1 Palabra del Señor dirigida a Sofonías, hijo de Cusí, hijo de Guedalías, hijo de Amarías, hijo de Ezequías, en tiempos de Josías, hijo de Amón, rey de Judá. | 1 דְּבַר־יְהוָה ׀ אֲשֶׁר הָיָה אֶל־צְפַנְיָה בֶּן־כּוּשִׁי בֶן־גְּדַלְיָה בֶּן־אֲמַרְיָה בֶּן־חִזְקִיָּה בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן־אָמֹון מֶלֶךְ יְהוּדָה |
2 Yo lo arrasaré todo de la superficie de la tierra –oráculo del Señor–. | 2 אָסֹף אָסֵף כֹּל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם־יְהוָה |
3 Arrasaré a los hombres y a las bestias, arrasaré a los pájaros del cielo y a los peces del mar; haré caer a los malvados y extirparé a los hombres de la superficie de la tierra –oráculo del Señor–. | 3 אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה אָסֵף עֹוף־הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם וְהַמַּכְשֵׁלֹות אֶת־הָרְשָׁעִים וְהִכְרַתִּי אֶת־הָאָדָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם־יְהוָה |
4 Extenderé mi mano contra Judá y contra todos los habitantes de Jerusalén; extirparé de este lugar todo lo que queda de Baal, el nombre de sus ministros y a los sacerdotes junto con ellos. | 4 וְנָטִיתִי יָדִי עַל־יְהוּדָה וְעַל כָּל־יֹושְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְהִכְרַתִּי מִן־הַמָּקֹום הַזֶּה אֶת־שְׁאָר הַבַּעַל אֶת־שֵׁם הַכְּמָרִים עִם־הַכֹּהֲנִים |
5 Exterminaré a los que se postran en las terrazas ante el Ejército de los cielos, a lo que se postran delante del Señor y juran por Milcóm, | 5 וְאֶת־הַמִּשְׁתַּחֲוִים עַל־הַגַּגֹּות לִצְבָא הַשָּׁמָיִם וְאֶת־הַמִּשְׁתַּחֲוִים הַנִּשְׁבָּעִים לַיהוָה וְהַנִּשְׁבָּעִים בְּמַלְכָּם |
6 a los que se apartan del Señor, a los que no lo buscan ni lo consultan. | 6 וְאֶת־הַנְּסֹוגִים מֵאַחֲרֵי יְהוָה וַאֲשֶׁר לֹא־בִקְשׁוּ אֶת־יְהוָה וְלֹא דְרָשֻׁהוּ |
7 ¡Silencio delante del Señor, porque el Día del Señor está cerca! Sí, el Señor ha preparado un sacrificio y ha consagrado a sus invitados. | 7 הַס מִפְּנֵי אֲדֹנָי יְהוִה כִּי קָרֹוב יֹום יְהוָה כִּי־הֵכִין יְהוָה זֶבַח הִקְדִּישׁ קְרֻאָיו |
8 El día del sacrificio del Señor, yo pediré cuenta a los jefes y a los hijos del rey, y a todos los que se visten a la moda extranjera. | 8 וְהָיָה בְּיֹום זֶבַח יְהוָה וּפָקַדְתִּי עַל־הַשָּׂרִים וְעַל־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְעַל כָּל־הַלֹּבְשִׁים מַלְבּוּשׁ נָכְרִי |
9 Aquel día pediré cuenta a todos los que saltan por encima del umbral, a los que llenan de violencia y de fraude la casa de su señor. | 9 וּפָקַדְתִּי עַל כָּל־הַדֹּולֵג עַל־הַמִּפְתָּן בַּיֹּום הַהוּא הַמְמַלְאִים בֵּית אֲדֹנֵיהֶם חָמָס וּמִרְמָה׃ ס |
10 Aquel día –oráculo del Señor– se oirá un clamor desde la puerta de los Peces, un alarido desde la Ciudad nueva y un gran estruendo desde las colinas. | 10 וְהָיָה בַיֹּום הַהוּא נְאֻם־יְהוָה קֹול צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים וִילָלָה מִן־הַמִּשְׁנֶה וְשֶׁבֶר גָּדֹול מֵהַגְּבָעֹות |
11 Giman, habitantes del Mortero, porque todos los mercaderes han sido aniquilados, y han sido extirpados todos los que pesan la plata. | 11 הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי הַמַּכְתֵּשׁ כִּי נִדְמָה כָּל־עַם כְּנַעַן נִכְרְתוּ כָּל־נְטִילֵי כָסֶף |
12 En aquel tiempo yo escudriñaré con lámparas a Jerusalén y pediré cuenta a los hombres que se sientan sobre sus heces, los que dicen en su corazón: «El Señor no hace ni bien ni mal». | 12 וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת־יְרוּשָׁלִַם בַּנֵּרֹות וּפָקַדְתִּי עַל־הָאֲנָשִׁים הַקֹּפְאִים עַל־שִׁמְרֵיהֶם הָאֹמְרִים בִּלְבָבָם לֹא־יֵיטִיב יְהוָה וְלֹא יָרֵעַ |
13 Entonces, su riqueza será entregada al saqueo y sus casas, a la desolación; construirán casas y no las habitarán, plantarán viñas y no beberán su vino. | 13 וְהָיָה חֵילָם לִמְשִׁסָּה וּבָתֵּיהֶם לִשְׁמָמָה וּבָנוּ בָתִּים וְלֹא יֵשֵׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְלֹא יִשְׁתּוּ אֶת־יֵינָם |
14 ¡Está cerca el gran Día del Señor! ¡Está cerca y llega rápidamente! ¡Qué amargo es el clamor del Día del Señor! ¡Hasta el valeroso lanza un grito estridente! | 14 קָרֹוב יֹום־יְהוָה הַגָּדֹול קָרֹוב וּמַהֵר מְאֹד קֹול יֹום יְהוָה מַר צֹרֵחַ שָׁם גִּבֹּור |
15 ¡Día de ira será aquel día, día de angustia y aflicción, día de ruina y desolación, día de tinieblas y oscuridad, día nublado y de sombríos nubarrones, | 15 יֹום עֶבְרָה הַיֹּום הַהוּא יֹום צָרָה וּמְצוּקָה יֹום שֹׁאָה וּמְשֹׁואָה יֹום חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יֹום עָנָן וַעֲרָפֶל |
16 día de sonidos de trompeta y de gritos de guerra contra las ciudades fortificadas y contra las almenas elevadas! | 16 יֹום שֹׁופָר וּתְרוּעָה עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרֹות וְעַל הַפִּנֹּות הַגְּבֹהֹות |
17 Yo llenaré a los hombres de angustia, y ellos caminarán como ciegos, porque han pecado contra el Señor ; su sangre será derramada como polvo y sus entrañas, como estiércol: | 17 וַהֲצֵרֹתִי לָאָדָם וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים כִּי לַיהוָה חָטָאוּ וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר וּלְחֻמָם כַּגְּלָלִים |
18 ni su plata ni su oro podrán librarlos. En el Día de la ira del Señor y por el fuego de sus celos, será devorada toda la tierra; porque él hará un terrible exterminio de todos los habitantes de la tierra. | 18 גַּם־כַּסְפָּם גַּם־זְהָבָם לֹא־יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיֹום עֶבְרַת יְהוָה וּבְאֵשׁ קִנְאָתֹו תֵּאָכֵל כָּל־הָאָרֶץ כִּי־כָלָה אַךְ־נִבְהָלָה יַעֲשֶׂה אֵת כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃ ס |
| 19 וְזֹאת הִיא עֵדוּת יוֹחָנָן בִּשְׁלֹחַ הַיְּהוּדִים מִירוּשָׁלַיִם כֹּהֲנִים וּלְוִּיִם לִשְׁאֹל אֹתוֹ מִי אָתָּה |
| 20 וַיּוֹדֶה וְלֹא כִחֵשׁ וַיּוֹדֶה לֵאמֹר אֲנִי אֵינֶנִּי הַמָּשִׁיחַ |
| 21 וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ מִי אֵפוֹא אָתָּה הַאַתָּה אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֵינֶנִּי הַאַתָּה הַנָּבִיא וַיַּעַן לֹא |
| 22 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מִי־זֶה אָתָּה לְמַעַן נָשִׁיב לְשֹׁלְחֵינוּ דָּבָר מַה־תֹּאמַר עָלֶיךָ |
| 23 וַיֹּאמֶר אֲנִי קוֹל קוֹרֵא בַמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא |
| 24 וְהַמְשֻׁלָּחִים הָיוּ מִן־הַפְּרוּשִׁים |
| 25 וַיִּשְׁאָלֻהוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַדּוּעַ אֵפוֹא מַטְבִּיל אַתָּה אִם־אֵינְךָ הַמָּשִׁיחַ אוֹ אֵלִיָּה אוֹ הַנָּבִיא |
| 26 וַיַּעַן אֹתָם יוֹחָנָן וַיֹּאמַר אָנֹכִי מַטְבִּיל בַּמָּיִם וּבְתוֹכְכֶם עוֹמֵד אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אוֹתוֹ |
| 27 הוּא הַבָּא אַחֲרַי אֲשֶׁר הָיָה לְפָנָי וַאֲנִי נְקַלֹּתִי מֵהַתִּיר שְׂרוֹךְ נְעָלָיו |
| 28 זֹאת הָיְתָה בְּבֵית עֲבָרָה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹחָנָן מַטְבִּיל שָׁם |
| 29 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיַּרְא יוֹחָנָן אֶת־יֵשׁוּעַ בָּא אֵלָיו וַיֹּאמַר הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים הַנֹּשֵׂא חַטַּאת הָעוֹלָם |
| 30 זֶה הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי עָלָיו אַחֲרַי יָבֹא אִישׁ אֲשֶׁר הָיָה לְפָנָי כִּי קֹדֶם־לִי הָיָה |
| 31 וַאֲנִי לֹא יְדַעְתִּיו כִּי אִם־בַּעֲבוּר יִגָּלֶה בְּיִשְׂרָאֵל בָּאתִי אֲנִי לִטְבֹּל בַּמָּיִם |
| 32 וַיָּעַד יוֹחָנָן וַיֹּאמַר חָזִיתִי הָרוּחַ כִּדְמוּת יוֹנָה יֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם וַתָּנַח עָלָיו |
| 33 וַאֲנִי לֹא יְדַעְתִּיו אוּלָם הַשֹּׁלֵחַ אֹתִי לִטְבֹּל בַּמַּיִם הוּא אָמַר אֵלַי אֵת אֲשֶׁר־תִּרְאֶה הָרוּחַ יֹרֶדֶת וְנָחָה עָלָיו הִנֵּה זֶה הוּא אֲשֶׁר יִטְבֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ |
| 34 וַאֲנִי רָאִיתִי וָאָעִידָה כִּי זֶה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים |
| 35 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּסֶף יוֹחָנָן וַיַּעֲמֹד וּשְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו עִמּוֹ |
| 36 וַיַּבֵּט אֶל־יֵשׁוּעַ וְהוּא מִתְהַלֵּךְ וַיֹּאמַר הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים |
| 37 וּשְׁנֵי תַלְמִידָיו שָׁמְעוּ אֶת־דְּבָרוֹ וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ |
| 38 וַיִּפֶן יֵשׁוּעַ אַחֲרָיו וַיַּרְא אֹתָם הֹלְכִים אַחֲרָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה־תְּבַקֵּשׁוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבִּי פֵּרוּשׁוֹ מוֹרִי אֵיפֹה תָלִין |
| 39 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֹּאוּ וּרְאוּ וַיָּבֹאוּ וַיִּרְאוּ אֶת־מְקוֹם מְלוֹנוֹ וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא וְהָעֵת כַּשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית |
| 40 וְאֶחָד מִן־הַשְּׁנַיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ מֵאֵת יוֹחָנָן וְהָלְכוּ אַחֲרָיו הוּא אַנְדְּרַי אֲחִי שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס |
| 41 הוּא פָּגַשׁ בָּרִאשׁוֹנָה אֵת שִׁמְעוֹן אָחִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶת־הַמָּשִׁיחַ מָצָאנוּ אֲשֶׁר תַּרְגּוּמוֹ כְּרִיסְטוֹס |
| 42 וַיּוֹלִיכֵהוּ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיְהִי כְּהַבִּיט אֵלָיו יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה לְךָ יִקָּרֵא כֵיפָא אֲשֶׁר תַּרְגּוּמוֹ פֶּטְרוֹס |
| 43 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיּוֹאֶל יֵשׁוּעַ לָצֵאת הַגָּלִילָה וַיִּמְצָא אֶת־פִילִפּוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אַחֲרָי |
| 44 וּפִילִפּוֹס הָיָה מִבֵּית־צָיְדָה עִיר אַנְדְּרַי וּפֶטְרוֹס |
| 45 וַיִּפְגַּע פִילִפּוֹס אֶת־נְתַנְאֵל וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָצָאנוּ אֹתוֹ אֲשֶׁר כָּתַב משֶׁה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים אֶת־יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹסֵף מִנְּצָרֶת |
| 46 וַיֹּאמֶר אֵלָיו נְתַנְאֵל הֲמִנְּצֶרֶת תֵּצֵא־לָנוּ טוֹבָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִילִפּוֹס בֹּא וּרְאֵה |
| 47 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת־נְתַנְאֵל בָּא לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר עָלָיו הִנֵּה בֶאֱמֶת בֶּן־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אֵין־בּוֹ רְמִיָּה |
| 48 וַיֹּאמֶר אֵלָיו נְתַנְאֵל מֵאַיִן יְדַעְתָּנִי וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לוֹ בְּטֶרֶם קָרָא לְךָ פִילִפּוֹס בִּהְיוֹתְךָ תַּחַת הַתְּאֵנָה אָנֹכִי רְאִיתִיךָ |
| 49 וַיַּעַן נְתַנְאֵל וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי אַתָּה בֶן־אֱלֹהִים אַתָּה הוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל |
| 50 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו עַל־אָמְרִי לְךָ כִּי־תַחַת הַתְּאֵנָה רְאִיתִיךָ הֶאֱמַנְתָּ הִנֵּה גְּדֹלוֹת מֵאֵלֶּה תִּרְאֶה |
| 51 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם מֵעַתָּה תִּרְאוּ הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים עַל בֶּן־הָאָדָם |