Livre d'Isaïe 17

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Parole contre Damas: Voici Damas rayée de la liste des villes, elle n’est plus qu’un tas de ruines.	1 משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה
2 Désertées, les villes d’Aroër sont abandonnées aux troupeaux: ils s’y prélassent sans que nul ne les chasse.	2 עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד
3 Éphraïm va perdre son protecteur, car le royaume de Damas et ce qui reste d’Aram, connaîtront le même sort que les fils d’Israël - parole de Yahvé Sabaot.	3 ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני ישראל יהיו נאם יהוה צבאות
4 La gloire de Jacob, ce jour-là, cessera de briller, son corps bien en point verra fondre sa graisse.	4 והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה
5 Comme on ramasse la récolte et le moissonneur charge les épis sur son bras, ou mieux: comme on glane les épis dans la vallée des Réphaïm.	5 והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים
6 Il ne restera plus que les oubliés, comme après la cueillette des olives: deux ou trois fruits au sommet de l’arbre, quatre ou cinq au bout des branches. - parole de Yahvé Dieu d’Israël.	6 ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם יהוה אלהי ישראל
7 En ce jour-là, on se tournera vers son Créateur, on lèvera les yeux vers le Saint d’Israël.	7 ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה
8 L’homme ne se tournera plus vers les œuvres de ses mains, vers ces pieux sacrés, ces autels à parfum que ses doigts ont fabriqués.	8 ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים
9 En ce jour-là vos villes à remparts seront abandonnées, comme celles des Hivvites et des Amorites, qu’ils abandonnèrent devant les enfants d’Israël: elles resteront désertes.	9 ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה
10 Oui, tu as oublié le Dieu qui te sauve, tu as oublié le Rocher, ton refuge. Aussi, lorsque tu plantes des plants de choix, lorsque tu repiques une pousse étrangère,	10 כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו
11 le jour où tu plantes elle est déjà grande, le matin même ta semence a fleuri. Mais elle dépérit et la récolte t’échappe: alors tu pourras pleurer!	11 ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש
12 Malheur, quelle masse de peuples nombreux, semblable à la mer en furie, quel vacarme de peuples, comme le vacarme d’un torrent déchaîné!	12 הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון
13 Mais il menace et de loin elle s’enfuit, comme la paille des collines emportée par le vent, comme un tourbillon de sable devant la tempête.	13 לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה
14 Au soir c’était la terreur, mais au matin il n’en reste rien. Tel sera le sort de ceux qui venaient piller, le lot de ceux qui veulent nous saccager.	14 לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו