1 ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל | 1 וְאַתָּה שָׂא קִינָה אֶל־נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל |
2 ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה | 2 וְאָמַרְתָּ מָה אִמְּךָ לְבִיָּא בֵּין אֲרָיֹות רָבָצָה בְּתֹוךְ כְּפִרִים רִבְּתָה גוּרֶיהָ |
3 ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל | 3 וַתַּעַל אֶחָד מִגֻּרֶיהָ כְּפִיר הָיָה וַיִּלְמַד לִטְרָף־טֶרֶף אָדָם אָכָל |
4 וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים | 4 וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו גֹּויִם בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ וַיְבִאֻהוּ בַחַחִים אֶל־אֶרֶץ מִצְרָיִם |
5 ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו | 5 וַתֵּרֶא כִּי נֹוחֲלָה אָבְדָה תִּקְוָתָהּ וַתִּקַּח אֶחָד מִגֻּרֶיהָ כְּפִיר שָׂמָתְהוּ |
6 ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל | 6 וַיִּתְהַלֵּךְ בְּתֹוךְ־אֲרָיֹות כְּפִיר הָיָה וַיִּלְמַד לִטְרָף־טֶרֶף אָדָם אָכָל |
7 וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו | 7 וַיֵּדַע אַלְמְנֹותָיו וְעָרֵיהֶם הֶחֱרִיב וַתֵּשַׁם אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ מִקֹּול שַׁאֲגָתֹו |
8 ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש | 8 וַיִּתְּנוּ עָלָיו גֹּויִם סָבִיב מִמְּדִינֹות וַיִּפְרְשׂוּ עָלָיו רִשְׁתָּם בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ |
9 ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל | 9 וַיִּתְּנֻהוּ בַסּוּגַר בַּחַחִים וַיְבִאֻהוּ אֶל־מֶלֶךְ בָּבֶל יְבִאֻהוּ בַּמְּצֹדֹות לְמַעַן לֹא־יִשָּׁמַע קֹולֹו עֹוד אֶל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל׃ פ |
10 אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים | 10 אִמְּךָ כַגֶּפֶן בְּדָמְךָ עַל־מַיִם שְׁתוּלָה פֹּרִיָּה וַעֲנֵפָה הָיְתָה מִמַּיִם רַבִּים |
11 ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו | 11 וַיִּהְיוּ־לָהּ מַטֹּות עֹז אֶל־שִׁבְטֵי מֹשְׁלִים וַתִּגְבַּהּ קֹומָתֹו עַל־בֵּין עֲבֹתִים וַיֵּרָא בְגָבְהֹו בְּרֹב דָּלִיֹּתָיו |
12 ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו | 12 וַתֻּתַּשׁ בְּחֵמָה לָאָרֶץ הֻשְׁלָכָה וְרוּחַ הַקָּדִים הֹובִישׁ פִּרְיָהּ הִתְפָּרְקוּ וְיָבֵשׁוּ מַטֵּה עֻזָּהּ אֵשׁ אֲכָלָתְהוּ |
13 ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא | 13 וְעַתָּה שְׁתוּלָה בַמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצָמָא |
14 ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה | 14 וַתֵּצֵא אֵשׁ מִמַּטֵּה בַדֶּיהָ פִּרְיָהּ אָכָלָה וְלֹא־הָיָה בָהּ מַטֵּה־עֹז שֵׁבֶט לִמְשֹׁול קִינָה הִיא וַתְּהִי לְקִינָה׃ פ |