Seconda lettera di Pietro - (מכתב שני של פיטר) 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וְעַתָּה קֹדֶם כָּל־דָּבָר אֲבַקְשָׁה מִכֶּם לָשֵׂאת תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וּבַקָּשׁוֹת וְתוֹדוֹת בְּעַד כָּל־בְּנֵי אָדָם	1 Je demande avant toute autre chose qu’on fasse des prières, des demandes, des supplications et des actions de grâces sans distinction de personnes,
2 בְּעַד הַמְּלָכִים וְכָל־הַשַּׁלִּיטִים לְמַעַן נִחְיֶה חַיֵּי הַשְׁקֵט וָבֶטַח בְּכָל־חֲסִידוּת וָישֶׁר	2 pour les rois et ceux qui nous gouvernent, afin que nous puissions vivre en paix et tranquillité, que notre vie soit religieuse et digne.
3 כִּי־כֵן טוֹב וְרָצוּי בְּעֵינֵי אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ	3 Voilà ce qui est bien et ce que désire Dieu notre Sauveur;
4 אