Shemòt (שמות) - Esodo 12

MODERN HEBREW BIBLE	LA SACRA BIBBIA
1 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר	1 Il Signore disse a Mosè ed Aronne nel paese d'Egitto:
2 החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה	2 "Questo mese, per voi, sarà in testa ai mesi, per voi sarà il primo tra i mesi dell'anno.
3 דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית	3 Parlate a tutta la comunità d'Israele dicendo: "Il dieci di questo mese ognuno prenda per sé un agnello per famiglia, un agnello per casa.
4 ואם ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה	4 Se la famiglia è poco numerosa per consumare un agnello, si prenderà chi abita più vicino alla propria casa, secondo il numero delle persone: calcolerete la quantità di agnello che ognuno può mangiare.
5 שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו	5 Sarà un agnello integro, maschio, di un anno, e lo prenderete dalle pecore o dalle capre.
6 והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים	6 Lo conserverete presso di voi fino al quattordicesimo giorno di questo mese, e tutta l'assemblea della comunità d'Israele lo sgozzerà tra le due sere.
7 ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם	7 Prenderà poi del sangue e lo metterà sui due stipiti e sull'architrave di quelle case dove lo si mangerà.
8 ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו	8 In quella notte mangerà la carne arrostita al fuoco, mangerà azzimi con erbe amare.
9 אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו	9 Non mangiatene però cruda o cotta nell'acqua, ma solo arrostita al fuoco, con la testa, le zampe e gli intestini.
10 ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו	10 Non ne farete avanzare per il mattino, e quello che sarà rimasto al mattino lo brucerete nel fuoco.
11 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה	11 Così lo mangerete: con i vostri fianchi cinti, i sandali ai piedi, il bastone in mano. Lo mangerete in fretta. E' la Pasqua del Signore.
12 ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה	12 In quella notte attraverserò il paese d'Egitto e colpirò ogni primogenito in terra d'Egitto, dall'uomo alla bestia, e farò giustizia di tutti gli dèi d'Egitto: io, il Signore.
13 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים	13 E il sangue sarà per voi un segno sulle case nelle quali siete: vedrò il sangue e vi oltrepasserò e non ci sarà per voi un flagello del distruttore, quando colpirò il paese d'Egitto.
14 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו	14 Quel giorno sarà per voi un memoriale, e lo festeggerete come festa del Signore: nelle vostre generazioni lo festeggerete come prescrizione perenne".
15 שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי	15 "Per sette giorni mangerete azzimi. Nel primo giorno farete sparire il lievito dalle vostre case, perché chiunque mangerà del lievitato, dal primo al settimo giorno, quella persona sarà recisa da Israele.
16 וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם	16 Nel primo giorno avrete una convocazione sacra, e anche nel settimo giorno avrete una convocazione sacra. Non si farà nessun lavoro: solo quello che si dovrà mangiare da ognuno, quello solo sarà fatto.
17 ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם	17 Osserverete gli Azzimi, perché proprio in questo giorno ho fatto uscire le vostre schiere dal paese d'Egitto: osserverete questo giorno come prescrizione perenne per le vostre generazioni.
18 בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב	18 Nel primo mese, il quattordicesimo giorno del mese, alla sera, mangerete azzimi fino al ventunesimo giorno del mese, alla sera.
19 שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ	19 Per sette giorni non si troverà lievito nelle vostre case, perché chiunque mangerà del lievitato, quella persona sarà recisa dalla comunità d'Israele, immigrato o nativo del paese.
20 כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות	20 Non mangerete nessun genere di lievitato; ovunque abiterete, mangerete azzimi".
21 ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח	21 Mosè chiamò tutti gli anziani d'Israele e disse loro: "Tirate fuori e prendete un animale del gregge per le vostre famiglie, e immolate la Pasqua.
22 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר	22 Poi prenderete un mazzo d'issopo, lo intingerete nel sangue che è nel catino e spruzzerete l'architrave e i due stipiti con il sangue che è nel catino, e nessuno di voi uscirà dalla porta di casa fino al mattino.
23 ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף	23 Il Signore passerà per colpire l'Egitto, vedrà il sangue che è sull'architrave e sui due stipiti, passerà oltre la porta e non farà entrare il distruttore nelle vostre case per colpire.
24 ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם	24 Osserverete questo come una prescrizione, per te e i tuoi figli, per sempre.
