1 בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים | 1 בַּשָּׁעָה הַהִיא נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל־יֵשׁוּעַ וַיֹּאמְרוּ מִי אֵפוֹא גָּדוֹל מֵחֲבֵרָיו בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם |
2 ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם | 2 וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ אֵלָיו יֶלֶד קָטָן וַיַּעֲמִידֵהוּ בְּתוֹכָם |
3 ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים | 3 וַיֹּאמַר אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־לֹא תָשׁוּבוּ לִהְיוֹת כַּיְלָדִים לֹא תָבֹאוּ אֶל־מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם |
4 לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים | 4 לָכֵן כָּל־הַמַּשְׁפִּיל אֶת־עַצְמוֹ כַּיֶּלֶד הַזֶּה הוּא הַגָּדוֹל בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם |
5 וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל | 5 וְכָל־אֲשֶׁר יְקַבֵּל יֶלֶד אֶחָד כָּזֶה בִּשְׁמִי אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל |
6 וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים | 6 וְכָל־הַמַּכְשִׁיל אֶת־אֶחָד מִן־הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה הַמַּאֲמִינִים בִּי נוֹחַ לוֹ שֶׁיִּתָּלֶה פֶלַח־רֶכֶב עַל־צַוָּארוֹ וְטֻבַּע בִּמְצוּלוֹת יָם |
7 אוי לעולם מפני המכשלים כי המכשלים צריכים לבוא אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול | 7 אוֹי לָעוֹלָם מִפְּנֵי הַמִּכְשֹׁלִים כִּי הַמִּכְשֹׁלִים צְרִיכִים לָבוֹא אֲבָל אוֹי לָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ יָבוֹא הַמִּכְשׁוֹל |
8 ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם | 8 וְאִם־תַּכְשִׁילְךָ יָדְךָ אוֹ רַגְלְךָ קַצֵּץ אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמֶּךָּ טוֹב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים פִּסֵּחַ אוֹ קִטֵּעַ מִהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי יָדַיִם אוֹ־שְׁתֵּי רַגְלַיִם וְתֻשְׁלַךְ אֶל־אֵשׁ עוֹלָם |
9 ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם | 9 וְאִם־עֵינְךָ תַכְשִׁילְךָ נַקֵּר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמֶּךָּ טוֹב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים בְּעַיִן אַחַת מִהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי עֵינַיִם וְתֻשְׁלַךְ אֶל־אֵשׁ גֵּיהִנֹּם |
10 ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים | 10 רְאוּ פֶּן־תִּבְזוּ אַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה כִּי אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי־מַלְאֲכֵיהֶם רֹאִים תָּמִיד אֶת־פְּנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם |
11 כי בא בן האדם להושיע את האבד | 11 כִּי בָא בֶּן־הָאָדָם לְהוֹשִׁיעַ אֶת־הָאֹבֵד |
12 מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה | 12 מַה־דַּעְתְּכֶם כִּי־יִהְיוּ לְאִישׁ מֵאָה כְבָשִׂים וְתָעָה אֶחָד מֵהֶם הֲלֹא יַעֲזֹב אֶת־הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה עַל־הֶהָרִים וְהָלַךְ לְבַקֵּשׁ אֶת־הַתֹּעֶה |
13 והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו | 13 וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יִמְצָאֵהוּ אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי־יִשְׂמַח עָלָיו יוֹתֵר מֵעַל הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אֲשֶׁר לֹא תָעוּ |
14 כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה | 14 כֵּן אֵינֶנּוּ רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם כִּי יֹאבַד אֶחָד מִן־הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה |
15 וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך | 15 וְכִי יֶחֱטָא־לְךָ אָחִיךָ לֵךְ וְהוֹכַחְתָּ אוֹתוֹ בֵּינְךָ וּבֵינוֹ לְבַדּוֹ וְאִם־יִשְׁמַע אֵלֶיךָ קָנִיתָ לְּךָ אָחִיךָ |
16 ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר | 16 וְאִם־לֹא יִשְׁמַע קַח עִמְּךָ עוֹד אֶחָד אוֹ שְׁנָיִם לְמַעַן עַל־פִּי שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים יָקוּם כָּל־דָּבָר |
