M'lakhim (מלכים) - 1 Re 3

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית יהוה ואת חומת ירושלם סביב	1 With the royal power firmly in his grasp, Solomon allied himself by marriage with Pharaoh, king of Egypt. The daughter of Pharaoh, whom he married, he brought to the City of David, until he should finish building his palace, and the temple of the LORD, and the wall around Jerusalem.
2 רק העם מזבחים בבמות כי לא נבנה בית לשם יהוה עד הימים ההם	2 However, the people were sacrificing on the high places, for up to that time no temple had been built to the name of the LORD.
3 ויאהב שלמה את יהוה ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות הוא מזבח ומקטיר	3 Solomon loved the LORD, and obeyed the statutes of his father David; yet he offered sacrifice and burned incense on the high places.
4 וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא	4 The king went to Gibeon to sacrifice there, because that was the most renowned high place. Upon its altar Solomon offered a thousand holocausts.
5 בגבעון נראה יהוה אל שלמה בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן לך	5 In Gibeon the LORD appeared to Solomon in a dream at night. God said, "Ask something of me and I will give it to you."
6 ויאמר שלמה אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר לו את החסד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על כסאו כיום הזה	6 Solomon answered: "You have shown great favor to your servant, my father David, because he behaved faithfully toward you, with justice and an upright heart; and you have continued this great favor toward him, even today, seating a son of his on his throne.
7 ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא	7 O LORD, my God, you have made me, your servant, king to succeed my father David; but I am a mere youth, not knowing at all how to act.
8 ועבדך בתוך עמך אשר בחרת עם רב אשר לא ימנה ולא יספר מרב	8 I serve you in the midst of the people whom you have chosen, a people so vast that it cannot be numbered or counted.
9 ונתת לעבדך לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה	9 Give your servant, therefore, an understanding heart to judge your people and to distinguish right from wrong. For who is able to govern this vast people of yours?"
10 וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את הדבר הזה	10 The LORD was pleased that Solomon made this request.
11 ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט	11 So God said to him: "Because you have asked for this--not for a long life for yourself, nor for riches, nor for the life of your enemies, but for understanding so that you may know what is right--
12 הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך	12 I do as you requested. I give you a heart so wise and understanding that there has never been anyone like you up to now, and after you there will come no one to equal you.
13 וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כבוד אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך	13 In addition, I give you what you have not asked for, such riches and glory that among kings there is not your like.
14 ואם תלך בדרכי לשמר חקי ומצותי כאשר הלך דויד אביך והארכתי את ימיך	14 And if you follow me by keeping my statutes and commandments, as your father David did, I will give you a long life."
15 ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלם ויעמד לפני ארון ברית אדני ויעל עלות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו	15 When Solomon awoke from his dream, he went to Jerusalem, stood before the ark of the covenant of the LORD, offered holocausts and peace offerings, and gave a banquet for all his servants.
16 אז תבאנה שתים נשים זנות אל המלך ותעמדנה לפניו	16 Later, two harlots came to the king and stood before him.
17 ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית	17 One woman said: "By your leave, my lord, this woman and I live in the same house, and I gave birth in the house while she was present.
18 ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם האשה הזאת ואנחנו יחדו אין זר אתנו בבית זולתי שתים אנחנו בבית	18 On the third day after I gave birth, this woman also gave birth. We were alone in the house; there was no one there but us two.
19 וימת בן האשה הזאת לילה אשר שכבה עליו	19 This woman's son died during the night; she smothered him by lying on him.
20 ותקם בתוך הלילה ותקח את בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת בנה המת השכיבה בחיקי	20 Later that night she got up and took my son from my side, as I, your handmaid, was sleeping. Then she laid him in her bosom, after she had laid her dead child in my bosom.
21 ואקם בבקר להיניק את בני והנה מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא היה בני אשר ילדתי	21 I rose in the morning to nurse my child, and I found him dead. But when I examined him in the morning light, I saw it was not the son whom I had borne."
22 ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך	22 The other woman answered, "It is not so! The living one is my son, the dead one is yours." But the first kept saying, "No, the dead one is your child, the living one is mine!" Thus they argued before the king.
23 ויאמר המלך זאת אמרת זה בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי	23 Then the king said: "One woman claims, 'This, the living one, is my child, and the dead one is yours.' The other answers, 'No! The dead one is your child; the living one is mine.'"
24 ויאמר המלך קחו לי חרב ויבאו החרב לפני המלך	24 The king continued, "Get me a sword." When they brought the sword before him,
25 ויאמר המלך גזרו את הילד החי לשנים ותנו את החצי לאחת ואת החצי לאחת	25 he said, "Cut the living child in two, and give half to one woman and half to the other."
26 ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בי אדני תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם לך לא יהיה גזרו	26 The woman whose son it was, in the anguish she felt for it, said to the king, "Please, my lord, give her the living child--please do not kill it!" The other, however, said, "It shall be neither mine nor yours. Divide it!"
27 ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו	27 The king then answered, "Give the first one the living child! By no means kill it, for she is the mother."
28 וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט	28 When all Israel heard the judgment the king had given, they were in awe of him, because they saw that the king had in him the wisdom of God for giving judgment.