25 והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת	25 Quando entrerete nella terra che il Signore vi darà, come ho detto, osserverete questo rito.
26 והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם	26 E quando i vostri figli vi diranno: "Che cos'è questo rito?",
27 ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו	27 direte: "E' il sacrificio della Pasqua del Signore, che passò oltre le case dei figli d'Israele in Egitto, quando colpì l'Egitto e risparmiò le nostre case". Il popolo si inginocchiò e adorò.
28 וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו	28 I figli d'Israele se ne andarono e fecero come il Signore aveva ordinato a Mosè e ad Aronne. Così fecero.
29 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה	29 A metà della notte il Signore colpì tutti i primogeniti nel paese d'Egitto, dal primogenito del faraone, che siede sul suo trono, fino al primogenito del prigioniero che è in carcere, e tutti i primogeniti degli animali.
30 ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת	30 Il faraone si alzò di notte, lui, tutti i suoi servi e tutto l'Egitto, e ci fu un grande grido nell'Egitto, perché non c'era casa dove non ci fosse un morto.
31 ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם	31 E chiamò Mosè ed Aronne di notte e disse: "Alzatevi ed uscite dal mezzo del mio popolo, voi e i figli d'Israele, e andate a servire il Signore, secondo quanto avete detto.
32 גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי	32 Prendete anche il vostro gregge e il vostro armento, come avete detto, andate e benedite anche me".
33 ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים	33 Gli Egiziani fecero forza sul popolo per mandarli via in fretta dal paese, perché dicevano: "Moriamo tutti quanti".
34 וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם	34 Il popolo portò via la sua pasta prima che lievitasse, con la loro madia avvolta nelle loro vesti sulle loro spalle.
35 ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת	35 I figli d'Israele fecero come aveva detto Mosè e chiesero agli Egiziani oggetti d'argento, oggetti d'oro e vestiti.
36 ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים	36 Il Signore fece trovare grazia al popolo agli occhi degli Egiziani, che accolsero le loro domande. E spogliarono gli Egiziani.
37 ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף	37 I figli d'Israele partirono da Ramses verso Succot in seicentomila a piedi, solo uomini, senza contare i figli.
38 וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד	38 Anche una gran folla salì con loro, greggi e armenti, una gran quantità di bestiame.
39 ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם	39 E fecero cuocere la pasta, che avevano portato via dall'Egitto, schiacciate azzime, poiché non avevano lievito: li avevano infatti scacciati dall'Egitto e non avevano potuto attardarsi; non si erano fatte neppure le provviste di viaggio.
40 ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה	40 Il soggiorno dei figli d'Israele in Egitto fu di quattrocentotrent'anni.
41 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים	41 Alla fine dei quattrocentotrent'anni, proprio in quel giorno, tutte le schiere del Signore uscirono dalla terra d'Egitto.
42 ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם	42 Una notte di veglia fu per il Signore, quando li fece uscire dalla terra d'Egitto: questa deve essere una notte di veglia in onore del Signore per tutti i figli d'Israele nelle loro generazioni.
43 ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו	43 Il Signore disse a Mosè e ad Aronne: "Questa è la prescrizione della Pasqua: nessuno straniero ne mangerà.
44 וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו	44 Ma ogni schiavo acquistato con denaro, dopo averlo circonciso, potrà mangiarne.
45 תושב ושכיר לא יאכל בו	45 L'avventizio e il mercenario non ne mangeranno.
46 בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו	46 Si mangerà in una sola casa: non si porterà la carne fuori di casa. Non gli si spezzerà nessun osso.
47 כל עדת ישראל יעשו אתו	47 Tutta la comunità d'Israele la celebrerà.
48 וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו	48 Se un forestiero dimorante presso di te vuole celebrare la Pasqua del Signore, si circoncida ogni suo maschio, e allora si avvicini per celebrarla, e sarà come un nativo del paese: ma nessun incirconciso ne potrà mangiare.
49 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם	49 Ci sarà una sola legge per il nativo e per lo straniero che risiede in mezzo a voi".
50 ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו	50 I figli d'Israele fecero come il Signore aveva ordinato a Mosè e ad Aronne. Fecero così.
51 ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם	51 Proprio in quel giorno il Signore fece uscire i figli d'Israele dalla terra d'Egitto, secondo le loro schiere.