Évangile selon Marc 8

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 De nouveau en ces jours-là une foule nombreuse était rassemblée, et elle n’avait rien à manger. Jésus appelle à lui les disciples et leur dit:	1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם
2 "J’ai vraiment compassion de ces gens, car voilà trois jours qu’ils sont avec moi et ils n’ont rien à manger.	2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל
3 Si je les renvoie à jeun chez eux, ils ne supporteront pas la route, car certains sont venus de loin.”	3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק
4 Ses disciples lui répondent: "Qui pourrait leur donner ici tout le pain dont ils ont besoin, quand l’endroit est désert?”	4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם
5 Jésus les interroge: "Combien avez-vous de pains?” Ils répondent: "Sept.”	5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע
6 Alors Jésus commande à la foule de s’allonger par terre. Il prend les sept pains, il rend grâces, il rompt le pain et commence à le donner à ses disciples pour le servir; et ils se mettent à servir la foule.	6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם
7 Ils avaient également quelques petits poissons: Jésus les bénit et dit de les servir aussi.	7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה
8 Ils mangèrent et furent rassasiés; on ramassa ce qui restait, de quoi remplir sept corbeilles.	8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים
9 Ils étaient pourtant près de 4 000. Après quoi Jésus les renvoya.	9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם
10 Aussitôt il monta dans la barque avec ses disciples et s’en alla vers Dalmanoutha.	10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא
11 Les Pharisiens arrivèrent et commencèrent à discuter avec Jésus: ils voulaient le mettre à l’épreuve, lui demandant un signe qui vienne du Ciel.	11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו
12 Jésus soupira et dit: "Pourquoi cette génération demande-t-elle un signe? En vérité, je vous le dis, aucun signe ne sera donné à cette génération.”	12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה
13 Il les planta là et s’embarqua pour regagner l’autre rive.	13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים
14 Ils avaient oublié de prendre des pains; ils n’en avaient qu’un seul avec eux dans la barque.	14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת
15 Et voici que Jésus leur fait cette recommandation: "Ouvrez l’œil, gardez-vous du levain des Pharisiens, gardez-vous de celui d’Hérode.”	15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס
16 Aussitôt ils font entre eux cette remarque qu’ils n’ont pas de pain.	16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו
17 Jésus s’en aperçoit et leur dit: "De quoi discutez-vous: vous n’avez pas de pain? Vous ne comprenez toujours pas, vous ne réfléchissez pas! Avez-vous donc l’esprit bouché?	17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם
18 Vous avez des yeux et vous ne voyez pas, vous avez des oreilles et vous n’entendez pas; vous ne vous souvenez pas.	18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו
19 “Le jour où j’ai partagé les cinq pains pour les 5 000 personnes, combien de paniers pleins de morceaux avez-vous ramassés?” Ils lui répondent: "Douze.”	19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר
20 "Et le jour des sept pains pour les 4 000 personnes, combien de corbeilles remplies de morceaux avez-vous ramassées?” Ils disent: "Sept.”	20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה
21 “Alors, dit Jésus, ne comprenez-vous pas?”	21 ויאמר אליהם איך לא תבינו
22 Comme ils arrivent à Bethsaïde, on lui amène un aveugle et on le supplie de le toucher.	22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו
23 Jésus prend l’aveugle par la main et le conduit hors du village. Là il crache sur ses paupières, et lui impose les mains. Puis il l’interroge: "Vois-tu quelque chose?”	23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר
24 L’homme lève les yeux et dit: "C’est sûrement des hommes que j’aperçois: c’est comme des arbres, mais je les vois qui marchent.”	24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה
25 Alors de nouveau Jésus lui impose les mains sur les yeux et l’homme est rétabli; il voit clairement, et même de loin il distingue tout nettement.	25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק
26 Jésus le renvoie chez lui en lui disant: "N’entre même pas dans le village.”	26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר
27 Jésus partit avec ses disciples pour les villages qui entourent Césarée de Philippe. Comme ils étaient en route, il posa cette question à ses disciples: "Qui dit-on que je suis?”	27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני
28 Ils lui répondirent: "Pour les uns tu es Jean-Baptiste; pour d’autres, Élie; pour d’autres encore, l’un des prophètes.”	28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים
29 Mais Jésus continua ses questions: "Et vous, qui dites-vous que je suis?” Pierre répondit: "Tu es le Messie.”	29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח
30 Alors il leur donna un avertissement: ils ne devaient rien raconter à son sujet.	30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש
31 Jésus commença à les instruire en ce sens: "Le Fils de l’Homme doit souffrir beaucoup, il sera rejeté par les prêtres, les Anciens et les maîtres de la Loi; on le tuera et après trois jours il ressuscitera.”	31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום
32 Il leur parlait de cela avec beaucoup d’assurance. Pierre alors le prend à part et commence à lui faire la leçon.	32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו
33 Mais Jésus se retourne, et comme il voit là ses disciples, il sermonne Pierre et lui dit: "Passe derrière moi, Satan! Tu ne penses pas comme Dieu, mais de façon tout humaine.”	33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם
34 Jésus avait appelé à lui la foule, en même temps que ses disciples, quand il leur dit: "Si quelqu’un veut marcher derrière moi, qu’il renonce à lui-même, qu’il prenne sa croix et qu’il me suive.	34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי
35 Oui, celui qui veut se sauver lui-même se perdra; mais celui qui se sacrifie (pour moi et) pour l’Évangile se sauvera.	35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה
36 “Où est le bénéfice, si l’on gagne le monde entier et qu’on se détruit soi-même?	36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו
37 Avec quoi va-t-on racheter sa propre vie?	37 או מה יתן איש פדיון נפשו
38 “Celui qui rougira de moi et de mes paroles au milieu de cette génération adultère et pécheresse, le Fils de l’Homme aussi rougira de lui quand il viendra dans la Gloire de son Père, entouré des saints anges.”	38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים