Psalms 42

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Unto the end, understanding for the sons of Core.	1 למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים
2 As the hart panteth after the fountains of water; so my soul panteth after thee, O God.	2 צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים
3 My soul hath thirsted after the strong living God; when shall I come and appear before the face of God?	3 היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך
4 My tears have been any bread day and night, whilst it is said to me daily : Where is thy God?	4 אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג
5 These things I remembered, and poured out my soul in me : for I shall go over into the place of the wonderful tabernacle, even to the house of God : With the voice of joy and praise; the noise of one feasting.	5 מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו
6 Why art thou sad, O my soul? and why dost thou trouble me? Hope in God, for I will still give praise to him : the salvation of my countenance,	6 אלהי עלי נפשי תשתוחח על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער
7 and my God. My soul is troubled within myself : therefore will I remember thee from the land of Jordan and Hermoniim, from the little hill.	7 תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו
8 Deep calleth on deep, at the noise of thy flood-gates. All thy heights and thy billows have passed over me.	8 יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי
9 In the daytime the Lord hath commanded his mercy; and a canticle to him in the night. With me is prayer to the God of my life.	9 אומרה לאל סלעי למה שכחתני למה קדר אלך בלחץ אויב
10 I will say to God : Thou art my support. Why hast thou forgotten me? and why go I mourning, whilst my enemy afflicteth me?	10 ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך
11 Whilst my bones are broken, my enemies who trouble me have reproached me; Whilst they say to me day be day : Where is thy God?	11 מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי
12 Why art thou cast down, O my soul? and why dost thou disquiet me? Hope thou in God, for I will still give praise to him : the salvation of my countenance, and my God.