Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 19

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ויבוא ויעבר ביריחו	1 And entering in, he walked through Jericho.
2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר	2 And behold, there was a man named Zacheus, who was the chief of the publicans, and he was rich.
3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה	3 And he sought to see Jesus who he was, and he could not for the crowd, because he was low of stature.
4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה	4 And running before, he climbed up into a sycamore tree, that he might see him; for he was to pass that way.
5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך	5 And when Jesus was come to the place, looking up, he saw him, and said to him: Zacheus, make haste and come down; for this day I must abide in thy house.
6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה	6 And he made haste and came down; and received him with joy.
7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא	7 And when all saw it, they murmured, saying, that he was gone to be a guest with a man that was a sinner.
8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים	8 But Zacheus standing, said to the Lord: Behold, Lord, the half of my goods I give to the poor; and if I have wronged any man of any thing, I restore him fourfold.
9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא	9 Jesus said to him: This day is salvation come to this house, because he also is a son of Abraham.
10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד	10 For the Son of man is come to seek and to save that which was lost.
11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים	11 As they were hearing these things, he added and spoke a parable, because he was nigh to Jerusalem, and because they thought that the kingdom of God should immediately be manifested.
12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב	12 He said therefore: A certain nobleman went into a far country, to receive for himself a kingdom, and to return.
13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי	13 And calling his ten servants, he gave them ten pounds, and said to them: Trade till I come.
14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו	14 But his citizens hated him: and they sent an embassage after him, saying: We will not have this man to reign over us.
15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו	15 And it came to pass, that he returned, having received the kingdom: and he commanded his servants to be called, to whom he had given the money, that he might know how much every man had gained by trading.
16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים	16 And the first came, saying: Lord, thy pound hath gained ten pounds.
17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים	17 And he said to him: Well done, thou good servant, because thou hast been faithful in a little, thou shalt have power over ten cities.
18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים	18 And the second came, saying: Lord, thy pound hath gained five pounds.
19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים	19 And he said to him: Be thou also over five cities.
20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר	20 And another came, saying: Lord, behold here is thy pound, which I have kept laid up in a napkin;
21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת	21 For I feared thee, because thou art an austere man: thou takest up what thou didst not lay down, and thou reapest that which thou didst not sow.
22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי	22 He saith to him: Out of thy own mouth I judge thee, thou wicked servant. Thou knewest that I was an austere man, taking up what I laid not down, and reaping that which I did not sow:
23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית	23 And why then didst thou not give my money into the bank, that at my coming, I might have exacted it with usury?
24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים	24 And he said to them that stood by: Take the pound away from him, and give it to him that hath ten pounds.
25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים	25 And they said to him: Lord, he hath ten pounds.
26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו	26 But I say to you, that to every one that hath shall be given, and he shall abound: and from him that hath not, even that which he hath, shall be taken from him.
27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני	27 But as for those my enemies, who would not have me reign over them, bring them hither, and kill them before me.
28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים	28 And having said these things, he went before, going up to Jerusalem.
29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר	29 And it came to pass, when he was come nigh to Bethphage and Bethania, unto the mount called Olivet, he sent two of his disciples,
30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו	30 Saying: Go into the town which is over against you, at your entering into which you shall find the colt of an ass tied, on which no man ever hath sitten: loose him, and bring him hither.
31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו	31 And if any man shall ask you: Why do you loose him? you shall say thus unto him: Because the Lord hath need of his service.
32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם	32 And they that were sent, went their way, and found the colt standing, as he had said unto them.
33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר	33 And as they were loosing the colt, the owners thereof said to them: Why loose you the colt?
34 ויאמרו האדון צריך לו	34 But they said: Because the Lord hath need of him.
35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע	35 And they brought him to Jesus. And casting their garments on the colt, they set Jesus thereon.
36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך	36 And as he went, they spread their clothes underneath in the way.
37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר	37 And when he was now coming near the descent of mount Olivet, the whole multitude of his disciples began with joy to praise God with a loud voice, for all the mighty works they had seen,
38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים	38 Saying: Blessed be the king who cometh in the name of the Lord, peace in heaven, and glory on high!
39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך	39 And some of the Pharisees, from amongst the multitude, said to him: Master, rebuke thy disciples.
40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים	40 To whom he said: I say to you, that if these shall hold their peace, the stones will cry out.
41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר	41 And when he drew near, seeing the city, he wept over it, saying:
42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך	42 If thou also hadst known, and that in this thy day, the things that are to thy peace; but now they are hidden from thy eyes.
43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך	43 For the days shall come upon thee, and thy enemies shall cast a trench about thee, and compass thee round, and straiten thee on every side,
44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך	44 And beat thee flat to the ground, and thy children who are in thee: and they shall not leave in thee a stone upon a stone: because thou hast not known the time of thy visitation.
45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו	45 And entering into the temple, he began to cast out them that sold therein, and them that bought.
46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים	46 Saying to them: It is written: My house is the house of prayer. But you have made it a den of thieves.
47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו	47 And he was teaching daily in the temple. And the chief priests and the scribes and the rulers of the people sought to destroy him:
48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו	48 And they found not what to do to him: for all the people were very attentive to hear him.