Micà (מיכה) - Michea 9

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו	1 Il cria de toutes ses forces à mes oreilles: “Approchez, châtiments de la ville! Que chacun tienne en main son instrument de mort!”
2 והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת	2 Et voici que six hommes arrivent du côté de la Porte-Haute qui regarde vers le nord: chacun tient en main un instrument de mort, et je vois au milieu d’eux un homme habillé de lin avec une écritoire de scribe à la ceinture. Ils viennent se placer à côté de l’autel de bronze,
3 וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו	3 et aussitôt la Gloire du Dieu d’Israël, qui jusque-là reposait sur les Chérubins, s’élève en direction de la porte du Temple. Il appelle l’homme habillé de lin qui porte une écritoire de scribe à la ceinture,
4 ויאמר יהוה אלו עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה	4 et il lui dit: “Parcours Jérusalem, tu marqueras d’une croix au front les hommes qui se lamentent et qui gémissent sur toutes ces pratiques scandaleuses qui se commettent dans cette ville.”
5 ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו על תחס עיניכם ואל תחמלו	5 Puis il dit aux autres, de façon que je l’entende: “Parcourez la ville derrière lui et frappez. N’épargnez personne, que votre œil soit sans pitié.
6 זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית	6 Vieillards, jeunes gens, jeunes filles, enfants et femmes, tuez-les tous jusqu’à extermination. Mais vous ne toucherez pas à ceux qui ont sur eux la croix. Vous commencerez par mon Sanctuaire.” Ils commencèrent donc par les gens qui se trouvaient là devant le Temple.
7 ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים צאו ויצאו והכו בעיר	7 Il leur avait dit, en effet: “Remplissez les cours de cadavres, le Temple en sera souillé; ensuite vous sortirez et vous frapperez dans la ville.”
8 ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם	8 Pendant qu’ils frappaient ainsi, ( ) je tombai la face contre terre, je criais et lui disais: “Ah! Yahvé, vas-tu donc répandre ta fureur sur Jérusalem et détruire ( ) ce qui reste d’Israël?”
9 ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה	9 Il me répondit: “La faute de la maison d’Israël et de Juda est trop grande, elle est sans mesure; le pays est rempli de sang et la ville est pleine d’injustice. Ils se disent: Yahvé ne s’occupe pas du pays, Yahvé ne voit rien.
10 וגם אני לא תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי	10 Pour cela à mon tour je ne les épargnerai pas, mon œil sera sans pitié. Je ferai retomber sur leur tête leur propre conduite.”
11 והנה האיש לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי כאשר צויתני	11 À ce moment-là, l’homme habillé de lin qui avait une écritoire à la ceinture vint rendre compte; il déclara: “J’ai fait tout ce que tu m’avais ordonné.”