Divrei Hayamim (דברי הימים) - 1 Cronache 17

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות	1 Lorsque David était déjà dans sa maison, il dit au prophète Nathan: “Voilà, je vis dans une maison de cèdre mais l’Arche de l’Alliance de Yahvé demeure sous une tente de toile.”
2 ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך	2 Nathan dit à David: “Tout ce que tu as dans le cœur, fais-le, car Dieu est avec toi.”
3 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר	3 Mais cette nuit même, Yahvé dit à Nathan:
4 לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי הבית לשבת	4 “Va dire à mon serviteur David cette parole de Yahvé: Ce n’est pas toi qui me construiras une Maison pour que j’y habite!
5 כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן	5 Je n’ai jamais habité un temple de tout le temps que j’ai conduit Israël jusqu’à aujourd’hui; mais je suis allé de tente en tente, d’un abri à l’autre.
6 בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים	6 Durant tout mon voyage avec les Israélites, ai-je dit à un seul des juges d’Israël que j’avais désignés comme bergers de mon peuple: Pourquoi ne me construis-tu pas un temple en bois de cèdre?
7 ועתה כה תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל	7 “Tu vas transmettre à mon serviteur David cette parole de Yahvé Sabaot: Je t’ai pris derrière le troupeau pour être à la tête d’Israël, mon peuple.
8 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ	8 Je suis allé avec toi partout où tu es allé, et j’ai vaincu tous tes ennemis devant toi. Je rendrai ton nom aussi célèbre que le nom des plus grands sur terre.
9 ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה	9 Je donnerai un lieu à mon peuple Israël; là je les fixerai, et là ils vivront. Ils ne seront plus jamais perturbés, plus jamais les méchants ne les opprimeront.
10 ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה	10 Le temps est fini où j’établissais des juges sur mon peuple Israël; j’ai soumis tous tes ennemis et je t’ai annoncé que je te bâtirais une maison.
11 והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו	11 “Et quand tes jours seront finis, que tu devras mourir et être enterré avec tes ancêtres, je te donnerai un successeur sorti de toi, un de tes fils, et je grandirai son royaume.
12 הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם	12 Il me construira un temple et j’affermirai son trône pour toujours.
13 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך	13 Je serai un père pour lui et lui sera pour moi un fils. Je ne lui retirerai pas ma faveur comme j’ai fait pour celui qui régnait avant toi.
14 והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם	14 Je lui donnerai la charge de ma maison et de mon royaume pour toujours, sa royauté sera ferme à jamais.”
15 ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל דויד	15 Nathan raconta à David ces paroles et cette vision.
16 ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם	16 Alors le roi David entra, s’assit devant Yahvé et dit: “Je ne suis pas digne de tout ce que tu as déjà fait pour moi, Yahvé Dieu, et ma famille non plus.
17 ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים	17 Pourtant, ô Dieu, ce n’était pas encore assez à tes yeux. Tu me fais maintenant une promesse pour ma descendance qui va loin dans l’avenir. Tu m’as considéré comme un grand homme, ô Yahvé Dieu!
18 מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת	18 Que puis-je te dire de plus? Tu connais ton serviteur David.
19 יהוה בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להדיע את כל הגדלות	19 Tout ce que tu as fait, Yahvé, tu l’as fait par bonté pour ton serviteur et pour manifester ta grandeur.
20 יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו	20 “Ô Yahvé! Nul n’est comme toi! Il n’y a pas de Dieu, excepté toi seul, dont nous ayons entendu les paroles.
21 ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים	21 Y a-t-il un autre peuple sur terre comme ton peuple Israël? Y a-t-il une seule nation sur la terre que Dieu ait achetée pour en faire son peuple? Tu as rendu célèbre ton peuple. Tu as fait pour lui des choses grandes et terribles: tu as chassé les nations devant lui lorsque tu l’as racheté d’Égypte.
22 ותתן את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים	22 “Tu as fait du peuple d’Israël ton propre peuple à jamais, et toi, Yahvé, tu es devenu son Dieu.
23 ועתה יהוה הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת	23 Maintenant, Yahvé, fais que dure la promesse que tu m’as faite au sujet de ma descendance, et agis comme tu l’as dit.
24 ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך	24 Que cette promesse tienne bon et que ton Nom soit exalté à jamais; que l’on puisse dire: “Yahvé Sabaot, le Dieu d’Israël, est un Dieu pour Israël”. Fais que ma descendance se tienne fermement devant toi pour toujours.
25 כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך	25 “ Ô mon Dieu! Tu as fait savoir à ton serviteur que tu lui construiras une maison; c’est pourquoi ton serviteur a l’audace de te faire cette demande.
26 ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת	26 Oui, Yahvé, c’est toi qui promets ce bonheur à ton serviteur, toi qui es vraiment Dieu!
27 ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם	27 Qu’il te plaise alors de bénir la maison de ton serviteur, pour qu’elle reste à jamais devant toi. C’est toi, Yahvé, qui as béni, elle est bénie à jamais!”