Premier livre des Rois 18

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Longtemps après - cela faisait déjà trois ans - la parole de Dieu fut adressée à Élie: “Va et montre-toi à Akab, je vais faire tomber la pluie sur la terre.”	1 ויהי ימים רבים ודבר יהוה היה אל אליהו בשנה השלישית לאמר לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה
2 Élie partit donc pour se présenter devant Akab. La famine était terrible à Samarie.	2 וילך אליהו להראות אל אחאב והרעב חזק בשמרון
3 Akab venait d’envoyer Obadyas, chef du palais royal, - cet Obadyas avait réellement la crainte de Yahvé;	3 ויקרא אחאב אל עבדיהו אשר על הבית ועבדיהו היה ירא את יהוה מאד
4 lorsque Jézabel avait massacré les prophètes de Yahvé, Obadyas en avait pris 100 et les avait cachés 50 par 50 dans des grottes où il leur apportait du pain et de l’eau.	4 ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה ויקח עבדיהו מאה נבאים ויחביאם חמשים איש במערה וכלכלם לחם ומים
5 Akab dit à Obadyas: “Parcours le pays, va inspecter toutes les sources et tous les torrents. Peut-être trouverons-nous de l’herbe pour garder en vie chevaux et mulets au lieu d’abattre les bêtes.”	5 ויאמר אחאב אל עבדיהו לך בארץ אל כל מעיני המים ואל כל הנחלים אולי נמצא חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מהבהמה
6 Ils se partagèrent donc le pays pour le parcourir: Akab partit seul par un chemin, et Obadyas aussi seul par un autre chemin.	6 ויחלקו להם את הארץ לעבר בה אחאב הלך בדרך אחד לבדו ועבדיהו הלך בדרך אחד לבדו
7 Alors qu’Obadyas était en route, Élie vint à sa rencontre. Obadyas le reconnut, tomba la face contre terre et lui dit: “Est-ce toi, mon seigneur Élie?”	7 ויהי עבדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו ויכרהו ויפל על פניו ויאמר האתה זה אדני אליהו
8 Il lui répondit: “Oui, c’est moi. Va dire à ton maître que j’arrive.”	8 ויאמר לו אני לך אמר לאדניך הנה אליהו
9 Obadyas répondit: “Quel péché ai-je commis pour que tu livres ton serviteur entre les mains d’Akab? Il me fera mourir!	9 ויאמר מה חטאתי כי אתה נתן את עבדך ביד אחאב להמיתני
10 Aussi vrai que Yahvé, ton Dieu, est vivant, il n’y a pas un pays, il n’y a pas un royaume où mon maître n’ait envoyé te chercher. Et lorsqu’on disait: ‘Élie n’est pas ici’, il faisait jurer ce royaume ou ce pays qu’on ne t’avait pas vu.	10 חי יהוה אלהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי כי לא ימצאכה
11 “Et maintenant je devrais dire à mon maître que tu arrives?	11 ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו
12 Lorsque je t’aurai quitté, le temps que j’informe Akab, l’esprit de Yahvé t’aura transporté je ne sais où et, comme on ne te trouvera pas, il me mettra à mort. Cependant, tu le sais, ton serviteur craint Yahvé depuis qu’il est enfant.	12 והיה אני אלך מאתך ורוח יהוה ישאך על אשר לא אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני ועבדך ירא את יהוה מנערי
13 N’a-t-on pas raconté à mon seigneur ce que j’ai fait lorsque Jézabel massacrait les prophètes de Yahvé? J’ai caché 100 prophètes de Yahvé, 50 par 50 dans des grottes, et je leur ai donné le pain et l’eau.	13 הלא הגד לאדני את אשר עשיתי בהרג איזבל את נביאי יהוה ואחבא מנביאי יהוה מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים
14 Tu veux que j’aille dire à ton maître: ‘Voici Élie!’ mais il me tuera.”	14 ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו והרגני
15 Élie lui répondit: “Aussi vrai que Yahvé Sabaot, celui que je sers, est vivant, aujourd’hui même je me présenterai devant Akab.”	15 ויאמר אליהו חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי היום אראה אליו
16 Obadyas alla donc trouver Akab pour lui porter la nouvelle: Akab partit à la rencontre d’Élie.	16 וילך עבדיהו לקראת אחאב ויגד לו וילך אחאב לקראת אליהו
17 Dès qu’Akab aperçut Élie, il lui dit: “Ah! le voilà celui qui fait le malheur d’Israël!”	17 ויהי כראות אחאב את אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עכר ישראל
18 Élie répondit: “Ce n’est pas moi qui fais le malheur d’Israël, c’est toi et la maison de ton père, car vous avez abandonné les commandements de Yahvé et vous vous êtes tournés vers les Baals.	18 ויאמר לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך בעזבכם את מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים
19 Fais donc rassembler tout Israël; qu’ils viennent vers moi au mont Carmel, et avec eux les 450 prophètes de Baal qui mangent à la table de Jézabel.”	19 ועתה שלח קבץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל
20 Akab fit convoquer tout Israël au mont Carmel, il rassembla également les prophètes.	20 וישלח אחאב בכל בני ישראל ויקבץ את הנביאים אל הר הכרמל
21 Alors Élie s’approcha du peuple et dit: “Combien de temps encore sauterez-vous d’un pied sur l’autre? Si Yahvé est Dieu, suivez-le, si c’est Baal, suivez-le.” Le peuple ne répondit pas.	21 ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים אם יהוה האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר
22 Élie dit au peuple: “Je suis le seul qui reste des prophètes de Yahvé, et vous voyez ici les 450 prophètes de Baal.	22 ויאמר אליהו אל העם אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע מאות וחמשים איש
23 Que l’on nous donne deux taureaux! Ils en choisiront un, ils le couperont en morceaux et ils le placeront sur le bois, mais ils n’y mettront pas le feu. Moi, je préparerai l’autre taureau, je le placerai sur le bois mais je n’y mettrai pas le feu.	23 ויתנו לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על העצים ואש לא ישימו ואני אעשה את הפר האחד ונתתי על העצים ואש לא אשים
24 “Puis vous invoquerez le nom de votre dieu, et moi j’invoquerai le nom de Yahvé. Le Dieu qui répondra par le feu, c’est lui qui est Dieu.” Tout le peuple répondit: “Très bien!”	24 וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם יהוה והיה האלהים אשר יענה באש הוא האלהים ויען כל העם ויאמרו טוב הדבר
25 Élie dit aux prophètes de Baal: “Puisque vous êtes les plus nombreux, choisissez les premiers votre taureau. Préparez-le, invoquez le nom de votre dieu, mais ne mettez pas le feu.”	25 ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו
26 Ils prirent donc le taureau qu’on leur présenta, ils le préparèrent et ils invoquèrent le nom de Baal depuis le matin jusqu’à midi en criant: “Baal, réponds-nous!” Mais on n’entendit rien, il n’y eut pas de réponse pendant qu’ils sautaient devant l’autel qu’ils avaient construit.	26 ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על המזבח אשר עשה
27 Midi arriva; Élie se moqua d’eux: “Criez plus fort, leur dit-il. Il est Dieu, bien sûr, mais il est en méditation, ou il est occupé, ou en voyage; peut-être il dort et vous allez le réveiller.”	27 ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ
28 Ils crièrent de plus en plus fort et se firent selon leurs habitudes des entailles avec des épées et des couteaux pour faire couler le sang.	28 ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד שפך דם עליהם
29 Ils gesticulèrent encore tout l’après-midi jusqu’au moment où l’on présente l’offrande du soir, mais on n’entendit rien: pas de réponse, pas de réaction!	29 ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין קול ואין ענה ואין קשב
30 Élie dit alors à tout le peuple: “Approchez-vous de moi.” Tous le peuple s’approcha d’Élie tandis qu’il relevait l’autel de Yahvé qui avait été renversé.	30 ויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח יהוה ההרוס
31 Il prit 12 pierres selon le nombre des tribus de Jacob, l’homme qui avait reçu cette parole de Yahvé: “Ton nom sera Israël.”	31 ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר יהוה אליו לאמר ישראל יהיה שמך
32 Élie disposa les pierres, puis il creusa autour de l’autel un fossé qui pouvait contenir deux mesures.	32 ויבנה את האבנים מזבח בשם יהוה ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח
33 Il prépara le bois, coupa le taureau en morceaux et les disposa sur le bois.	33 ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים
34 Puis il dit: “Remplissez d’eau quatre cruches et versez-les sur l’holocauste et sur le bois.” On le fit et il leur dit: “Recommencez!” On le fit une seconde fois. Il ajouta: “Une troisième fois!” Et on le fit une troisième fois.	34 ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו
35 L’eau coula autour de l’autel et remplit tout le fossé.	35 וילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא מים
36 À l’heure où l’on présente l’offrande du soir, Élie le prophète s’avança et il dit: “Yahvé, Dieu d’Abraham, d’Isaac et d’Israël, que l’on sache aujourd’hui que tu es Dieu en Israël, que je suis ton serviteur, et que j’ai agi en tout selon ta parole.	36 ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדבריך עשיתי את כל הדברים האלה
37 Réponds-moi, Yahvé, réponds-moi! Que ce peuple sache que tu es Dieu, toi Yahvé, et que c’est toi qui convertis leur cœur!”	37 ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי אתה יהוה האלהים ואתה הסבת את לבם אחרנית
38 Le feu de Yahvé tomba, il dévora l’holocauste et le bois, et il absorba toute l’eau qui était dans le fossé.	38 ותפל אש יהוה ותאכל את העלה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה לחכה
39 À cette vue, tout le peuple tomba la face contre terre, on criait: “C’est Yahvé qui est Dieu! C’est Yahvé qui est Dieu!”	39 וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים
40 Alors Élie leur dit: “Arrêtez les prophètes de Baal, que pas un d’entre eux n’échappe!” On mit la main sur eux; Élie les fit descendre au torrent de Quichon, et là il les égorgea.	40 ויאמר אליהו להם תפשו את נביאי הבעל איש אל ימלט מהם ויתפשום ויורדם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם
41 Élie dit à Akab: “Remonte maintenant, mange et bois, car voici le tonnerre qui annonce la pluie.”	41 ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה כי קול המון הגשם
42 Akab remonta pour manger et boire tandis qu’Élie montait jusqu’au sommet du Carmel. Là il s’inclina et mit son visage entre ses genoux,	42 ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכו
43 puis il dit à son serviteur: “Monte et regarde du côté de la mer.” Le garçon regarda et il dit: “Il n’y a rien.” Élie lui dit: “Retourne une seconde fois!”	43 ויאמר אל נערו עלה נא הבט דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פעמים
44 Quand il retourna pour la septième fois, un petit nuage montait de la mer, pas plus grand que la paume de la main. Élie dit alors: “Va dire à Akab d’atteler son char et de descendre, sinon la pluie va le surprendre.”	44 ויהי בשבעית ויאמר הנה עב קטנה ככף איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם
45 En peu de temps le ciel devint tout sombre, le vent chassait les nuages et la pluie se mit à tomber à verse; Akab monta sur son char et s’en retourna à Yizréel.	45 ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה
46 Alors la main de Yahvé se posa sur Élie: il serra sa ceinture et courut devant Akab jusqu’à l’entrée de Yizréel.	46 ויד יהוה היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה