Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 18

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA TINTORI
1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות	1 Propose loro anche una parabola intorno al dovere di pregare sempre senza mai stancarsi, dicendo:
2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם	2 C'era in una citià un giudice che non temeva Dio, nè aveva rispetto ad alcuno.
3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי	3 E c'era in quella una vedova che andava da lui a dirgli: Rendimi giustizia del mio avversario.
4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים	4 E per molto tempo non volle, ma poi disse tra sè: Quantunque io non tema Dio, nè abbia riguardo agli uomini,
5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים	5 pure, siccome questa vedova mi dà molestia, le farò giustizia, chè non venga finalmente a rompermi il capo.
6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה	6 Ascoltate, proseguì il Signore, quel che dice il giudice iniquo:
7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם	7 Dio non farà giustizia ai suoi eletti che giorno e notte lo invocano, e sarà lento con essi?
8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ	8 Vi assicuro che presto renderà loro giustizia. Ma quando il Figlio dell'uomo verrà, credete che trovi della fede sulla terra?
9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר	9 Disse pure questa parabola, per certuni, i quali confidavano in se stessi, come giusti e deprezzavano gli altri:
10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס	10 Due uomini ascesero al tempio a pregare; uno era Fariseo, l'altro pubblicano.
11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה	11 Il Fariseo, stando in piedi, così dentro di sè pregava: O Dio, ti ringrazio di non essere io come gli altri: rapaci, ingiusti, adulteri, come anche questo pubblicano.
12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני	12 Io digiuno due volte la settimana, pago le decime di quanto possiedo.
13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא	13 Il pubblicano invece, stando da lungi, non ardiva nemmeno alzare gli occhi al cielo; ma si batteva il petto, dicendo: O Dio, abbi pietà di me peccatore.
14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם	14 Vì assicuro che questi tornò a casa sua giustificato, a differenza dell'altro; perchè chi si esalta sarà umiliato, e chi si umilia sarà esaltato.
15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם	15 E gli presentavano anche dei bambini, perchè li toccasse; il che vedendo i discepoli, li sgridavano.
16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים	16 Ma Gesù, chiamatili a sè, disse: Lasciate che i fanciulli vengano a me, e non l'impedite; chè di essi è il regno di Dio.
17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה	17 In verità vi dico: chi non accoglie il regno di Dio come un fanciullo, non c'entrerà.
18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים	18 E uno dei capi gii chiese: Maestro buono, che dovrò fare per ottenere la vita eterna?
19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים	19 E Gesù gli rispose: Perchè mi chiami buono? Nessuno è buono, fuorché Dio solo.
20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך	20 Tu sai i comandamenti: Non ammazzare; non commettere adulterio; non rubare; non attestare il falso; onora tuo padre e la madre.
21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי	21 E l'altro rispose: Tutto questo l'ho osservato fin dalla mia giovinezza.
22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי	22 E Gesù, udito questo, gli disse: Ti manca ancora una cosa: vendi quanto possiedi e dallo ai poveri, ed avrai un tesoro in cielo, quindi vieni e seguimi.
23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו	23 Ma quello, udite tali cose, ne fu rattristato, perchè era molto ricco.
24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים	24 E Gesù, vedendolo così triste, disse: Quanto difficilmente chi ha ricchezze entrerà nel regno di Dio!
25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים	25 Certamente è più facile che un cammello passi per una cruna d'ago che un ricco entri nel regno di Dio.
26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע	26 E quelli che ascoltavano dissero: E chi può salvarsi?
27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים	27 Rispose loro: Ciò che è impossibile agli uomini è possibile a Dio.
28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך	28 E Pietro disse: Ecco, noi ab­biamo lasciato ogni cosa per se­guirti.
29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים	29 Ed egli rispose loro: Vi dico in verità che nessuno ha la­sciato la casa, o genitori, o fratelli, o moglie, o figlioli per il regno di Dio,
30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים	30 senza ricevere molto più in questo tempo e la vita eterna nel secolo futuro.
31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם	31 E Gesù, presi in disparte i dodici, disse loro: Ecco, noi ascendiamo a Gerusalemme e si adempiranno tutte le cose predette dai profeti riguardo al Figlio dell'uomo;
32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו	32 egli sarà dato nelle mani dei gentili, sarà schernito e flagellato e coperto di sputi.
33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום	33 E dopo averlo flagellato, lo uccideranno; ma risorgerà il terzo giorno.
34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר	34 E quelli nulla compresero di tutte quelle cose, ed il senso di esse era loro nascosto e non afferravano quanto veniva loro detto.
35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל	35 Or avvenne, che mentre egli si avvicinava a Gerico, un cieco stava seduto lungo la strada a mendicare;
36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת	36 e sentendo passare la folla, domandò che cosa mai fosse.
37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר	37 Gli dissero che passava Gesù Nazareno.
38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני	38 Allora egli gridò: Gesù Figlio di David, abbi pietà di me.
39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני	39 E quelli che precedevano gli gridavano di tacere. Ma lui a gridar più forte che mai: Figlio di David, abbi pietà di me.
40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר	40 Allora Gesù, fermatosi, comandò che gli fosse menato. E quando gli fu vicino, gli domandò:
41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה	41 Che vuoi ch'io ti faccia? E quello: Signore, esclamò, che ci veda.
42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך	42 E Gesù gli disse; Guarda, la tua fede ti ha salvato.
43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים	43 E sub­bito ci vide e gli andava dietro ­glorificando Dio. E tutto il popolo, visto ciò, diede lode a Dio. ­