Livre de la Genèse 42

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Jacob apprit qu’il y avait du blé en Égypte; il dit à ses fils: “Pourquoi restez-vous à vous regarder les uns les autres?”	1 וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו
2 Il ajouta: “J’ai entendu dire qu’il y a du blé en Égypte. Descendez-y donc, achetez-nous du blé, c’est une question de vie ou de mort.”	2 ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות
3 Les frères de Joseph descendirent donc à dix pour acheter du blé en Égypte.	3 וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים
4 Jacob n’avait pas envoyé Benjamin, le frère de Joseph, avec ses frères, car il se disait: “Il ne faudrait pas qu’il lui arrive malheur!”	4 ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון
5 Les fils d’Israël arrivèrent donc avec tous ceux qui entraient dans le pays pour acheter du blé, car la famine régnait en Canaan.	5 ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען
6 Comme Joseph était le premier ministre du pays, c’est lui qui vendait le blé à tous les gens du pays. Quand les frères de Joseph arrivèrent, ils se prosternèrent devant lui la face contre terre.	6 ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה
7 Joseph vit ses frères et les reconnut, mais il ne se fit pas reconnaître par eux. Il leur parla même sévèrement: “D’où venez-vous?” leur dit-il. “De Canaan, répondirent-ils, pour acheter du blé et avoir de quoi manger.”	7 וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל
8 Joseph avait reconnu ses frères, mais eux ne l’avaient pas reconnu.	8 ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו
9 Joseph se souvint alors des songes qu’il avait eus à leur sujet. Il leur dit: “Vous êtes des espions! C’est pour voir les secrets du pays que vous êtes venus.”	9 ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם
10 “Non, mon seigneur, répondirent-ils, tes serviteurs sont venus pour acheter du blé et pouvoir manger.	10 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל
11 Nous sommes tous fils d’un même père, nous disons la vérité. Tes serviteurs ne sont pas des espions.”	11 כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים
12 Il leur dit: “Non! C’est pour voir les secrets du pays que vous êtes venus!”	12 ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות
13 Ils répondirent: “Tes serviteurs étaient douze frères, fils d’un même père en Canaan. Le plus petit est avec notre père en ce moment, et l’autre n’est plus.”	13 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו
14 Joseph leur dit: “J’ai dit que vous êtes des espions!	14 ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם
15 Mais je vais vous mettre à l’épreuve. Par la vie du Pharaon, vous ne partirez pas d’ici avant que votre plus jeune frère ne soit venu.	15 בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה
16 Envoyez l’un d’entre vous chercher votre frère, et durant ce temps vous resterez en prison pour que l’on vérifie vos paroles; on verra bien si vous dites la vérité. Sinon, aussi vrai que Pharaon est vivant, vous n’êtes que des espions.”	16 שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם
17 Il les enferma donc pendant trois jours.	17 ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים
18 Le troisième jour, Joseph leur dit: “Je veux que vous puissiez vivre, car je crains Dieu.	18 ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא
19 Si vous avez dit la vérité, qu’un seul d’entre vous reste enfermé ici dans la prison, et les autres s’en iront avec le blé pour que vos familles ne connaissent pas la faim.	19 אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם
20 Puis vous ramènerez votre plus jeune frère afin que l’on vérifie vos paroles: ainsi vous ne mourrez pas.” On fit ainsi.	20 ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן
21 Ils se disaient l’un à l’autre: “Hélas! Nous sommes en train de payer à cause de notre frère; nous avons vu son angoisse quand il nous suppliait et nous avons refusé de l’entendre. C’est pour cela que tout ce malheur nous arrive.”	21 ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת
22 Alors Ruben leur dit: “Ne vous avais-je pas avertis: Ne péchez pas contre cet enfant! Mais vous avez refusé de m’entendre, et aujourd’hui, nous payons pour sa mort.”	22 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש
23 Ils ne savaient pas que Joseph comprenait tout, car il leur avait parlé avec un interprète.	23 והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם
24 Joseph s’éloigna d’eux pour pleurer. Puis il revint vers eux, et de nouveau leur parla. Il prit l’un d’eux, Siméon, et le fit enchaîner sous leurs yeux.	24 ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם
25 Ensuite, Joseph ordonna de remplir de blé leurs sacs, de remettre l’argent de chacun dans son sac, et de leur donner des provisions pour la route. C’est ce que l’on fit.	25 ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן
26 Ils emportèrent donc leur blé sur leurs ânes et ils s’en retournèrent.	26 וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם
27 À la halte de la nuit, l’un deux ouvrit son sac pour donner du fourrage à son âne, et il aperçut son argent à l’entrée de son sac.	27 ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו
28 Il dit à ses frères: “On m’a rendu mon argent, il est là de nouveau dans mon sac!” Très inquiets, ils se regardèrent alors l’un l’autre en tremblant. “Qu’est-ce que Dieu nous a fait là?” dirent-ils.	28 ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו
29 Quand ils arrivèrent en Canaan, près de leur père Jacob, ils lui racontèrent toutes leurs aventures:	29 ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר
30 “L’homme qui dirige le pays nous a parlé sévèrement et nous a traités d’espions.	30 דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ
31 Nous lui avons répondu: ‘Nous disons la vérité, nous ne sommes pas des espions.	31 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים
32 Nous étions douze frères, fils d’un même père. L’un d’entre nous n’est plus, et le plus jeune est en ce moment avec notre père en Canaan.’	32 שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען
33 Alors ce maître du pays nous a dit: ‘C’est bien là que je vais voir si vous dites la vérité: laissez près de moi l’un d’entre vous, prenez de quoi mettre vos familles à l’abri de la famine, et partez!	33 ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו
34 Puis vous me ramènerez votre plus jeune frère, et je verrai que vous n’êtes pas des espions mais que vous dites bien la vérité. Je vous rendrai votre frère et vous pourrez circuler librement dans le pays.’ ”	34 והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו
35 Or, comme ils vidaient leurs sacs, chacun trouva dans son sac une bourse avec son argent. Quand ils virent, et leur père aussi, les bourses avec leur argent, ils eurent peur.	35 ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו
36 Leur père Jacob leur dit alors: “Vous me privez de mes enfants: Joseph n’est plus, Siméon n’est plus, et vous voulez me prendre Benjamin! C’est sur moi que retombe tout cela.”	36 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה
37 Ruben dit à son père: “Tu pourras mettre à mort mes deux fils, si je ne te ramène pas Benjamin. Confie-le moi, et je le ferai revenir près de toi.”	37 ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך
38 Jacob lui répondit: “Mon fils ne descendra pas avec vous, car son frère est mort et il reste seul. S’il lui arrivait malheur au cours de votre aventure, vous feriez descendre mes cheveux blancs dans la tristesse au séjour des morts.”	38 ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה