Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 11

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן	1 Let their eyes be darkened, that they may not see: and bow down their back always.
2 לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר	2 dummy verses inserted by amos
3 יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי	3 dummy verses inserted by amos
4 אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל	4 dummy verses inserted by amos
5 וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד	5 dummy verses inserted by amos
6 ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה	6 dummy verses inserted by amos
7 ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם	7 dummy verses inserted by amos
8 ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה	8 dummy verses inserted by amos
9 ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם	9 dummy verses inserted by amos
10 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד	10 dummy verses inserted by amos
11 ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם	11 I say then, have they so stumbled, that they should fall? God forbid. But by their offence, salvation is come to the Gentiles, that they may be emulous of them.
12 ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה	12 Now if the offence of them be the riches of the world, and the diminution of them, the riches of the Gentiles; how much more the fulness of them?
13 כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר	13 For I say to you, Gentiles: as long indeed as I am the apostle of the Gentiles, I will honour my ministry,
14 לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם	14 If, by any means, I may provoke to emulation them who are my flesh, and may save some of them.
15 כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים	15 For if the loss of them be the reconciliation of the world, what shall the receiving of them be, but life from the dead?
16 ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים	16 For if the firstfruit be holy, so is the lump also: and if the root be holy, so are the branches.
17 וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו	17 And if some of the branches be broken, and thou, being a wild olive, art ingrafted in them, and art made partaker of the root, and of the fatness of the olive tree,
18 אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך	18 Boast not against the branches. But if thou boast, thou bearest not the root, but the root thee.
19 וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי	19 Thou wilt say then: The branches were broken off, that I might be grafted in.
20 כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא	20 Well: because of unbelief they were broken off. But thou standest by faith: be not highminded, but fear.
21 כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך	21 For if God hath not spared the natural branches, fear lest perhaps he also spare not thee.
22 לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע	22 See then the goodness and the severity of God: towards them indeed that are fallen, the severity; but towards thee, the goodness of God, if thou abide in goodness, otherwise thou also shalt be cut off.
23 וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם	23 And they also, if they abide not still in unbelief, shall be grafted in: for God is able to graft them in again.
24 כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם	24 For if thou wert cut out of the wild olive tree, which is natural to thee; and, contrary to nature, were grafted into the good olive tree; how much more shall they that are the natural branches, be grafted into their own olive tree?
25 כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים	25 For I would not have you ignorant, brethren, of this mystery, (lest you should be wise in your own conceits), that blindness in part has happened in Israel, until the fulness of the Gentiles should come in.
26 ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב	26 And so all Israel should be saved, as it is written: There shall come out of Sion, he that shall deliver, and shall turn away ungodliness from Jacob.
27 ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם	27 And this is to them my covenant: when I shall take away their sins.
28 הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות	28 As concerning the gospel, indeed, they are enemies for your sake: but as touching the election, they are most dear for the sake of the fathers.
29 כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו	29 For the gifts and the calling of God are without repentance.
30 כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה	30 For as you also in times past did not believe God, but now have obtained mercy, through their unbelief;
31 כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו	31 So these also now have not believed, for your mercy, that they also may obtain mercy.
32 כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם	32 For God hath concluded all in unbelief, that he may have mercy on all.
33 מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא	33 O the depth of the riches of the wisdom and of the knowledge of God! How incomprehensible are his judgments, and how unsearchable his ways!
34 כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו	34 For who hath known the mind of the Lord? Or who hath been his counsellor?
35 או מי הקדימו וישלם לו	35 Or who hath first given to him, and recompense shall be made him?
36 הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן	36 For of him, and by him, and in him, are all things: to him be glory for ever. Amen.