Joel (יואל) - Gioele 10

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו	1 ¡Ay de los que promulgan decretos inicuos y redactan prescripciones onerosas,
2 להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו	2 para impedir que se haga justicia a los débiles y privar de su derecho a los pobres de mi pueblo, para hacer de las viudas su presa y expoliar a los huérfanos!
3 ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם	3 ¿Qué harán ustedes el día del castigo, cuando llegue de lejos la tormenta? ¿Hacia quién huirán en busca de auxilio y dónde depositarán sus riquezas?
4 בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה	4 No habrá más remedio que encorvarse con los prisioneros y sucumbir con los que caen muertos. A pesar de todo esto, no se aplacó su ira y su mano está aún extendida.
5 הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי	5 ¡Ay de Asiria! El es el bastón de mi ira y la vara de mi furor está en su mano.
6 בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות	6 Yo lo envío contra una nación impía. lo mando contra un pueblo que provocó mi furor. para saquear los despojos y arrebatar el botín. y pisotearlo como al barro de las calles,
7 והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט	7 Pero él no lo entiende así, no es eso lo que se propone: él no piensa más que en destruir y en barrer una nación tras otra.
8 כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים	8 El dice, en efecto: «¿No son reyes todos mis jefes?
9 הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון	9 ¿No le pasó a Calnó lo mismo que a Carquemis? ¿No es Jamat como Arpad y Samaría como Damasco?
10 כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון	10 Así como mi mano alcanzó a los reinos de los ídolos, cuyas estatuas superaban las de Jerusalén y Samaría.
11 הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה	11 lo mismo que hice con Samaría y sus imágenes. ¿no lo haré con Jerusalén y sus ídolos?».
12 והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו	12 Pero cuando el Señor termine de realizar toda su obra en el monte Sión y en Jerusalén, castigará al rey de Asiria por este fruto de su corazón arrogante y por la orgullosa altivez de su mirada.
13 כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים	13 Porque el ha dicho: «Yo he obrado con la fuerza de mi mano, y con mi sabiduría, porque soy inteligente. He desplazado las fronteras de los pueblos y he saqueado sus reservas: como un héroe, he derribado a los que se sientan en tronos.
14 ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף	14 Mi mano tomó como un nido las riquezas de los pueblos: como se juntan huevos abandonados, así he depredado toda la tierra, y no hubo nadie que batiera las alas o abriera el pico para piar».
15 היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ	15 ¿Se gloria el hacha contra el leñador? ¿Se envanece la sierra contra el que la maneja? Como si el bastón manejara al que lo empuña y el palo levantar al que no es un leño!
16 לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש	16 Por eso el Señor de los ejércitos hará que la enfermedad consuma su vigor y dentro de su carne hará arder una fiebre, como el ardor del fuego.
17 והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד	17 La luz de Israel se convertirá en un fuego y su Santo en una llama, que arderá y devorará sus zarzas y sus espinas en un solo día.
18 וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס	18 La gloria de su bosque y su vergel, como se va extinguiendo un agonizante:
19 ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם	19 y el resto de los árboles de su bosque será un número tan reducido que un niño los podrá anotar.
20 והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת	20 Aquel día, el resto de Israel y los sobrevivientes de la casa de Jacob dejarán de apoyarse en aquel que los golpea, y se apoyarán con lealtad en el Señor, el Santo de Israel.
21 שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור	21 «Un resto volverá», un resto de Jacob, al Dios Fuerte.
22 כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה	22 Sí, aunque tu pueblo, Israel, sea como la arena del mar, sólo un resto volverá. La destrucción está decidida. desbordante de justicia.
23 כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ	23 Porque el Señor de los ejércitos ejecutará este decreto de exterminio en medio de todo el país.
24 לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים	24 Por eso, así habla el Señor de los ejércitos: Pueblo mío, que habitas en Sión, no temas nada de Asiria, que te golpea con el bastón y alza su vara contra ti a la manera de Egipto.
25 כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם	25 Porque dentro de poco, de muy poco tiempo, se acabará mi furor contra ti, y mi ira los destruirá.
26 ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים	26 El Señor de los ejércitos blandirá el látigo contra él, como cuando golpeó a Madián en el mar, como la alzó en Egipto.
27 והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן	27 Aquel día, su carga será quitada de tus espaldas y su yugo se apartará de tu cuello.
28 בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו	28 llega hasta Aiat. atraviesa Migrón, deja su equipaje en Micmás.
29 עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה	29 Cruzan el desfiladero, en Gueba pasan la noche, tiembla Ramá, huye Guibeá de Saúl.
30 צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות	30 ¡Grita con toda tu voz, Bat Galím, presta atención, Laisa. respóndele, Anatot!
31 נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו	31 Se desbanda Madmená, buscan refugio los habitantes de Guebín.
32 עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית ציון גבעת ירושלם	32 Un día más, para hacer alto en Nob, y él agitará su mano hacia la montaña de la hija de Sión, hacia la colina de Jerusalén.
33 הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו	33 ¡Miren! El Señor, el Señor de los ejércitos, desgaja con ímpetu el ramaje: los árboles más altos son talados, los más elevados, abatidos:
34 ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול	34 él corta con el hierro la espesura del bosque, y cae el Líbano con su esplendor.