1 ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו | 1 וְאִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ חֲנַנְיָה עִם־אִשְׁתּוֹ שַׁפִּירָה מָכַר אֶת־אֲחֻזָּתוֹ |
2 ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים | 2 וַיִּקַּח מִן־הַמְּחִיר וַיַּסְתִּירֵהוּ וְאִשְׁתּוֹ יֹדַעַת גַּם־הִיא וְחֵלֶק אֶחָד הֵבִיא וַיָּשֶׂם לְרַגְלֵי הַשְּׁלִיחִים |
3 ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה | 3 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס חֲנַנְיָה לָמָּה זֶּה מִלֵּא הַשָּׂטָן אֶת־לְבָבְךָ לְשַׁקֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּלְהַסְתִּיר מִמְּחִיר הַשָּׂדֶה |
4 הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים | 4 הֲלֹא שֶׁלְּךָ הָיָה טֶרֶם הִמָּכְרוֹ וְגַם־אַחֲרֵי נִמְכַּר הָיָה בְיָדֶךָ וְלָמָּה שַׂמְתָּ עַל־לְבָבְךָ הַדָּבָר הַזֶּה לֹא שִׁקַּרְתָּ בִּבְנֵי אָדָם כִּי אִם בֵּאלֹהִים |
5 וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים | 5 וְכִשְׁמֹעַ חֲנַנְיָה אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נָפַל אַרְצָה וַיִּגְוָע וַתְּהִי יִרְאָה גְדוֹלָה עַל כָּל־הַשֹּׁמְעִים |
6 ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו | 6 וַיָּקוּמוּ הַצְּעִירִים וַיַּאַסְפוּ אֹתוֹ וַיִּשָּׂאֻהוּ הַחוּצָה וַיִּקְבְּרֻהוּ |
7 ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה | 7 וַיְהִי כְּמִשְׁלשׁ שָׁעוֹת וַתָּבֹא אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא יָדְעָה אֵת הַנַּעֲשָׂה |
8 ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה | 8 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִמְרִי־לִי הֲבַמְּחִיר הַזֶּה מְכַרְתֶּם אֶת־הַשָּׂדֶה וַתֹּאמֶר כֵּן בַּמְּחִיר הַזֶּה |
9 ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה | 9 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֵלֶיהָ לָמָּה־זֶּה נוֹעַדְתֶּם לְנַסּוֹת אֶת־רוּחַ יְהוָֹה הִנֵּה בַפֶּתַח רַגְלֵי הַמְקַבְּרִים אֶת־אִישֵׁךְ וְנָשְׂאוּ אֹתָךְ הַחוּצָה |
10 ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה | 10 וַתִּפֹּל פִּתְאֹם לְרַגְלָיו וַתִּגְוָע וְהַבַּחוּרִים בָּאוּ וְהִנֵּה מֵתָה וַיִּשָּׂאוּהָ הַחוּצָה וַיִּקְבְּרוּהָ אֵצֶל אִישָׁהּ |
11 ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה | 11 וַתְּהִי יִרְאָה גְדוֹלָה עַל כָּל־הַקָּהָל וְעַל כָּל־הַשֹּׁמְעִים אֶת־אֵלֶּה |
12 ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה | 12 וַיֵּעָשֹוּ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים רַבִּים בְּקֶרֶב הָעָם עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחִים וְכֻלָּם נֶאֶסְפוּ לֵב אֶחָד בְּאוּלָם שֶׁל־שְׁלֹמֹה |
13 ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם | 13 וּמִן־הָאֲחֵרִים אֵין אִישׁ אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לְהִלָּוֺת עֲלֵיהֶם אַךְ־הוֹקִיר אֹתָם הָעָם |
14 אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד | 14 אֲבָל נִסְפְּחוּ עוֹד יֹתֵר מַאֲמִינִים אֶל־הָאָדוֹן אֲנָשִׁים וְנָשִׁים הַרְבֵּה מְאֹד |
15 עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם | 15 עַד כִּי־נָשְׂאוּ אֶת־הַחוֹלִים אֶל־הָרְחֹבוֹת וַיְשִׂימוּם עַל־מִטּוֹת וּמִשְׁכָּבוֹת לְמַעַן אֲשֶׁר יֵלֵךְ פֶּטְרוֹס וְנָפַל אַךְ־צִלּוֹ עַל־אֶחָד מֵהֶם |
