Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 10

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 כִּי הַתּוֹרָה בִּהְיוֹת בָּהּ צֵל הַטֹּבוֹת הָעֲתִידוֹת וְלֹא מַרְאֵה עֶצֶם הַדְּבָרִים אֵין בִּיכָלְתָּהּ לְהַשְׁלִים אֶת־הַקְּרֵבִים בַּקָּרְבָּנוֹת הָהֵם אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ תָמִיד מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה	1 כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה
2 כִּי לוּלֵא זֹאת חָדְלוּ מֵהֲבִיאָם בַּאֲשֶׁר הַמַּקְרִיבִים בְּהִטָּהֲרָם פַּעַם אַחַת לֹא־הָיְתָה בָהֶם עוֹד רִגְשַׁת חֲטָאִים	2 כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים
3 אֲבָל יֶשׁ־שָׁם הַזְכָּרַת הַחֲטָאִים שָׁנָה בְשָׁנָה	3 אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה
4 כִּי דַם־הַפָּרִים וְהַשְּׂעִירִים לֹא יוּכַל לְהָסִיר חֲטָאִים	4 כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים
5 וּבַעֲבוּר זֹאת אֹמֵר בְּבוֹאוֹ לָעוֹלָם זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ גּוּף כּוֹנַנְתָּ לִּי	5 ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי
6 עוֹלָה וְחַטָּאָה לֹא שָׁאָלְתָּ	6 עולה וחטאה לא שאלת
7 אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה־בָאתִי בִּמְגִלַּת־סֵפֶר כָּתוּב עָלַי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהָי	7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי
8 אַחֲרֵי אָמְרוֹ לְמַעְלָה זֶבַח וּמִנְחָה עוֹלָה וְחַטָּאָה לֹא חָפַצְתָּ וְלֹא שָׁאָלְתָּ אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ אֹתָם עַל־פִּי הַתּוֹרָה	8 אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה
9 אָז אָמַר הִנֵּה־בָאתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהָי מַעֲבִיר בָּזֶה אֶת־הָרִאשׁוֹנָה לְמַעַן הָקִים אֶת־הַשְּׁנִיָּה	9 אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה
10 וּבָרָצוֹן הַזֶּה מְקֻדָּשִׁים אֲנַחְנוּ עַל־יְדֵי הַקְרָבַת קָרְבַּן גּוּף יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּפַעַם אֶחָת	10 וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת
11 וְכָל־כֹּהֵן עֹמֵד יוֹם יוֹם לְשָׁרֵת וּמוֹסִיף פְּעָמִים רַבּוֹת לְהַקְרִיב אֹתָם הַקָּרְבָּנוֹת אֲשֶׁר לֹא־יוּכְלוּ לְעוֹלָם לְהַעֲבִיר חֲטָאִים	11 וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים
12 אוּלָם זֶה אַחֲרֵי הַקְרִיבוֹ זֶבַח אֶחָד עַל־הַחֲטָאִים יָשַׁב עַד־עוֹלָם לִימִין הָאֱלֹהִים	12 אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים
13 וְחַכֹּה יְחַכֶּה עַד כִּי־יוּשְׁתוּ אֹיְבָיו הֲדֹם לְרַגְלָיו	13 וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו
14 כִּי הוּא בְּקָרְבָּן אֶחָד הִשְׁלִים לָנֶצַח אֶת־הַמְקֻדָּשִׁים	14 כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים
15 וְאַף־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵעִיד לָנוּ עַל־זֹאת כִּי אַחֲרֵי אָמְרוֹ	15 ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו
16 זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אִתָּם אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם אָמַר יְהוָֹה נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה	16 זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה
17 וְלַעֲוֺנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר־עוֹד	17 ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד
18 וְהִנֵּה בַּאֲשֶׁר נִסְלְחוּ הַחֲטָאִים אֵין עוֹד קָרְבָּן עֲלֵיהֶם	18 והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם
19 וְעַתָּה אֶחָי בִּהְיוֹת לָנוּ בִּטְחוֹן דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ בְּדַם יֵשׁוּעַ	19 ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע
20 דֶּרֶךְ חָדָשׁ וָחָי אֲשֶׁר חִדֵּשׁ לָנוּ בַּפָּרֹכֶת הִיא בְשָׂרוֹ	20 דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו
21 וּבִהְיוֹת לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל עַל־בֵּית אֱלֹהִים	21 ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים
22 נִקְרְבָה־נָּא בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבֶאֱמוּנָה תְמִימָה מְטֹהָרִים בְּהַזָּיַת לְבָבֵנוּ מֵרוּחַ רָעָה וּרְחוּצֵי בָשָׂר בְּמַיִם טְהוֹרִים	22 נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים
23 נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָיַת הַתִּקְוָה בַּל־נִמּוֹט כִּי־נֶאֱמָן הַמַּבְטִיחַ	23 נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח
24 וְנִתְבּוֹנְנָה זֶה עַל־זֶה לְעוֹרֵר אֹתָנוּ לְאַהֲבָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים	24 ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים
25 וְאַל־נַעֲזֹב אֶת־כְּנֵסִיָּתֵנוּ כְּמִנְהַג קְצָת אֲנָשִׁים כִּי אִם־נוֹכִיחַ אִישׁ אֶת־אָחִיו וּבְיוֹתֵר בִּרְאֹתְכֶם כִּי־קָרוֹב הַיּוֹם	25 ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום
26 כִּי אִם־נֶחֱטָא בְזָדוֹן אַחֲרֵי אֲשֶׁר קִבַּלְנוּ דַּעַת הָאֱמֶת לֹא־יִשָּׁאֵר עוֹד זֶבַח קָרְבָּן לְכַפֵּר עַל־הַחֵטְא	26 כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא
27 כִּי אִם־בִּעוּתֵי הַדִּין הֶעָתִיד וְאֵשׁ קִנְאָה אֲשֶׁר תֹּאכַל אֶת־הַצֹּרְרִים	27 כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים
28 הֵן אִישׁ כִּי־יָפֵר תּוֹרַת משֶׁה מוֹת יָמוּת בְּלִי חֶמְלָה עַל־פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ־שְׁלשָׁה	28 הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה
29 מַה־תַּחְשְׁבוּ כַּמָּה יִגְדַּל הָעֹנֶשׁ הָרָאוּי לָרֹמֵס בְּרַגְלוֹ אֶת־בֶּן־הָאֱלֹהִים וְחשֵׁב לְחֹל אֶת־דַּם הַבְּרִית אֲשֶׁר־הוּא מְקֻדָּשׁ בּוֹ וּמְחָרֵף אֶת־רוּחַ הֶחָסֶד	29 מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד
30 כִּי־יָדַעְנוּ אֶת־הָאֹמֵר לִי נָקָם וְשִׁלֵּם אָמַר יְהוָֹה וְעוֹד כִּי־יָדִין יְהוָֹה עַמּוֹ	30 כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו
31 מַה־נּוֹרָא לִנְפֹּל בְּיַד אֱלֹהִים חַיִּים	31 מה נורא לנפל ביד אלהים חיים
32 אֲבָל זִכְרוּ־נָא אֶת־הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים כִּי אָז אַחֲרֵי אֹרוּ עֵינֵיכֶם נְשָׂאתֶם כֹּבֶד עִנּוּיִם רַבִּים	32 אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים
33 פַּעַם בִּהְיוֹתְכֶם לְרַאֲוָה בְּחֶרְפָּה וְתוּגָה פַּעַם בְּהִשְׁתַּתֵּף לַאֲשֶׁר־הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם כָּזֹאת	33 פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת
34 כִּי הִצְטָעַרְתֶּם עַל־מוֹסֵרָי וּגְזֵלַת רְכוּשְׁכֶם סְבַלְתֶּם בְּשִׂמְחָה מִדַּעְתְּכֶם בְּנַפְשְׁכֶם שֶׁיֵּשׁ־לָכֶם בַּשָּׁמַיִם קִנְיָן טוֹב מִמֶּנּוּ וְקַיָּם לָעַד	34 כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד
35 לָכֵן אַל־תַּשְׁלִיכוּ אֶת־בִּטְחוֹנְכֶם כִּי יֶשׁ־לוֹ שָׂכָר רָב	35 לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב
36 כִּי צְרִיכִים אַתֶּם לְסַבְלָנוּת לְמַעַן תַּעֲשֹוּ רְצוֹן אֱלֹהִים וּנְשָׂאתֶם אֶת־הַהַבְטָחָה	36 כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה
37 כִּי עוֹד מְעַט־רָגַע וְהַבָּא יָבֹא לֹא יְאַחֵר	37 כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר
38 הַצַּדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה וְאִם־יִסֹּג אָחוֹר לֹא־רָצְתָה נַפְשִׁי בּוֹ	38 הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו
39 אָמְנָם אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ מִן־הַנְּסוֹגִים אָחוֹר לְאָבְדָם כִּי אִם־מִן־הַמַּאֲמִינִים לְהַצָּלַת הַנֶּפֶשׁ	39 אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש