Divrei Hayamim (דברי הימים) - 2 Cronache 35

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויעש יאשיהו בירושלם פסח ליהוה וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון	1 Josias célébra à Jérusalem une Pâque en l’honneur de Yahvé: on immola la Pâque le quatorzième jour du premier mois.
2 ויעמד הכהנים על משמרותם ויחזקם לעבודת בית יהוה	2 Il fixa aux prêtres leurs fonctions et leur confia le service de la Maison de Yahvé.
3 ויאמר ללוים המבונים לכל ישראל הקדושים ליהוה תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל	3 Puis le roi dit aux lévites qui enseignent tout Israël et qui sont consacrés au service de Yahvé: “Puisque l’Arche Sainte repose dans la Maison que Salomon fils de David, roi d’Israël, a construit, vous n’avez plus à la porte: servez donc Yahvé votre Dieu et son peuple Israël.
4 והכונו לבית אבותיכם כמחלקותיכם בכתב דויד מלך ישראל ובמכתב שלמה בנו	4 Organisez-vous par familles, d’après vos classes, selon l’écrit de David, roi d’Israël et le décret de Salomon, son fils.
5 ועמדו בקדש לפלגות בית האבות לאחיכם בני העם וחלקת בית אב ללוים	5 Tenez-vous dans le Lieu saint selon la distribution de vos familles pour le service de vos frères, les hommes du peuple, et selon la répartition des lévites par familles.
6 ושחטו הפסח והתקדשו והכינו לאחיכם לעשות כדבר יהוה ביד משה	6 Vous allez immoler la Pâque, purifiez-vous donc et faites les préparatifs pour vos frères, selon la parole de Yahvé que Moïse nous a donnée.”
7 וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים הכל לפסחים לכל הנמצא למספר שלשים אלף ובקר שלשת אלפים אלה מרכוש המלך	7 Josias donna pour les hommes du peuple du petit bétail, agneaux et chevreaux, de quoi fournir la victime pascale à tous ceux qui se trouvaient là; ils étaient 30 000. Il préleva en outre 3 000 têtes de gros bétail provenant des propriétés royales.
8 ושריו לנדבה לעם לכהנים וללוים הרימו חלקיה וזכריהו ויחיאל נגידי בית האלהים לכהנים נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות	8 Ses chefs avaient également fait un don pour le peuple. Les prêtres et les lévites: Hilkiyas, Zékaryas et Yéhiel, chefs de la Maison de Dieu, donnèrent aux prêtres 2 600 têtes de petit bétail et 300 bœufs comme victimes pascales.
9 וכונניהו ושמעיהו ונתנאל אחיו וחשביהו ויעיאל ויוזבד שרי הלוים הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות	9 Les chefs des lévites, Konanyas, Chémayas et son frère Nétanéel, Hachabyas, Yéhiel et Yozabad donnèrent aux lévites comme victimes pascales 5 000 têtes de petit bétail et 500 bœufs.
10 ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על עמדם והלוים על מחלקותם כמצות המלך	10 Le service étant organisé, les prêtres et les lévites se tinrent à leur place selon leur classe, comme l’avait ordonné le roi.
11 וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים	11 On immola la Pâque; les prêtres recevaient le sang de la main des lévites, ils le répandaient, puis les lévites écorchaient les victimes.
12 ויסירו העלה לתתם למפלגות לבית אבות לבני העם להקריב ליהוה ככתוב בספר משה וכן לבקר	12 On mit à part les holocaustes pour les répartir entre le peuple selon leurs clans familiaux et qu’ils les offrent à Yahvé, selon ce qui est écrit dans le livre de Moïse; on fit de même pour le gros bétail.
13 ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם	13 D’accord avec le rituel, la Pâque fut rôtie au feu, mais on fit cuire dans des chaudrons, dans des marmites et dans des pots, les offrandes saintes que l’on porta ensuite au peuple.