16 וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם | 16 וְגַם־הֲמוֹן־עַם הֶעָרִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב נִקְבְּצוּ יְרוּשָׁלָיִם מְבִיאִים אֶת־הַחוֹלִים וְאֶת־הַנִּלְחָצִים מֵרוּחוֹת טְמֵאוֹת וַיֵּרָפְאוּ כֻּלָּם |
17 ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה | 17 וַיָּקָם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכֹל אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהֵם אַנְשֵׁי כַּת הַצַּדּוּקִים וַיִּמָּלְאוּ קִנְאָה |
18 וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר | 18 וַיִּשְׁלְחוּ־יָד בַּשְּׁלִיחִים וַיִּתְּנוּם בְּמִשְׁמַר הָעִיר |
19 ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר | 19 וַיְהִי בַלַּיְלָה וַיִּפְתַּח מַלְאַךְ יְהוָֹה אֶת־דַּלְתֵי בֵית־הַכֶּלֶא וַיּוֹצִיאֵם לֵאמֹר |
20 לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה | 20 לְכוּ וְהִתְיַצְּבוּ בַמִּקְדָּשׁ וְדַבְּרוּ אֶל־הָעָם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַחַיִּים הָאֵלֶּה |
21 והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם | 21 וְהֵם כְּשָׁמְעָם אֶת־זֹאת בָּאוּ אֶל־הַמִּקְדָּשׁ בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר וַיְלַמְּדוּ שָׁם וַיָּבֹא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַאֲשֶׁר אִתּוֹ וַיִּקְרְאוּ אֶל־הַסַּנְהֶדְרִין וְאֶל־כָּל־זִקְנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלְחוּ אֶל־בֵּית הָאֲסוּרִים לְהָבִיא אֹתָם |
22 וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר | 22 וַיֵּלְכוּ הַמְשָׁרְתִים וְלֹא מְצָאוּם בְּבֵית הַכֶּלֶא וַיָּשׁוּבוּ וַיַּגִּידוּ לֵאמֹר |
23 את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם | 23 אֶת־בֵּית הָאֲסוּרִים מָצָאנוּ סָגוּר וּמְסֻגָּר וְהַשֹּׁמְרִים עֹמְדִים עַל־הַדְּלָתוֹת וְכַאֲשֶׁר פָּתַחְנוּ לֹא־נִמְצָא בוֹ אָדָם |
24 ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה | 24 וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַכֹּהֵן וּנְגִיד הַמִּקְדָּשׁ וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּבָּהֲלוּ עֲלֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵיךְ יִפֹּל הַדָּבָר הַזֶּה |
25 ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם | 25 וְאִישׁ אֶחָד בָּא וַיַּגֵּד לָהֶם לֵאמֹר הִנֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שַׂמְתֶּם בַּמִּשְׁמָר עֹמְדִים הֵם בַּמִּקְדָּשׁ וּמְלַמְּדִים אֶת־הָעָם |
26 וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו | 26 וַיֵּלֶךְ שָׁמָּה הַנָּגִיד עִם־מְשָׁרְתָיו וַיִּקָּחֵם אַךְ־לֹא בְחָזְקָה כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי הָעָם פֶּן יִסָּקֵלוּ |
27 ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר | 27 וַיָּבִיאוּ אֹתָם וַיַּעֲמִידוּם לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין וַיִּשְׁאָלֵם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאמֹר |
28 הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה | 28 הֲלֹא צַוֹּה צִוִּינוּ עֲלֵיכֶם לְבִלְתִּי לַמֵּד בַּשֵּׁם הַזֶּה וְהִנֵּה מִלֵּאתֶם אֶת־יְרוּשָׁלַיִם תּוֹרַתְכֶם וְתַחְפְּצוּ לְהָבִיא עָלֵינוּ אֶת־דְּמֵי הָאִישׁ הַזֶּה |
29 ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם | 29 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וְהַשְּׁלִיחִים וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא עָלֵינוּ לְהַקְשִׁיב בְּקוֹל אֱלֹהִים מֵהַקְשִׁיב בְּקוֹל בְּנֵי אָדָם |
30 אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ | 30 אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הֵקִים אֶת־יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם יֶדְכֶם בּוֹ וַתִּתְלוּ אוֹתוֹ עַל־הָעֵץ |
31 את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים | 31 אֶת־זֶה נִשֵּׂא הָאֱלֹהִים בִּימִינוֹ לְשַׂר וּלְמוֹשִׁיעַ לָתֵת תְּשׁוּבָה לְיִשְׂרָאֵל וּסְלִיחַת הַחֲטָאִים |
32 ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו | 32 וַאֲנַחְנוּ עֵדָיו עַל־אֵלֶּה וְגַם־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר נָתַן אוֹתוֹ הָאֱלֹהִים לַשֹּׁמְעִים בְּקוֹלוֹ |
33 ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם | 33 וַיְהִי כְּשָׁמְעָם וַיִּתְרַגָּזוּ וַיִּתְיָעֲצוּ לַהֲרוֹג אֹתָם |
34 ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט | 34 וַיָּקָם בְּתוֹךְ הַסַּנְהֶדְרִין אֶחָד מִן־הַפְּרוּשִׁים גַּמְלִיאֵל שְׁמוֹ וְהוּא מוֹרֵה הַתּוֹרָה מְכֻבָּד בְּעֵינֵי כָל־הָעָם וַיְצַו לְהוֹצִיא אֶת־הַשְּׁלִיחִים הַחוּצָה לִזְמַן מְעָט |
35 ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם | 35 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִפְּנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּמַה־שֶּׁאַתֶּם עֹשִׂים לָהֶם |
36 כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין | 36 כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה קָם תּוֹדָס וַיִּתֵּן אֶת־נַפְשׁוֹ כְּאַחַד הַגְּדוֹלִים וַיִּדְבְּקוּ־בוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיֵּהָרֵג וְכֹל אֲשֶׁר־שָׁמְעוּ אֵלָיו הִתְפָּרְדוּ וַיִּהְיוּ לְאָיִן |
37 ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו | 37 וְאַחַר כֵּן קָם יְהוּדָה הַגְּלִילִי בִּימֵי הַמִּפְקָד וַיָּסֶת אַחֲרָיו עַם רָב וְגַם־הוּא נֶהֱרַג וְכֹל אֲשֶׁר־שָׁמְעוּ אֵלָיו נָפֹצוּ |
38 ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר | 38 וְעַתָּה אֲנִי אֹמֵר אֲלֵיכֶם חִדְלוּ לָכֶם מִן־הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וְהַנִּיחוּ לָהֶם כִּי הָעֵצָה וְהַפְּעֻלָּה הַזֹּאת אִם־מֵאֵת אָדָם הִיא תֻּפָר |
39 ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים | 39 וְאִם־מֵאֵת הָאֱלֹהִים הִיא לֹא תוּכְלוּ לְהָפֵר אֹתָהּ פֶּן־תִּמָּצְאוּ נִלְחָמִים אֶת־הָאֱלֹהִים |
40 וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם | 40 וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו וַיִּקְרְאוּ אֶת־הַשְּׁלִיחִים וַיַּלְקוּ אֹתָם וַיְצַוּוּ אֲשֶׁר לֹא יְדַבְּרוּ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ וַיִּפְטְרוּ אוֹתָם |
41 ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה | 41 וַיֵּצְאוּ שְׂמֵחִים מִלִּפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין עַל־כִּי זָכוּ לָשֵׂאת עַל־שְׁמוֹ כְּלִמָּה |
42 וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח | 42 וְכָל־הַיּוֹם לֹא חָדְלוּ לְלַמֵּד בַּמִּקְדָּשׁ וּבַבָּתִּים וּלְבַשֵּׂר אֶת־בְּשׂוֹרַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ |