Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 31

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA VOLGARE
1 ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה	1 Feci io patto cogli occhi miei, acciò ch' io in verità non pensassi della vergine.
2 ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים	2 Adunque che parte avrebbe Iddio di sopra a me, e la ereditade all' Onnipotente di cose eccelse?
3 הלא איד לעול ונכר לפעלי און	3 Or non è perdizione al malvagio, e alienazione a coloro che òperano la ingiustizia?
4 הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור	4 Or non considera elli le mie vie, e tutti li andamenti miei annumera?
5 אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי	5 Se io andai nella vanitade, e affrettossi lo piede mio in inganno;
6 ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי	6 pona me nella giusta statera, e sappia Iddio la mia simplicitade.
7 אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום	7 Se si partì l'andamento mio della via, se seguitò l'occhio mio il cuore, e nelle mie mani s'appiccò macchia;
8 אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו	8 seminarò, e uno altro mangerà; e la mia schiatta sarà deradicata.
9 אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי	9 Se ingannato è lo cuore mio sopra la femina, e se io assediai l'uscio dell' amico mio;
10 תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין	10 meretrice sia di un altro la moglie mia, e sopra quella si distendano gli. altri.
11 כי הוא זמה והיא עון פלילים	11 Certo questo è fellonia, e massima iniquitade.
12 כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש	12 Fuoco è, devorante insino alla perdizione, e deradicante ogni generazione (mia).
13 אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי	13 Se disprezzai di sottoporre me allo giudicio col servo mio e l' ancilla mia, quando contendevano contro a me;
14 ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו	14 che adunque faroe, quando si leverae Iddio a giudicare? e quando addomanderae, che responderò a lui?
15 הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד	15 Or non fece me nel ventre, il quale e quello fece, e formò me uno nella vulva?
16 אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה	16 Se io negai alli poveri quello che vole ano, e feci aspettare l'occhio della vedova;
17 ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה	17 se io mangiai la mia fetta solo, e non mangioe lo pupillo di quella;
18 כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה	18 perciò che dalla mia fanciullezza crescè meco la miserazione, e del ventre della madre mia venne meco;
19 אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון	19 se disprezzai colui che passava, per ch' elli non avea il vestire, e lo povero sanza coprimento;
20 אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם	20 se non benedissero me li lati suoi, e della lana delle pecore mie s'è riscaldato;
21 אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי	21 s' io levai sopra lo pupillo la mia mano, eziandio quando vedeva[mi] superiore nella porta;
22 כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר	22 l'omero mio delle sue giunture caggia, e lo mio braccio colle sue ossa sieno contrite.
23 כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל	23 Certo sempre, sì come onde di mare gonfiate sopra me, temetti Iddio, e lo suo carico non potei portare.
24 אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי	24 S' io pensai che l'oro fosse mia fortezza, e all' oro ottimo e risplendente dissi: tu sei la fidanza mia;
25 אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי	25 s' io mi rallegrai sopra le molte mie ricchezze, e perciò che più cose trovò la mia mano;
26 אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך	26 s' io vidi lo sole quando risplendea, e la luna andante chiaramente;
27 ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי	27 e rallegrato è in ascoso lo mio cuore, e basciai la mia mano colla mia bocca;
28 גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל	28 la quale è massima iniquitade, e negazione contro a Dio altissimo;
29 אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע	29 S' io mi rallegrai della rovina di colui che mi odiava, e rallegra'mi di colui, che li fosse venuto male;
30 ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו	30 in veritade io non diedi al peccare la mia gola, acciò ch' io addomandassi maledicente l' anima sua;
31 אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע	31 se non dissero gli uomini del mio tabernacolo chi ci darae della carne sua acciò che noi ci saziamo?
32 בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח	32 di fuori non stette lo peregrino; l'uscio mio si manifestò allo viandante;
33 אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני	33 s'io nascosi, quasi come uomo, lo mio peccato, e celai nello seno mio la mia iniquitade;
34 כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח	34 se io mi spaventai alla troppo moltitudine, e lo disprezzo delli più prossimi spaurì me; e non maggiormente tacetti, e non uscii fuori dell' uscio;
35 מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי	35 chi darà a me auditore, acciò che l' Onnipotente oda il mio desiderio; e lo libro scriva colui che giudica;
36 אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי	36 acciò che collo mio omero lo porti, e poni intorno a quello, sì come corona a me?
37 מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו	37 Per tutti li miei gradi pronunzierò quello, e sì come a principe io offerirò lui.
38 אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון	38 Se contro a me la mia terra grida, e con lei gli solchi suoi piangono;
39 אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי	39 se li frutti suoi mangiai sanza pecunia, l'anima delli lavoratori tormentai;
40 תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב	40 per lo grano naschi a me lo tribolo, e per l'orzo la spina.