Livre de la Genèse 19

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Les deux anges arrivèrent le soir à Sodome. Lot était assis à la porte de Sodome. Lorsqu’il les vit, il se leva pour aller à leur rencontre et se prosterna la face contre terre.	1 ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה
2 Il dit: “Je vous en prie, Mes seigneurs, venez à la maison de votre serviteur pour y passer la nuit. Vous pourrez vous laver les pieds, puis demain matin vous vous lèverez et vous continuerez votre chemin.” Ils dirent: “Non, nous passerons la nuit sur la place.”	2 ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין
3 Mais il insista tellement qu’ils vinrent chez lui et entrèrent dans sa maison. Il leur prépara un repas, il fit cuire des pains sans levain et ils mangèrent.	3 ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו
4 Ils n’étaient pas encore couchés quand les hommes de la ville, les hommes de Sodome, entourèrent la maison depuis le plus jeune jusqu’au plus vieux. Toute la population était là.	4 טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה
5 Ils appelèrent Lot et lui dirent: “Où sont ces hommes qui sont venus chez toi pour cette nuit? Fais-les sortir et donne-les nous pour que nous abusions d’eux.”	5 ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם
6 Lot sortit vers eux à l’entrée de sa maison et referma la porte derrière lui.	6 ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו
7 Il leur dit: “Je vous en prie, mes frères, ne commettez pas cette mauvaise action.	7 ויאמר אל נא אחי תרעו
8 Voyez, j’ai deux filles, elles sont vierges. Je veux bien vous les faire sortir et vous les traiterez comme bon vous semblera. Mais ne faites rien à ces hommes puisqu’ils sont venus s’abriter chez moi.”	8 הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי
9 Ils lui dirent: “Va-t’en!” et ils ajoutèrent: “En voilà un qui est venu résider chez nous, et il voudrait faire la loi! Nous allons te faire encore plus de mal qu’à eux.” Ils pressaient Lot fortement et s’avançaient pour briser sa porte,	9 ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת
10 mais les deux hommes qui étaient dans la maison étendirent la main et firent rentrer Lot dans la maison, puis ils refermèrent la porte.	10 וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו
11 Et ils brouillèrent la vue de tous ces gens qui se pressaient devant la maison, du plus petit jusqu’au plus grand, si bien qu’ils ne trouvaient plus l’entrée.	11 ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח
12 Alors ces hommes dirent à Lot: “Qui as-tu encore ici? Un gendre? Fais donc sortir d’ici tes fils et tes filles ainsi que tout ce qui est à toi dans la ville,	12 ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום
13 car nous allons détruire cet endroit. Les plaintes qui montent d’ici auprès de Yahvé sont énormes, et Yahvé nous a envoyés pour la détruire.”	13 כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה
14 Lot alla parler à ses gendres, à ceux qui allaient épouser ses filles. Il leur dit: “Levez-vous! Sortez d’ici, car Yahvé va détruire la ville.” Mais ses gendres prirent cela pour une plaisanterie.	14 ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו
15 Quand l’aurore se leva, les anges pressèrent Lot et lui dirent: “Lève-toi, prends ta femme et tes deux filles qui sont ici, sinon tu vas périr dans le châtiment de la ville.”	15 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר
16 Comme il hésitait encore, les hommes le prirent par la main; ils prirent aussi par la main sa femme et ses deux filles, parce que Yahvé avait pitié de lui. Ils le firent sortir et le conduisirent hors de la ville.	16 ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר
17 Quand ils furent aux portes de la ville, ils lui dirent: “Sauve-toi, si tu tiens à la vie. Ne regarde pas derrière toi. Ne t’arrête nulle part dans cette plaine. Sauve-toi vers la montagne, sinon c’est la mort!”	17 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה
18 Lot répondit: “Non, mon Seigneur, je t’en prie!	18 ויאמר לוט אלהם אל נא אדני
19 Tu te préoccupes beaucoup pour ton serviteur et tu as eu la bonté de me sauver la vie, mais vois que je ne peux me sauver vers la montagne, le malheur m’atteindra avant et je mourrai.	19 הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
20 Je voudrais me réfugier dans cette ville toute proche. Tu vois qu’elle est sans importance; permets que j’y trouve le salut et la vie, puisqu’elle est sans importance.”	20 הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי
21 L’autre lui répondit: “Une fois encore, je t’accorde ce que tu me demandes: je ne détruirai pas la ville dont tu parles.	21 ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת
22 Dépêche-toi, sauve-toi là-bas, je ne peux rien faire tant que tu n’y es pas arrivé.” C’est pour cela qu’on a donné à la ville le nom de Soar (c’est-à-dire: sans importance).	22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער
23 Le soleil allait se lever sur la terre lorsque Lot arriva à Soar.	23 השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה
24 Alors Yahvé fit pleuvoir sur Sodome et sur Gomorrhe du soufre et du feu qui venaient du haut des cieux, de chez Yahvé.	24 ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים
25 Il anéantit ces villes et toute la région, ainsi que tous les habitants de ces villes et ce qui poussait sur le sol.	25 ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה
26 Comme la femme de Lot regardait derrière elle, elle devint une statue de sel.	26 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח
27 Abraham se rendit de bon matin au lieu où il s’était tenu devant Yahvé.	27 וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה
28 Il regarda du côté de Sodome et de Gomorrhe, du côté de la plaine, et il vit que de la terre montait une fumée semblable à la fumée d’une fournaise.	28 וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן
29 Ainsi, quand Dieu détruisit les villes de la région, Dieu se souvint d’Abraham: il épargna Lot alors que la catastrophe anéantissait les villes dans lesquelles Lot avait habité.	29 ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט
30 De Soar, Lot vint s’établir dans la montagne avec ses deux filles, car il ne se sentait pas en sûreté a Soar. Il s’installa dans une grotte avec ses deux filles.	30 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו
31 L’aînée dit à la plus jeune: “Notre père est âgé et il n’y a pas d’autre homme dans le pays pour s’unir à nous comme cela se fait partout.	31 ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ
32 Faisons donc boire du vin à notre père et couchons avec lui. Ainsi nous donnerons une descendance à notre père.”	32 לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע
33 Elles enivrèrent leur père et, cette nuit-là, l’aînée s’en alla coucher avec son père. Lui ne se rendit compte de rien, ni quand elle se coucha, ni quand elle se leva.	33 ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה
34 Le lendemain l’aînée dit à la plus jeune: “Hier j’ai couché avec mon père, enivrons-le cette nuit encore et tu coucheras avec lui. Ainsi nous donnerons une descendance à notre père.”	34 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע
35 Cette nuit-là encore elles enivrèrent leur père, et la plus jeune vint coucher avec lui. Il ne se rendit compte de rien, ni quand elle se coucha, ni quand elle se leva.	35 ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה
36 C’est ainsi que les deux filles de Lot furent enceintes de leur père.	36 ותהרין שתי בנות לוט מאביהן
37 L’aînée enfanta un fils qu’elle appela Moab: c’est le père des Moabites qui existent encore aujourd’hui.	37 ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום
38 La plus jeune aussi enfanta un fils et elle lui donna le nom de Ben-Ammi: c’est le père des Ammonites qui existent encore aujourd’hui.	38 והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום