Bereshìt (בראשית) - Genesi 18

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום	1 Yahvé apparut à Abraham près du chêne de Mambré. Il était alors assis à l’entrée de sa tente, au plus chaud du jour:
2 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה	2 quand il leva les yeux, il y avait trois hommes debout non loin de lui. Dès qu’il les vit, il courut vers eux de l’entrée de sa tente et il se prosterna.
3 ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך	3 Il dit: “Mon Seigneur, si j’ai trouvé grâce à tes yeux, ne passe pas sans t’arrêter!
4 יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ	4 Qu’on apporte de l’eau! Vous vous laverez les pieds et vous vous étendrez sous l’arbre.
5 ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת	5 Je vais chercher un morceau de pain, vous vous remettrez et ensuite vous reprendrez votre route: c’est bien pour cela que vous êtes venus vers votre serviteur.” Ils lui dirent alors: “Fais comme tu le dis.”
6 וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות	6 Abraham courut à la tente près de Sara et lui dit: “Vite! Trois mesures de belle farine, pétris-la et fais des galettes!”
7 ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו	7 Abraham courut ensuite vers le troupeau, il prit un veau tendre et bon, il le donna au serviteur et celui-ci se dépêcha de le préparer.
8 ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו	8 Il prit du lait caillé, du lait, le veau qu’on avait préparé, et il mit le tout devant eux. Pendant qu’ils mangeaient, lui se tenait debout près d’eux sous l’arbre.
9 ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל	9 Ils lui dirent: “Où est Sara, ta femme?” Il répondit: “Elle est dans la tente.”
10 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו	10 Yahvé dit: “Je reviendrai vers toi à la même époque, et alors Sara, ta femme, aura un fils.” Sara écoutait à l’entrée de la tente et se trouvait derrière lui.
11 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים	11 Abraham et Sara étaient vieux, avancés en âge, et Sara avait cessé d’avoir ce qui arrive aux femmes.
12 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן	12 Alors Sara rit en elle-même et se dit: “Maintenant que je suis usée, vais-je encore faire l’amour avec mon mari qui est si vieux?”
13 ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי	13 Yahvé dit à Abraham: “Pourquoi Sara a-t-elle ri en disant: Je suis bien trop vieille pour avoir un enfant!
14 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן	14 Y a-t-il quelque chose d’impossible à Yahvé? L’an prochain, à cette même époque, je reviendrai vers toi et Sara aura un fils.”
15 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת	15 Sara nia et dit: “Je n’ai pas ri”, car elle avait peur. Mais il lui dit: “Si, tu as ri!”
16 ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם	16 Les hommes se levèrent et se dirigèrent du côté de Sodome; Abraham marchait avec eux pour les reconduire.
17 ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה	17 Yahvé dit alors: “Je ne peux pas cacher à Abraham ce que je vais faire.
18 ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ	18 Abraham en effet va devenir une nation grande et puissante, c’est en lui que seront bénies toutes les nations de la terre.
19 כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו	19 “Je l’ai choisi pour qu’il ordonne à ses fils et à sa descendance après lui de suivre le chemin de Yahvé en pratiquant la justice et le droit: ainsi Yahvé réalisera pour Abraham ce qu’il lui a promis.”
20 ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד	20 Alors Yahvé dit: “Comme il est grand le cri qui s’élève contre Sodome et Gomorrhe! Comme leur péché est grave!
21 ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה	21 Je vais descendre et voir si vraiment ils ont fait tout ce qui remonte jusqu’à moi, et qui crie contre eux. S’il n’en est pas ainsi, je le saurai bien.”
22 ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה	22 Les hommes partirent de là et se dirigèrent vers Sodome, mais Yahvé se tenait encore debout devant Abraham.
23 ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע	23 Abraham vint à lui: “Vraiment! Vas-tu faire mourir le juste avec le méchant?
24 אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה	24 Peut-être y a-t-il cinquante justes dans la ville: vas-tu détruire et ne pas pardonner à la ville à cause de ces cinquante justes?
25 חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט	25 Tu ne peux pas agir de cette façon-là: faire mourir le juste avec le méchant, traiter le juste comme le méchant. Non! Tu ne peux pas! Est-ce que Celui qui juge toute la terre ne pratiquerait plus la justice?”
26 ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם	26 Yahvé dit: “Si je trouve cinquante justes parmi les habitants de Sodome, je pardonnerai à toute la ville à cause d’eux.”
27 ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר	27 Abraham reprit: “Quelle audace ai-je eue de parler à mon Seigneur, moi qui ne suis que poussière et cendre.
28 אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה	28 Peut-être manquera-t-il cinq justes pour en avoir cinquante: s’il en manquait cinq, détruirais-tu toute la ville?” Yahvé répondit: “Je ne détruirai pas la ville si je trouve quarante-cinq justes.”
29 ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים	29 Abraham reprit: “Peut-être n’y en aura-t-il que quarante!” Yahvé répondit: “Je ne détruirai pas s’il y en a quarante.”
30 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים	30 Abraham insista: “Que mon Seigneur ne se mette pas en colère si je parle encore. Peut-être ne s’en trouvera-t-il que trente!” Yahvé répondit: “Je ne détruirai pas si j’y trouve les trente.”
31 ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים	31 Abraham répondit: “Quelle audace ai-je encore de parler à mon Seigneur! Peut-être n’y en aura-t-il que vingt!” Yahvé répondit: “Pour vingt, je ne détruirais pas.”
32 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה	32 Abraham dit: “Que mon Seigneur ne se mette pas en colère, je ne parlerai plus qu’une seule fois: peut-être n’y aura-t-il que dix justes!” Yahvé répondit: “Rien que pour ces dix, je ne détruirais pas.”
33 וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו	33 Quand il eut fini de parler avec Abraham, Yahvé s’en alla, et Abraham retourna chez lui.