Amos (עמוס) - Amos 4

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד	1 Si tu veux revenir, Israël, reviens vers moi - parole de Yahvé. Si tu enlèves tes Ordures de devant moi, tu ne t’égareras plus sur le chemin!
2 ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו	2 Si tu proclames: “Yahvé est vivant!” avec sincérité, droiture et justice, alors tu seras pour les nations une bénédiction, tu seras leur gloire.
3 כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים	3 Car voici ce que dit Yahvé aux hommes de Juda et de Jérusalem: Travaillez la terre laissée à l’abandon, ne semez pas au milieu des épines.
4 המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם	4 Faites-vous la circoncision de Yahvé: enlevez de vos cœurs vos idoles, hommes de Juda et habitants de Jérusalem, sinon ma colère tombera comme un feu sur vos actions mauvaises, elle brûlera et personne n’éteindra.
5 הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר	5 Proclamez-le dans Juda, annoncez-le dans Jérusalem, faites sonner la trompette dans le pays, criez de toutes vos forces: “Qu’on se rassemble et se réfugie dans les villes fortifiées!”
6 שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול	6 Dressez un signal du côté de Sion, sauvez-vous, ne vous arrêtez pas! Car du nord je fais venir un malheur, une véritable catastrophe.
7 עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב	7 Le lion est sorti de sa tanière, le destructeur des nations s’est mis en route, il a quitté sa place pour faire de ton pays un désert et laisser tes villes en ruines, sans habitants.
8 על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו	8 Il faut vous habiller de sacs, pleurer et vous lamenter, car la colère de feu de Yahvé ne s’est pas détournée de nous.
9 והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו	9 En ce temps-là - parole de Yahvé - le roi et les princes perdront leur assurance, les prêtres seront déconcertés et les prophètes stupéfaits.
10 ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש	10 Alors ils diront: “Ah, Seigneur Yahvé, tu as vraiment trompé ce peuple et Jérusalem quand tu disais: Vous aurez la paix! Car l’épée vient pour les frapper à mort.”
11 בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפיים במדבר דרך בת עמי לוא לזרות ולוא להבר	11 En ce temps-là on dira à ce peuple et à Jérusalem: “Un vent brûlant arrive droit des collines du désert sur la fille de mon peuple; mais ce n’est pas pour vanner ou pour nettoyer.”
12 רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם	12 “C’est un vent menaçant que je vous envoie, c’est mon tour maintenant de parler et de les juger.”
13 הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו	13 “Voyez ce nuage qui fonce sur nous! Ses chars sont pareils à l’ouragan, ses chevaux plus rapides que l’aigle; malheur à nous, nous sommes perdus!”
14 כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך	14 Si tu veux être sauvée, Jérusalem, enlève de ton cœur la méchanceté. Combien de temps encore garderas-tu ces pensées coupables dans ton cœur?
15 כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים	15 Une voix se fait entendre depuis Dan; depuis la montagne d’Éphraïm elle annonce le malheur:
16 הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם	16 “Avertissez Juda, faites savoir à Jérusalem que ses ennemis arrivent d’un pays lointain. Déjà ils poussent leurs cris de guerre face aux villes de Juda,
17 כשמרי שדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה	17 et comme les gardiens d’un champ, ils encerclent le pays.” C’est qu’il s’est révolté contre moi - parole de Yahvé.
18 דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך	18 Voilà le résultat de ta conduite et de tes actions, vois comme ton mal est amer; il t’a frappée en plein cœur.
19 מעי מעי אחולה קירות לבי המה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה	19 Ô mes entrailles, mes entrailles! Comme je souffre au plus profond de moi-même! Mon cœur s’agite et je ne peux me taire. N’entends-tu pas, ô mon âme, le son de la trompette et le cri de guerre?
20 שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי	20 On annonce ruine sur ruine, car tout le pays est dévasté; mes tentes sont emportées d’un seul coup, et mes refuges en un instant.
21 עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר	21 Combien de temps encore verrai-je les drapeaux? Combien de temps encore entendrai-je le son de la trompette?
22 כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו	22 Oui, mon peuple est fou, ils ne me connaissent pas; ce sont des fils stupides, privés d’intelligence; ils sont adroits pour faire le mal, mais ils ne savent pas faire le bien.
23 ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם	23 J’ai regardé la terre: ce n’était plus qu’un chaos; j’ai regardé les cieux: leur lumière avait disparu.
24 ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו	24 J’ai regardé les montagnes: elles étaient ébranlées; j’ai regardé les collines: toutes chancelaient.
25 ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו	25 J’ai regardé: il n’y avait plus d’hommes, tous les oiseaux du ciel s’étaient enfuis.
26 ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו	26 J’ai regardé: le verger était devenu un désert et toutes les villes étaient détruites. Cela venait de Yahvé, du feu de sa colère.
27 כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה	27 Car voici ce qu’a dit Yahvé: “Tout le pays sera ravagé; cependant je ne le détruirai pas complètement.”
28 על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה	28 C’est pourquoi la terre est en deuil et les cieux là-haut se sont obscurcis, parce que je l’ai dit et je l’ai décidé: je ne le regretterai pas, je ne reviendrai pas en arrière.”
29 מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש	29 Le cavalier, l’archer, avec leurs cris ont mis toute la ville en fuite, on gagne les bois, on grimpe sur les rochers, les villes sont abandonnées, vidées de leurs habitants.
30 ואתי שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו	30 Et toi, la dévastée, que vas-tu faire? Tu peux t’habiller de pourpre, te couvrir de bijoux d’or, et te farder le tour des yeux; toute cette beauté ne servira de rien. Tes amants n’y feront pas attention car c’est à ta vie qu’ils en veulent.
31 כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים	31 Oui, j’entends des cris, comme ceux de la femme en travail, cris de souffrance comme ceux d’une femme pour un premier enfant; c’est la fille de Sion qui gémit et tend les mains: “Malheur à moi, je succombe sous les coups des assassins!”