14 ואחר הכינו להם ולכהנים כי הכהנים בני אהרן בהעלות העולה והחלבים עד לילה והלוים הכינו להם ולכהנים בני אהרן	14 Les lévites préparèrent alors la Pâque pour eux et pour les prêtres, car les prêtres fils d’Aaron furent pris jusqu’à la nuit par l’offrande des holocaustes et des graisses. C’est pour cela que les lévites firent les préparatifs pour eux-mêmes et pour les prêtres fils d’Aaron.
15 והמשררים בני אסף על מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער אין להם לסור מעל עבדתם כי אחיהם הלוים הכינו להם	15 Les chantres, fils d’Asaf, se tenaient à leur place selon les ordres de David, d’Asaf, de Héman, et de Yédoutoun le voyant du roi; quant aux portiers, ils se tenaient aux diverses portes. Aucun d’entre eux n’avait de raison de quitter son service, puisque leurs frères lévites préparaient tout pour eux.
16 ותכון כל עבודת יהוה ביום ההוא לעשות הפסח והעלות עלות על מזבח יהוה כמצות המלך יאשיהו	16 Voilà comment on organisa ce jour-là tout le culte de Yahvé, de façon à célébrer la Pâque et présenter les holocaustes sur l’autel de Yahvé comme l’avait ordonné le roi Josias.
17 ויעשו בני ישראל הנמצאים את הפסח בעת ההיא ואת חג המצות שבעת ימים	17 Les Israélites qui se trouvaient là célébrèrent alors la Pâque et, durant les sept jours suivants, la fête des Azymes.
18 ולא נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו והכהנים והלוים וכל יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם	18 Depuis le temps du prophète Samuel, jamais en Israël on n’avait célébré une Pâque comme celle-là. Aucun des rois d’Israël n’avait célébré une Pâque comme celle que fit Josias avec les prêtres, les lévites, tout Juda, les Israélites de passage et tous les habitants de Jérusalem.
19 בשמונה עשרה שנה למלכות יאשיהו נעשה הפסח הזה	19 On célébra cette Pâque la dix-huitième année du règne de Josias.
20 אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא לקראתו יאשיהו	20 Tout cela était terminé, et Josias avait réparé le Temple, lorsque le roi d’Égypte Nékao, monta pour combattre à Karkémich, sur l’Euphrate. Josias partit à sa rencontre.
21 וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך	21 Nékao lui envoya des messagers: “Nous n’avons rien à voir ensemble, roi de Juda, ce n’est pas toi que je suis venu combattre. Je suis parti en guerre contre une autre maison et Dieu m’a dit de me presser. Laisse donc faire le Dieu qui est avec moi, sinon il pourrait te détruire!”
22 ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו	22 Mais Josias ne se détourna pas de Nékao, il était décidé à le combattre et n’écouta pas les paroles de Nékao qui sortaient de la bouche de Dieu. Il s’avança donc pour combattre dans la plaine de Méguiddo.
23 וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד	23 Des archers tirèrent sur le roi Josias et le roi dit à ses hommes: “Emportez-moi, je me sens très mal.”
24 ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו	24 Ses hommes le descendirent de son char, et l’emmenèrent sur un autre char à Jérusalem où il mourut. On l’enterra dans les tombes de ses ancêtres; tout Juda et tout Jérusalem célébrèrent le deuil de Josias.
25 ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחק על ישראל והנם כתובים על הקינות	25 Jérémie composa un chant funèbre pour Josias; tous les chanteurs et chanteuses ont parlé de Josias dans leurs chants funèbres jusqu’à ce jour: c’est devenu un rite en Israël. Ils sont écrits dans le Recueil des chants funèbres.
26 ויתר דברי יאשיהו וחסדיו ככתוב בתורת יהוה	26 Le reste des actes de Josias, les témoignages de sa fidélité à ce qui est écrit dans la Loi de Yahvé,
27 ודבריו הראשנים והאחרנים הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה	27 en un mot, tous ses actes du premier jusqu’au dernier, cela est écrit dans le Livre des Rois d’Israël et de Juda.