Évangile selon Matthieu 27

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Au matin il y eut un conseil général des chefs des prêtres et des Anciens du peuple pour voir les moyens de mettre Jésus à mort.	1 ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו
2 Après l’avoir lié, ils le conduisirent chez Pilate, le gouverneur, pour le lui livrer.	2 ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון
3 Lorsque Judas, qui avait trahi Jésus, apprit sa condamnation, il fut pris de remords; il vint rendre les trente pièces d’argent aux chefs des prêtres et aux Anciens.	3 וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר
4 Judas leur dit: "J’ai péché, j’ai fait mourir un innocent.” Eux lui répondirent: "Qu’est-ce que cela nous fait? C’est ton problème!”	4 חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה
5 Alors il jeta les pièces d’argent en direction du Sanctuaire, il se retira et alla se pendre.	5 וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק
6 Les chefs des prêtres ramassèrent les pièces, mais ils dirent: "Il n’est pas permis de les verser au trésor, car c’est le prix du sang versé.”	6 ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא
7 Aussi, après en avoir discuté, ils achetèrent avec cet argent le Champ du Potier pour y enterrer les étrangers.	7 ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים
8 C’est la raison pour laquelle ce terrain s’est appelé jusqu’à maintenant le Champ du Sang.	8 על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה
9 De cette façon s’accomplit une parole du prophète Jérémie: Ils ont pris les trente pièces d’argent, le prix de celui qu’on avait mis à prix, le prix fixé par les fils d’Israël,	9 אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל
10 et ils l’ont donné pour le champ du potier, comme le Seigneur me l’a demandé.	10 ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה
11 Jésus fut amené devant le gouverneur, et le gouverneur l’interrogea. Il lui dit: "Es-tu bien le roi des Juifs?” Jésus répondit: "C’est toi qui le dis.”	11 וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת
12 Les chefs des prêtres et les Anciens du peuple firent alors entendre leurs accusations, mais il ne répondit rien.	12 וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר
13 Pilate lui demanda: "Tu n’entends pas toutes ces accusations contre toi?”	13 ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך
14 Mais Jésus ne répondit absolument rien, de sorte que le gouverneur était fort étonné.	14 ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד
15 Chaque année, pour la Fête, c’était la coutume que le gouverneur relâche un prisonnier, celui que le peuple lui réclamait.	15 ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו
16 Or ils avaient à ce moment un prisonnier fameux, le nommé Barabbas.	16 ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא
17 Comme ils étaient là rassemblés, Pilate leur dit: "Qui voulez-vous que je vous relâche, Barabbas, ou Jésus qu’on appelle le Messie?”	17 ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח
18 Car Pilate savait bien qu’on lui avait livré Jésus pour des questions de rivalité.	18 כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו
19 Comme Pilate siégeait à son tribunal, sa femme lui fit dire: "Ne lui fais rien; c’est un homme droit et j’ai eu cette nuit à cause de lui un rêve qui m’a fait beaucoup souffrir.”	19 ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום
20 Pour leur part, les chefs des prêtres et les Anciens surent amener la foule à réclamer Barabbas et à faire périr Jésus.	20 והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע
21 Aussi, quand Pilate leur demanda: "Lequel des deux voulez-vous que je vous relâche?” ils répondirent: "Barabbas!”	21 ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא
22 Pilate leur dit: "Et que dois-je faire de Jésus qu’on appelle le Messie?” Tous répondirent: "Qu’il soit mis en croix!”	22 ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב
23 Il demanda: "Qu’a-t-il fait de mal?” Mais ils ne firent que crier plus fort: "Qu’il soit mis en croix!”	23 ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב
24 Pilate voyait qu’il ne gagnait rien et que l’agitation allait en augmentant; il se fit apporter de l’eau et se lava les mains devant la foule en disant: "Je ne suis pas responsable de ce sang, vous en répondrez!”	24 ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו
25 Et tout le peuple dit: "Que son sang retombe sur nous et sur nos enfants!”	25 ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו
26 Donc Pilate leur libère Barabbas et il fait flageller Jésus avant de le remettre à ceux qui vont le crucifier.	26 אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב
27 Les soldats du gouverneur prennent Jésus avec eux dans la cour de garde, et ils appellent autour de lui tout le bataillon.	27 ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד
28 Ils lui enlèvent ses habits et le couvrent d’un manteau rouge de l’armée,	28 ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני
29 puis ils tressent avec des épines une couronne qu’ils lui mettent sur la tête, avec un roseau dans la main droite. Ensuite ils se mettent à genoux devant lui et ils le frappent en disant: "Salut, roi des Juifs!”	29 וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים
30 Ils lui crachent dessus, prennent le roseau et frappent sur sa tête.	30 וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו
31 Lorsqu’on eut fini de se moquer de lui, on lui enleva le manteau de soldat et on lui remit ses vêtements. Puis on l’emmena pour le crucifier.	31 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב
32 Juste en sortant, ils trouvèrent un certain Simon, qui était de Cyrène, et ils l’obligèrent à porter sa croix.	32 ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו
33 Ils vinrent ainsi à l’endroit qu’on appelle Golgotha, c’est-à-dire le Crâne.	33 ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת
34 Là ils lui donnèrent à boire du vin mêlé de fiel. Jésus le goûta mais ne voulut pas en boire.	34 ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות
35 Alors ils le mirent en croix, puis ils tirèrent au sort pour se partager ses vêtements	35 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל
36 et ils restèrent là assis pour le garder.	36 וישבו שמה וישמרו אותו
37 Au-dessus de sa tête, on avait écrit le motif de sa condamnation: “C’est Jésus, le roi des Juifs!”	37 וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים
38 On avait aussi crucifié avec lui deux bandits, l’un à sa droite et l’autre à sa gauche.	38 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו
39 Ceux qui passaient l’insultaient. Ils hochaient la tête	39 והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם
40 et disaient: "C’est toi qui détruis le Temple et le rebâtis en trois jours! Sauve-toi donc, puisque tu es fils de Dieu, descends de ta croix!”	40 ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב
41 Les chefs des prêtres le ridiculisaient de la même façon, tout comme les maîtres de la Loi et les Anciens. Ils disaient:	41 וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר
42 "Il a sauvé les autres, mais il ne se sauvera pas lui-même! Voilà bien le roi d’Israël! Qu’il descende maintenant de la croix et nous croirons en lui.	42 את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו
43 Il a mis sa confiance en Dieu, que Dieu maintenant le délivre s’il l’aime. Car il disait: Je suis le fils de Dieu.”	43 בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני
44 Et de la même façon les bandits crucifiés avec lui l’insultaient.	44 וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה
45 Tout le pays fut dans l’obscurité depuis midi jusqu’au milieu de l’après-midi.	45 ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית
46 On était à la neuvième heure du jour lorsque Jésus s’écria d’une voix forte: "Éli, Éli, lema sabacthani?”; ce qui veut dire: “Mon Dieu, mon Dieu, pourquoi m’as-tu abandonné?”	46 וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני
47 En l’entendant, plusieurs de ceux qui étaient présents firent cette réflexion: "Le voici qui appelle Élie!”	47 ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא
48 L’un d’eux courut prendre une éponge, la trempa dans du vin acidulé et l’attacha à un roseau pour le faire boire.	48 וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו
49 Mais les autres lui disaient: "Laisse donc, voyons si Élie vient le sauver.”	49 ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו
50 De nouveau Jésus poussa un grand cri et il rendit l’esprit.	50 וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו
51 Et voici que le voile du sanctuaire se déchire en deux de haut en bas, la terre tremble, les pierres se fendent,	51 והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו
52 les tombeaux s’ouvrent, et bien des corps se relèvent, des personnes saintes qui reposaient en paix.	52 והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו
53 Oui, après sa Résurrection elles sortirent des tombeaux, entrèrent dans la ville sainte et apparurent à plusieurs personnes.	53 ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים
54 À la suite de ce tremblement de terre, le capitaine et les autres qui gardaient Jésus avec lui furent remplis de crainte, voyant tout ce qui arrivait. Ils disaient: "Vraiment celui-ci était fils de Dieu.”	54 ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים
55 Un groupe de femmes se trouvait sur place à quelque distance. Elles avaient accompagné Jésus depuis la Galilée pour le servir et elles suivaient tout;	55 ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו
56 parmi elles se trouvaient Marie de Magdala, Marie mère de Jacques et Joseph, et la mère des fils de Zébédée.	56 ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי
57 Le soir venu, un certain Joseph arriva. C’était un homme riche; il était d’Arimathie et lui aussi disciple de Jésus.	57 ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע
58 Il s’était adressé à Pilate pour lui réclamer le corps de Jésus et Pilate avait donné l’ordre de le lui remettre.	58 ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו
59 Joseph prit le corps et l’enveloppa dans un linceul propre.	59 ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור
60 Il le déposa dans un tombeau neuf qu’il s’était fait creuser dans le roc, et il fit rouler une grosse pierre devant l’entrée de la tombe. Puis il s’en alla.	60 וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו
61 Mais Marie de Magdala et l’autre Marie restaient là assises en face de la tombe.	61 ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר
62 Le lendemain - c’était le jour après la Préparation - les chefs des prêtres et les Pharisiens allèrent ensemble trouver Pilate	62 ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס
63 pour lui dire: "Seigneur, nous nous sommes rappelés que ce menteur a dit quand il vivait: Je ressusciterai le troisième jour.	63 ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום
64 Donne donc l’ordre de faire surveiller la tombe jusqu’au troisième jour. Il ne faudrait pas que ses disciples viennent le faire disparaître et disent ensuite au peuple: Il s’est relevé d’entre les morts. Cette seconde fraude serait pire que la première.”	64 לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה
65 Pilate leur répondit: "Vous avez une garde; allez et faites garder comme vous le jugez bon.”	65 ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם
66 Ils se chargèrent donc de faire garder la tombe avec des scellés sur la pierre et, devant, un piquet de garde.	66 וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר