Isaiah (ישעיה) - Isaia 42

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים	1 Unto the end, understanding for the sons of Core.
2 צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים	2 As the hart panteth after the fountains of water; so my soul panteth after thee, O God.
3 היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך	3 My soul hath thirsted after the strong living God; when shall I come and appear before the face of God?
4 אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג	4 My tears have been any bread day and night, whilst it is said to me daily : Where is thy God?
5 מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו	5 These things I remembered, and poured out my soul in me : for I shall go over into the place of the wonderful tabernacle, even to the house of God : With the voice of joy and praise; the noise of one feasting.
6 אלהי עלי נפשי תשתוחח על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער	6 Why art thou sad, O my soul? and why dost thou trouble me? Hope in God, for I will still give praise to him : the salvation of my countenance,
7 תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו	7 and my God. My soul is troubled within myself : therefore will I remember thee from the land of Jordan and Hermoniim, from the little hill.
8 יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי	8 Deep calleth on deep, at the noise of thy flood-gates. All thy heights and thy billows have passed over me.
9 אומרה לאל סלעי למה שכחתני למה קדר אלך בלחץ אויב	9 In the daytime the Lord hath commanded his mercy; and a canticle to him in the night. With me is prayer to the God of my life.
10 ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך	10 I will say to God : Thou art my support. Why hast thou forgotten me? and why go I mourning, whilst my enemy afflicteth me?
11 מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי	11 Whilst my bones are broken, my enemies who trouble me have reproached me; Whilst they say to me day be day : Where is thy God?
	12 Why art thou cast down, O my soul? and why dost thou disquiet me? Hope thou in God, for I will still give praise to him : the salvation of my countenance, and my God.