17 ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס | 17 וְאִם־לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם הַגֵּד אֶל־הַקָּהָל וְאִם־לֹא יִשְׁמַע גַּם־אֶל־הַקָּהָל וְהָיָה לְךָ כְּגוֹי וּכְמוֹכֵס |
18 אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים | 18 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כֹּל אֲשֶׁר־תַּאַסְרוּ עַל־הָאָרֶץ אָסוּר יִהְיֶה בַּשָּׁמָיִם וְכֹל אֲשֶׁר־תַּתִּירוּ עַל־הָאָרֶץ מֻתָּר יִהְיֶה בַּשָּׁמָיִם |
19 ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים | 19 וְעוֹד אֹמֵר אֲנִי לָכֶם שְׁנַיִם מִכֶּם כִּי יִוָּעֲצוּ יַחְדָּו בָּאָרֶץ עַל־כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּ הָיֹה יִהְיֶה לָהֶם מֵאֵת אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם |
20 כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאספו בשמי שם אני בתוכם | 20 כִּי בְּכָל־מָקוֹם אֲשֶׁר שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה נֶאֶסְפוּ בִשְׁמִי שָׁם אֲנִי בְתוֹכָם |
21 ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים | 21 וַיִּגַּשׁ אֵלָיו פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר לוֹ אֲדֹנִי כַּמֶּה פְעָמִים יֶחֱטָא־לִי אָחִי וְסָלַחְתִּי לוֹ הַעַד שֶׁבַע פְּעָמִים |
22 ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע | 22 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֹא־אֹמַר לְךָ עַד־שֶׁבַע פְּעָמִים כִּי־אִם עַד־שִׁבְעִים וָשֶׁבַע |
23 על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו | 23 עַל־כֵּן דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן עִם־עֲבָדָיו |
24 וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף | 24 וְכַאֲשֶׁר הֵחֵל לְחַשֵּׁב הוּבָא לְפָנָיו אִישׁ אֲשֶׁר חַיָּב לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכְּרֵי כָסֶף |
25 ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם | 25 וְלֹא הָיָה־לוֹ לְשַׁלֵּם וַיְצַו אֲדֹנָיו לִמְכֹּר אוֹתוֹ וְאֶת־אִשְׁתּוֹ וְאֶת־בָּנָיו וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ וְכֵן יְשַׁלֵּם |
26 ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך | 26 וַיִּפֹּל הָעֶבֶד וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ לֵאמֹר אֲדֹנִי הַאֲרֶךְ־לִי אַפֶּךָ וְאֶת־כֹּל אֲשַׁלְּמָה לָּךְ |
27 ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב | 27 וַיֶּהֱמוּ רַחֲמֵי אֲדֹנֵי הָעֶבֶד הַהוּא וַיִּפְטְרֵהוּ וַיַּשְׁמֶט־לוֹ אֶת־הַחוֹב |
28 ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי | 28 וַיֵּצֵא הָעֶבֶד הַהוּא מִלְּפָנָיו וַיִּמְצָא אֶחָד מֵחֲבֵרָיו הָעֲבָדִים וְהוּא חַיָּב־לוֹ מֵאָה דִינָרִים וַיַּחֲזֵק־בּוֹ וַיַּחְנְקֵהוּ לֵאמֹר שַׁלֵּם אֵת אֲשֶׁר אַתָּה חַיָּב לִי |
29 ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל | 29 וַיִּפֹּל חֲבֵרוֹ לִפְנֵי רַגְלָיו וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לֵאמֹר הַאֲרֶךְ־לִי אַפֶּךָ וַאֲשַׁלְּמָה לְּךָ הַכֹּל |
30 והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו | 30 וְהוּא מֵאֵן וַיֵּלֶךְ וַיַּשְׁלִיכֵהוּ בְּמִשְׁמָר עַד כִּי־יְשַׁלֵּם לוֹ אֶת־חוֹבוֹ |
31 וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה | 31 וַחֲבֵרָיו הָעֲבָדִים רָאוּ אֶת־הַנַּעֲשָׂה וַיֵּעָצְבוּ מְאֹד וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לַאֲדֹנֵיהֶם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה |
32 ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני | 32 וַיִּקְרָא אֵלָיו אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר לוֹ אַתָּה הָעֶבֶד הָרָע אֶת־כָּל־הַחוֹב הַהוּא הִשְׁמַטְתִּי לְךָ יַעַן אֲשֶׁר־בִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי |
33 הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך | 33 הֲלֹא הָיָה לְךָ גַּם־אַתָּה לְרַחֵם עַל־הָעֶבֶד חֲבֵרֶךָ כַּאֲשֶׁר רִחַמְתִּי־אֲנִי עָלֶיךָ |
34 ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו | 34 וַיִּקְצֹף אֲדֹנָיו וַיַּסְגֵּר אוֹתוֹ לַמְיַסְּרִים עַד כִּי־יְשַׁלֵּם אֶת־כָּל־חוֹבוֹ |
35 ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם | 35 כָּכָה יַעֲשֶׂה לָכֶם גַּם־אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם אִם־לֹא תִסְלְחוּ אִישׁ אִישׁ לְאָחִיו בְּכָל־לְבַבְכֶם אֶת־חַטֹּאתָם |