Livre des Psaumes 40

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Au maître de chant. Psaume de David.	1 למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי
2 Je comptais vraiment sur le Seigneur, il s’est penché vers moi, il a entendu mon cri.	2 ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי
3 Il m’a fait remonter du trou fatal, de la boue du bourbier. Il m’a remis les pieds sur le roc, il a affermi mes pas.	3 ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה
4 C’est pourquoi j’ai à la bouche un chant nouveau, une louange pour notre Dieu. Le peuple le saura; ils craindront le Seigneur, ils auront confiance en lui.	4 אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב
5 Heureux l’homme qui a choisi le Seigneur et met en lui son espérance au lieu d’aller vers les rebelles, avec ceux qui choisissent le mensonge.	5 רבות עשית אתה יהוה אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר
6 Seigneur, mon Dieu, combien de merveilles as-tu faites, que de projets en notre faveur! Qui pourrait t’être comparé? Je voudrais les redire, les détailler, ils sont trop nombreux pour que je les compte.	6 זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת
7 Tu n’aimais pas vraiment l’offrande, les sacrifices: tu me l’as fait comprendre; holocaustes et victimes pour le péché, tu ne les as pas demandés.	7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי
8 Alors j’ai dit: “Me voici, le rouleau du livre a parlé de moi.”	8 לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי
9 Ô Dieu, tout mon plaisir est de faire ton vouloir, ta loi est au plus profond de mon être.	9 בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת
10 J’ai annoncé ta justice dans la grande assemblée, je ne suis pas resté bouche fermée, tu le sais bien, Seigneur.	10 צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב
11 Tes décrets ne sont pas restés enclos en mon cœur, j’ai dit ta fidélité, ton œuvre de salut. Je n’ai pas laissé dans l’ombre ta grâce, ni ta vérité, durant la grande assemblée.	11 אתה יהוה לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני
12 Toi, Seigneur, ne te ferme pas, aie pitié de moi, que ta grâce et ta vérité me gardent toujours.	12 כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני
13 Car des maux sans nombre m’ont assailli, mes fautes retombent sur moi et me bouchent la vue; car il y en a plus que de cheveux sur ma tête, et je perds courage.	13 רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה
14 Seigneur, daigne me délivrer, Seigneur, hâte-toi de me secourir.	14 יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי
15 Qu’ils soient déçus et humiliés, ceux qui en veulent à ma vie. Qu’ils reculent couverts de honte, ceux qui cherchent à me nuire.	15 ישמו על עקב בשתם האמרים לי האח האח
16 Qu’ils aillent cacher leur confusion, ceux qui m’accusent et disent: “Le voilà pris!”	16 ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה אהבי תשועתך
17 Donne cette joie à ceux qui te cherchent, qu’ils puissent se réjouir en toi. Que ceux qui désirent ton salut puissent redire: “Le Seigneur est grand.”	17 ואני עני ואביון אדני יחשב לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל תאחר
18 Et moi, si humble et malheureux, Seigneur, pense un peu à moi! Tu es mon secours, mon sauveur, ne tarde donc pas, ô mon Dieu!