1 ועל כן לא יכלנו עוד להתאפק ונועץ להותר לבדנו באתינס | 1 וְעַל־כֵּן לֹא יָכֹלְנוּ עוֹד לְהִתְאַפֵּק וַנִּוָּעֵץ לְהִוָּתֵר לְבַדֵּנוּ בְּאַתִּינָס |
2 ונשלח את טימותיוס אחינו ומשרת האלהים ועזרנו בבשורת המשיח לחזק ולהזהיר אתכם על דבר אמונתכם | 2 וַנִּשְׁלַח אֶת־טִימוֹתִיּוֹס אָחִינוּ וּמְשָׁרֵת הָאֱלֹהִים וְעֹזְרֵנוּ בִּבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ לְחַזֵּק וּלְהַזְהִיר אֶתְכֶם עַל־דְּבַר אֱמוּנַתְכֶם |
3 שלא ימוט איש במצוקות האלה כי ידעתם אף אתם כי לזאת יעדנו | 3 שֶׁלֹּא־יִמּוֹט אִישׁ בַּמְּצוּקוֹת הָאֵלֶּה כִּי־יְדַעְתֶּם אַף־אַתֶּם כִּי לָזֹאת יֻעָדְנוּ |
4 הלא כבד אמרנו אליכם בהיותנו אצלכם כי עתידים אנחנו להלחץ כאשר גם היה ואתם ידעתם | 4 הֲלֹא כְּבָר אָמַרְנוּ אֲלֵיכֶם בִּהְיוֹתֵנוּ אֶצְלְכֶם כִּי־עֲתִידִים אֲנַחְנוּ לְהִלָּחֵץ כַּאֲשֶׁר גַּם־הָיָה וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם |
5 ובעבור כן לא יכלתי עוד להתאפק ואשלח לדעת אמונתכם כי אמרתי פן נסה אתכם המנסה והיתה לריק יגיעתנו | 5 וּבַעֲבוּר כֵּן לֹא־יָכֹלְתִּי עוֹד לְהִתְאַפֵּק וָאֶשְׁלַח לָדַעַת אֱמוּנַתְכֶם כִּי אָמַרְתִּי פֶּן־נִסָּה אֶתְכֶם הַמְנַסֶּה וְהָיְתָה לָרִיק יְגִיעָתֵנוּ |
6 ועתה כשוב אלינו טימותיוס מאתכם ויבשר אתנו את בשורת אמונתכם ואהבתכם ואת אשר אתם זכרים אתנו לטובה בכל עת ונכספים לראות אתנו כאשר גם אנחנו נכספים לכם | 6 וְעַתָּה כְּשׁוּב אֵלֵינוּ טִימוֹתִיּוֹס מֵאִתְּכֶם וַיְבַשֵּׂר אֹתָנוּ אֶת־בְּשׂוֹרַת אֱמוּנַתְכֶם וְאַהֲבַתְכֶם וְאֵת אֲשֶׁר אַתֶּם זֹכְרִים אֹתָנוּ לְטוֹבָה בְּכָל־עֵת וְנִכְסָפִים לִרְאוֹת אֹתָנוּ כַּאֲשֶׁר גַּם־אֲנַחְנוּ נִכְסָפִים לָכֶם |
7 אז נחמנו עליכם אחי בכל צרתנו ולחצנו על ידי אמונתכם | 7 אָז נֻחַמְנוּ עֲלֵיכֶם אַחַי בְּכָל־צָרָתֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ עַל־יְדֵי אֱמוּנַתְכֶם |
8 כי עתה נחיה אם תעמדו אתם באדנינו | 8 כִּי עַתָּה נִחְיֶה אִם־תַּעַמְדוּ אַתֶּם בַּאֲדֹנֵינוּ |
9 כי מה נשיב לאלהים להודות לו בעבורכם על כל השמחה אשר שמחנו עליכם לפני אלהינו | 9 כִּי מַה־נָּשִׁיב לֵאלֹהִים לְהוֹדוֹת לוֹ בַּעֲבוּרְכֶם עַל כָּל־הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר שָׂמַחְנוּ עֲלֵיכֶם לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ |
10 לילה ויומם מפילים אנחנו תחנתנו לראות את פניכם ולהשלים את מחסרי אמונתכם | 10 לַיְלָה וְיוֹמָם מַפִּילִים אֲנַחְנוּ תְּחִנָּתֵנוּ לִרְאוֹת אֶת־פְּנֵיכֶם וּלְהַשְׁלִים אֶת־מַחֲסֹרֵי אֱמוּנַתְכֶם |
11 והוא האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח יישר את דרכנו אליכם | 11 וְהוּא הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ יְיַשֵּׁר אֶת־דַּרְכֵּנוּ אֲלֵיכֶם |
12 ואתכם ירבה ויותיר האדון לאהבה איש את רעהו ולאהבה כל אדם כאשר גם אנחנו אהבים אתכם | 12 וְאֶתְכֶם יַרְבֶּה וְיוֹתִיר הָאָדוֹן לְאַהֲבָה אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וּלְאַהֲבָה כָּל־אָדָם כַּאֲשֶׁר גַּם־אֲנַחְנוּ אֹהֲבִים אֶתְכֶם |
13 ויכונן את לבבכם להיות תמים בקדשה לפני אלהינו אבינו בבוא ישוע המשיח אדנינו עם כל קדשיו | 13 וִיכוֹנֵן אֶת־לְבַבְכֶם לִהְיוֹת תָּמִים בִּקְדֻשָּׁה לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ בְּבֹא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ עִם־כָּל־קְדשָׁיו |
| 14 וְאִם־קִנְאָה מָרָה וּמְרִיבָה בִּלְבַבְכֶם אַל־תִּתְהַלְלוּ וְאַל־תְּשַׁקְּרוּ בָּאֱמֶת |
| 15 אֵין זֹאת הַחָכְמָה הַיֹּרֶדֶת מִמָּעַל כִּי אִם־חָכְמַת אֲדָמָה הִיא וְחָכְמַת הַיֵּצֶר וְהַשֵּׁדִים |
| 16 כִּי־בִמְקוֹם קִנְאָה וּמְרִיבָה שָׁם מְהוּמָה וְכָל־מַעֲשֶׂה רָע |
| 17 אֲבָל הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה צְנוּעָה הִיא אַף־אֹהֶבֶת שָׁלוֹם וּמַכְרַעַת לְכַף־זְכוּת וְאֵינֶנָּה עֹמֶדֶת עַל־דַּעְתָּהּ וּמְלֵאָה רַחֲמִים וּפְרִי טוֹב בְּלֹא־לֵב וָלֵב וּבְלִי חֲנֻפָּה |
| 18 וּפְרִי הַצְּדָקָה בְּשָׁלוֹם יִזָּרֵעַ לְעֹשֵׂי הַשָּׁלוֹם |