Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 11

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו	1 And when they were drawing near to Jerusalem and to Bethania at the mount of Olives, he sendeth two of his disciples,
2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו	2 And saith to them: Go into the village that is over against you, and immediately at your coming in thither, you shall find a colt tied, upon which no man yet hath sat: loose him, and bring him.
3 וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה	3 And if any man shall say to you, What are you doing? say ye that the Lord hath need of him: and immediately he will let him come hither.
4 וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו	4 And going their way, they found the colt tied before the gate without, in the meeting of two ways: and they loose him.
5 ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר	5 And some of them that stood there, said to them: What do you loosing the colt?
6 ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם	6 Who said to them as Jesus had commanded them; and they let him go with them.
7 ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו	7 And they brought the colt to Jesus; and they lay their garments on him, and he sat upon him.
8 ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך	8 And many spread their garments in the way: and others cut down boughs from the trees, and strewed them in the way.
9 וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה	9 And they that went before and they that followed, cried, saying: Hosanna, blessed is he that cometh in the name of the Lord.
10 ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים	10 Blessed be the kingdom of our father David that cometh: Hosanna in the highest.
11 ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר	11 And he entered into Jerusalem, into the temple: and having viewed all things round about, when now the eventide was come, he went out to Bethania with the twelve.
12 ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב	12 And the next day when they came out from Bethania, he was hungry.
13 וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים	13 And when he had seen afar off a fig tree having leaves, he came if perhaps he might find any thing on it. And when he was come to it, he found nothing but leaves. For it was not the time for figs.
14 ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו	14 And answering he said to it: May no man hereafter eat fruit of thee any more for ever. And his disciples heard it.
15 ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים	15 And they came to Jerusalem. And when he was entered into the temple, he began to cast out them that sold and bought in the temple, and overthrew the tables of the moneychangers, and the chairs of them that sold doves.
16 ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש	16 And he suffered not that any man should carry a vessel through the temple;
17 וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים	17 And he taught, saying to them: Is it not written, My house shall be called the house of prayer to all nations? But you have made it a den of thieves.
18 וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו	18 Which when the chief priests and the scribes had heard, they sought how they might destroy him. For they feared him, because the whole multitude was in admiration at his doctrine.
19 ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר	19 And when evening was come, he went forth out of the city.
20 ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה	20 And when they passed by in the morning they saw the fig tree dried up from the roots.
21 ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה	21 And Peter remembering, said to him: Rabbi, behold the fig tree, which thou didst curse, is withered away.
22 ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים	22 And Jesus answering, saith to them: Have the faith of God.
23 כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו	23 Amen I say to you, that whosoever shall say to this mountain, Be thou removed and be cast into the sea, and shall not stagger in his heart, but believe, that whatsoever he saith shall be done; it shall be done unto him.
24 על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם	24 Therefore I say unto you, all things, whatsoever you ask when ye pray, believe that you shall receive; and they shall come unto you.
25 וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם	25 And when you shall stand to pray, forgive, if you have aught against any man; that your Father also, who is in heaven, may forgive you your sins.
26 ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם	26 But if you will not forgive, neither will your Father that is in heaven, forgive you your sins.
27 וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים	27 And they come again to Jerusalem. And when he was walking in the temple, there come to him the chief priests and the scribes and the ancients,
28 ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה	28 And they say to him: By what authority dost thou these things? and who hath given thee this authority that thou shouldst do these things?
29 ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה	29 And Jesus answering, said to them: I will also ask you one word, and answer you me, and I will tell you by what authority I do these things.
30 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני	30 The baptism of John, was it from heaven, or from men? Answer me.
31 ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו	31 But they thought with themselves, saying: If we say, From heaven; he will say, Why then did you not believe him?
32 או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת	32 If we say, From men, we fear the people. For all men counted John that he was a prophet indeed.
33 ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה	33 And they answering, say to Jesus: We know not. And Jesus answering, saith to them: Neither do I tell you by what authority I do these things.