Prima lettera a Timoteo (מכתב ראשון לטימותי) 5

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 הן ידענו כי בהרס בית אהלנו אשר בארץ יש לנו בנין מאת האלהים בית אשר איננו מעשה ידים והוא לעולם בשמים	1 הֵן יָדַעְנוּ כִּי בֵּהָרֵס בֵּית אָהֳלֵנוּ אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יֶשׁ־לָנוּ בִנְיָן מֵאֵת הָאֱלֹהִים בַּיִת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַעֲשֵׂה יָדַיִם וְהוּא לְעוֹלָם בַּשָּׁמָיִם
2 כי גם עתה נאנחים ונכספים אנחנו להתעטף בביתנו אשר מן השמים	2 כִּי גַם־עַתָּה נֶאֱנָחִים וְנִכְסָפִים אֲנַחְנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּבֵיתֵנוּ אֲשֶׁר מִן־הַשָּׁמָיִם
3 באשר אחרי לבשנהו לא נמצא ערמים	3 בַּאֲשֶׁר אַחֲרֵי לְבַשְׁנֻהוּ לֹא נִמָּצֵא עֲרֻמִּים
4 כי גם עתה באהלנו זה נאנח מפני הכבד ולא חפצנו להתפשט כי אם להתעטף למען יבלע המות על ידי החיים	4 כִּי גַם־עַתָּה בְּאָהֳלֵנוּ זֶה נֵאָנַח מִפְּנֵי הַכֹּבֶד וְלֹא חָפַצְנוּ לְהִתְפַּשֵּׁט כִּי אִם־לְהִתְעַטֵּף לְמַעַן יְבֻלַּע הַמָּוֶת עַל־יְדֵי הַחַיִּים
5 והמכין אתנו לזאת הוא האלהים אשר אף נתן לנו את ערבון הרוח	5 וְהַמֵּכִין אֹתָנוּ לָזֹאת הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אַף־נָתַן לָנוּ אֶת־עֶרְבוֹן הָרוּחַ
6 לכן בטוחים אנחנו בכל עת וידעים כי כל עוד שמושבנו בגוף רחוקים אנחנו מן האדון	6 לָכֵן בְּטוּחִים אֲנַחְנוּ בְּכָל־עֵת וְיֹדְעִים כִּי כָל־עוֹד שֶׁמּוֹשָׁבֵנוּ בַגּוּף רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִן־הָאָדוֹן
7 כי באמונה נתהלך ולא בראות עינים	7 כִּי בֶאֱמוּנָה נִתְהַלֵּךְ וְלֹא בִּרְאוּת עֵינָיִם
8 אמנם בטוחים אנחנו ונבחרה לנו להתרחק מן הגוף ולהיות קרובים אל האדון	8 אָמְנָם בְּטוּחִים אֲנַחְנוּ וְנִבְחֲרָה־לָּנוּ לְהִתְרַחֵק מִן־הַגּוּף וְלִהְיוֹת קְרוֹבִים אֶל־הָאָדוֹן
9 על כן גם נשתדל אם קרובים אם רחוקים להיות לו לרצון	9 עַל־כֵּן גַּם־נִשְׁתַּדֵּל אִם־קְרוֹבִים אִם־רְחוֹקִים לִהְיוֹת לוֹ לְרָצוֹן
10 כי כלנו עתידים להראות לפני כסא דין המשיח למען יקבל איש ואיש כפי פעלו בחיי גופו אם טוב ואם רע	10 כִּי כֻלָּנוּ עֲתִידִים לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי כִסֵּא־דִין הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן יְקַבֵּל אִישׁ אִישׁ כְּפִי פָעֳלוֹ בְּחַיֵּי גוּפוֹ אִם־טוֹב וְאִם־רָע
11 ועתה יען אשר ידענו יראת האדון נדבר על לב בני אדם ולאלהים אנחנו גלוים ואקוה כי גלוים אנחנו גם במדעכם	11 וְעַתָּה יַעַן אֲשֶׁר יָדַעְנוּ יִרְאַת הָאָדוֹן נְדַבֵּר עַל־לֵב בְּנֵי אָדָם וְלֵאלֹהִים אֲנַחְנוּ גְלוּיִם וַאֲקַוֶּה כִּי־גְלוּיִם אֲנַחְנוּ גַּם בְּמַדָּעֲכֶם
12 כי אין אנחנו משתבחין שנית אליכם אך נתנים לכם סבה להתפאר בנו לנגד המתפארים בפנים ולא בלב	12 כִּי אֵין אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּבְּחִים שֵׁנִית אֲלֵיכֶם אַךְ נֹתְנִים לָכֶם סִבָּה לְהִתְפָּאֵר בָּנוּ לְנֶגֶד הַמִּתְפָּאֲרִים בְּפָנִים וְלֹא בְלֵב
