1 משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה | 1 מַשָּׂא דַּמָּשֶׂק הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר וְהָיְתָה מְעִי מַפָּלָה |
2 עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד | 2 עֲזֻבֹות עָרֵי עֲרֹעֵר לַעֲדָרִים תִּהְיֶינָה וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד |
3 ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני ישראל יהיו נאם יהוה צבאות | 3 וְנִשְׁבַּת מִבְצָר מֵאֶפְרַיִם וּמַמְלָכָה מִדַּמֶּשֶׂק וּשְׁאָר אֲרָם כִּכְבֹוד בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃ ס |
4 והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה | 4 וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא יִדַּל כְּבֹוד יַעֲקֹב וּמִשְׁמַן בְּשָׂרֹו יֵרָזֶה |
5 והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים | 5 וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה וּזְרֹעֹו שִׁבֳּלִים יִקְצֹור וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים |
6 ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם יהוה אלהי ישראל | 6 וְנִשְׁאַר־בֹּו עֹולֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה נְאֻם־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס |
7 ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה | 7 בַּיֹּום הַהוּא יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל־עֹשֵׂהוּ וְעֵינָיו אֶל־קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶינָה |
8 ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים | 8 וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל־הַמִּזְבְּחֹות מַעֲשֵׂה יָדָיו וַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו לֹא יִרְאֶה וְהָאֲשֵׁרִים וְהָחַמָּנִים |
9 ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה | 9 בַּיֹּום הַהוּא יִהְיוּ ׀ עָרֵי מָעֻזֹּו כַּעֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיְתָה שְׁמָמָה |
10 כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו | 10 כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ עַל־כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ |
11 ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש | 11 בְּיֹום נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי נֵד קָצִיר בְּיֹום נַחֲלָה וּכְאֵב אָנוּשׁ׃ ס |
12 הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון | 12 הֹוי הֲמֹון עַמִּים רַבִּים כַּהֲמֹות יַמִּים יֶהֱמָיוּן וּשְׁאֹון לְאֻמִּים כִּשְׁאֹון מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן |
13 לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה | 13 לְאֻמִּים כִּשְׁאֹון מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן וְגָעַר בֹּו וְנָס מִמֶּרְחָק וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי־רוּחַ וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה |
14 לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו | 14 לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה בַלָּהָה בְּטֶרֶם בֹּקֶר אֵינֶנּוּ זֶה חֵלֶק שֹׁוסֵינוּ וְגֹורָל לְבֹזְזֵינוּ׃ ס |