Livre d'Ézéchiel 9

BIBLES DES PEUPLES	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Il cria de toutes ses forces à mes oreilles: “Approchez, châtiments de la ville! Que chacun tienne en main son instrument de mort!”	1 וַיִּקְרָא בְאָזְנַי קֹול גָּדֹול לֵאמֹר קָרְבוּ פְּקֻדֹּות הָעִיר וְאִישׁ כְּלִי מַשְׁחֵתֹו בְּיָדֹו
2 Et voici que six hommes arrivent du côté de la Porte-Haute qui regarde vers le nord: chacun tient en main un instrument de mort, et je vois au milieu d’eux un homme habillé de lin avec une écritoire de scribe à la ceinture. Ils viennent se placer à côté de l’autel de bronze,	2 וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בָּאִים ׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁעַר הָעֶלְיֹון אֲשֶׁר ׀ מָפְנֶה צָפֹונָה וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצֹו בְּיָדֹו וְאִישׁ־אֶחָד בְּתֹוכָם לָבֻשׁ בַּדִּים וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת
3 et aussitôt la Gloire du Dieu d’Israël, qui jusque-là reposait sur les Chérubins, s’élève en direction de la porte du Temple. Il appelle l’homme habillé de lin qui porte une écritoire de scribe à la ceinture,	3 וּכְבֹוד ׀ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲלָה מֵעַל הַכְּרוּב אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו אֶל מִפְתַּן הַבָּיִת וַיִּקְרָא אֶל־הָאִישׁ הַלָּבֻשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר קֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו׃ ס
4 et il lui dit: “Parcours Jérusalem, tu marqueras d’une croix au front les hommes qui se lamentent et qui gémissent sur toutes ces pratiques scandaleuses qui se commettent dans cette ville.”	4 וַיֹּאמֶר יְהוָה [אֵלֹו כ] (אֵלָיו ק) עֲבֹר בְּתֹוךְ הָעִיר בְּתֹוךְ יְרוּשָׁלִָם וְהִתְוִיתָ תָּו עַל־מִצְחֹות הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כָּל־הַתֹּועֵבֹות הַנַּעֲשֹׂות בְּתֹוכָהּ
5 Puis il dit aux autres, de façon que je l’entende: “Parcourez la ville derrière lui et frappez. N’épargnez personne, que votre œil soit sans pitié.	5 וּלְאֵלֶּה אָמַר בְּאָזְנַי עִבְרוּ בָעִיר אַחֲרָיו וְהַכּוּ [עַל־ כ] (אַל־תָּחֹס ק) [עֵינֵיכֶם כ] (עֵינְכֶם ק) וְאַל־תַּחְמֹלוּ
6 Vieillards, jeunes gens, jeunes filles, enfants et femmes, tuez-les tous jusqu’à extermination. Mais vous ne toucherez pas à ceux qui ont sur eux la croix. Vous commencerez par mon Sanctuaire.” Ils commencèrent donc par les gens qui se trouvaient là devant le Temple.	6 זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית וְעַל־כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־עָלָיו הַתָּו אַל־תִּגַּשׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת
7 Il leur avait dit, en effet: “Remplissez les cours de cadavres, le Temple en sera souillé; ensuite vous sortirez et vous frapperez dans la ville.”	7 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם טַמְּאוּ אֶת־הַבַּיִת וּמַלְאוּ אֶת־הַחֲצֵרֹות חֲלָלִים צֵאוּ וְיָצְאוּ וְהִכּוּ בָעִיר
8 Pendant qu’ils frappaient ainsi, ( ) je tombai la face contre terre, je criais et lui disais: “Ah! Yahvé, vas-tu donc répandre ta fureur sur Jérusalem et détruire ( ) ce qui reste d’Israël?”	8 וַיְהִי כְּהַכֹּותָם וְנֵאשֲׁאַר אָנִי וָאֶפְּלָה עַל־פָּנַי וָאֶזְעַק וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הֲמַשְׁחִית אַתָּה אֵת כָּל־שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל בְּשָׁפְכְּךָ אֶת־חֲמָתְךָ עַל־יְרוּשָׁלִָם
9 Il me répondit: “La faute de la maison d’Israël et de Juda est trop grande, elle est sans mesure; le pays est rempli de sang et la ville est pleine d’injustice. Ils se disent: Yahvé ne s’occupe pas du pays, Yahvé ne voit rien.	9 וַיֹּאמֶר אֵלַי עֲוֹן בֵּית־יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה גָּדֹול בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דָּמִים וְהָעִיר מָלְאָה מֻטֶּה כִּי אָמְרוּ עָזַב יְהוָה אֶת־הָאָרֶץ וְאֵין יְהוָה רֹאֶה
10 Pour cela à mon tour je ne les épargnerai pas, mon œil sera sans pitié. Je ferai retomber sur leur tête leur propre conduite.”	10 וְגַם־אֲנִי לֹא־תָחֹוס עֵינִי וְלֹא אֶחְמֹל דַּרְכָּם בְּרֹאשָׁם נָתָתִּי
11 À ce moment-là, l’homme habillé de lin qui avait une écritoire à la ceinture vint rendre compte; il déclara: “J’ai fait tout ce que tu m’avais ordonné.”	11 וְהִנֵּה הָאִישׁ ׀ לְבֻשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר הַקֶּסֶת בְּמָתְנָיו מֵשִׁיב דָּבָר לֵאמֹר עָשִׂיתִי [כַאֲשֶׁר כ] (כְּכֹל ק) (אֲשֶׁר ק) צִוִּיתָנִי׃ ס