1 ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים | |
2 כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים | |
3 וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב | |
4 ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים | |
5 ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים | |
6 וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול | |
7 ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת | |
8 וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל | |
9 אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע | |
10 יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא | |
11 והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה | |
12 ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע | |
13 ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע | |
14 ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר | |
15 ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו | |
16 ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו | |
17 אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה | |
18 ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע | |
19 ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם | |
20 כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו | |
21 ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה | |
22 כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת | |
23 ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים | |
24 ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם | |
25 אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק | |
26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו | |
27 כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת | |
28 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות | |
29 ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם | |
30 בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש | |
31 ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב | |
32 וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות | |
33 ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם | |
34 כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם | |
35 וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו | |
36 ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים | |
37 גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים | |