Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 10

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו	1 Frères, je désire de tout cœur et je demande à Dieu qu’ils soient sauvés.
2 כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת	2 Je dois dire en leur faveur qu’ils sont pleins d’ardeur pour Dieu, mais c’est une ardeur mal entendue.
3 כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו	3 Ils ne savent pas comment Dieu nous fait justes et ils veulent établir leur propre perfection. C’est pourquoi ils ne sont pas entrés dans le chemin de justification de Dieu.
4 כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו	4 Car le Christ est le but de la Loi, et c’est alors que tout croyant devient “juste”.
5 כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם	5 Moïse parle bien de devenir juste par la Loi; il a écrit: Celui qui la met en pratique vivra.
6 והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח	6 Mais de son côté la justice qui vient de la foi te dit: Ne dis pas dans ton cœur: Qui montera au ciel? C’est une façon de dire que le Christ devait en descendre.
7 או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים	7 Et ensuite: Qui descendra dans l’abîme? C’est une façon de dire que le Christ devait remonter d’entre les morts.
8 אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים	8 Et ensuite il est dit: La parole est proche de toi, elle est déjà dans ta bouche et dans ton cœur. Il s’agit là de la parole que nous proclamons, et c’est la foi.
9 כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע	9 Tu es sauvé lorsque ta bouche proclame que Jésus est le Seigneur, et que ton cœur croit que Dieu l’a ressuscité d’entre les morts.
10 כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה	10 Le cœur qui croit te donne la vraie droiture, ta bouche qui le proclame te donne le salut.
11 כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש	11 L’Écriture dit en effet: Aucun de ceux qui croient en lui ne sera déçu.
12 ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו	12 Il n’y a donc pas de différence entre Juifs et Grecs, ils ont un même Seigneur, fort généreux pour tous ceux qui l’invoquent:
13 כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט	13 Celui qui invoque le nom du Seigneur sera sauvé, quel qu’il soit.
14 ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד	14 Mais peuvent-ils invoquer le Nom du Seigneur s’ils ne croient pas en lui? Peuvent-ils croire en lui si on ne l’a pas proclamé?
15 ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב	15 Va-t-on le proclamer si on n’a pas été envoyé pour cela? Il est écrit: Comme ils sont beaux à voir les pas de ceux qui apportent la bonne nouvelle.
16 אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו	16 Mais voilà, tous n’acceptent pas la bonne nouvelle. Isaïe dit en effet: Seigneur, qui nous a entendus et a cru?
17 לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים	17 C’est qu’il faut entendre pour croire, il faut entendre ce qu’on dit du Christ.
18 ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם	18 Alors je demande: N’ont-ils pas entendu? Bien sûr que si: Cette voix s’est fait entendre par toute la terre; ces paroles ont résonné jusqu’aux extrémités du monde.
19 ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם	19 Alors je demande: Comment, Israël n’a pas compris? Et tout de suite Moïse nous dit: Je vous rendrai jaloux d’un peuple qui n’en est pas un; je prends pour vous défier un peuple sans intelligence.
20 וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו	20 Isaïe ensuite ose dire: Ceux qui ne me cherchaient pas m’ont trouvé, je me suis fait connaître de ceux qui ne me demandaient pas.
21 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה	21 Il ajoute, et c’est pour Israël: Tout le jour j’ai tendu les mains vers un peuple qui n’écoute pas et qui me contredit.