13 כי אם השתגענו לאלהים היתה זאת ואם השכלנו לכם היתה	13 כִּי אִם־הִשְׁתַּגַּעְנוּ לֵאלֹהִים הָיְתָה־זֹּאת וְאִם־הִשְׂכַּלְנוּ לָכֶם הָיָתָה
14 כי אהבת המשיח דחקת אתנו בהיותנו דנים אשר אם מת אחד בעד כלם כלם מתו	14 כִּי־אַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ דֹּחֶקֶת אֹתָנוּ בִּהְיוֹתֵנוּ דָנִים אֲשֶׁר אִם־מֵת אֶחָד בְּעַד כֻּלָּם כֻּלָּם מֵתוּ
15 ובעד כלם מת למען לא יחיו החיים עוד לנפשם כי אם לאשר מת ויקם בעדם	15 וּבְעַד כֻּלָּם מֵת לְמַעַן לֹא־יִחְיוּ הַחַיִּים עוֹד לְנַפְשָׁם כִּי אִם־לַאֲשֶׁר מֵת וַיָּקָם בַּעֲדָם
16 לכן מעתה אנחנו לא נדע איש לפי הבשר וגם אם ידענו את המשיח לפי הבשר מעתה לא נדעהו עוד	16 לָכֵן מֵעַתָּה אֲנַחְנוּ לֹא־נֵדַע אִישׁ לְפִי הַבָּשָׂר וְגַם אִם־יָדַעְנוּ אֶת־הַמָּשִׁיחַ לְפִי הַבָּשָׂר מֵעַתָּה לֹא־נֵדָעֵהוּ עוֹד
17 ובכן מי שהוא במשיח בריאה חדשה הוא הישנות עברו והנה הכל נהיה לחדש	17 וּבְכֵן מִי שֶׁהוּא בַמָּשִׁיחַ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה הוּא הַיְשָׁנוֹת עָבָרוּ וְהִנֵּה הַכֹּל נִהְיָה לְחָדָשׁ
18 והכל מאת האלהים המרצה אתנו לעצמו על ידי ישוע המשיח ויתן לנו שרות הרצוי	18 וְהַכֹּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים הַמְרַצֶּה אֹתָנוּ לְעַצְמוֹ עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַיִּתֶּן־לָנוּ שֵׁרוּת הָרִצּוּי
19 יען אשר אלהים היה במשיח מרצה את העולם לעצמו ולא חשב להם את פשעיהם וישם בנו את דבר הרצוי	19 יַעַן אֲשֶׁר אֱלֹהִים הָיָה בַמָּשִׁיחַ מְרַצֶּה אֶת־הָעוֹלָם לְעַצְמוֹ וְלֹא־חָשַׁב לָהֶם אֶת־פִּשְׁעֵיהֶם וַיָּשֶׂם בָּנוּ אֶת־דְּבַר הָרִצּוּי
20 לכן מליצי המשיח אנחנו וכאלו האלהים מזהיר אתכם על ידנו נבקש מכם בעד המשיח התרצו נא אל האלהים	20 לָכֵן מְלִיצֵי הַמָּשִׁיחַ אֲנַחְנוּ וּכְאִלּוּ הָאֱלֹהִים מַזְהִיר אֶתְכֶם עַל־יָדֵנוּ נְבַקֵּשׁ מִכֶּם בְּעַד הַמָּשִׁיחַ הִתְרַצּוּ־נָא אֶל־הָאֱלֹהִים
21 כי את אשר לא ידע חטאת אתו עשה לחטאת בעדנו למען נהיה בו אנחנו לצדקת אלהים	21 כִּי אֶת־אֲשֶׁר לֹא־יָדַע חַטָּאת אֹתוֹ עָשָׂה לְחַטָּאת בַּעֲדֵנוּ לְמַעַן נִהְיֶה־בּוֹ אֲנַחְנוּ לְצִדְקַת אֱלֹהִים
	22 אַל־תְּהִי נִמְהָר בִּסְמִיכַת יָדֶיךָ עַל־אָדָם וְלֹא תִשְׁתַּתֵּף לְחַטֹּאת אֲחֵרִים שְׁמֹר אֶת־נַפְשְׁךָ בְּטָהֳרָה
	23 אַל־תַּרְבֶּה לִשְׁתּוֹת עוֹד מַיִם כִּי אִם־קַח מְעַט־יָיִן בַּעֲבוּר בִּטְנְךָ וַאֲשֶׁר פְּעָמִים רַבּוֹת חֹלֶה אָתָּה
	24 יֵשׁ בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר חַטֹּאתֵיהֶם גְּלוּיוֹת וּמַקְדִּימוֹת לַדִּין וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר הֵנָּה הֹלְכוֹת אַחֲרֵיהֶם
	25 וְכָכָה גַּם־הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים גְּלוּיִם הֵמָּה וַאֲשֶׁר אֵינָם כֵּן לֹא יוּכְלוּ לְהִסָּתֵר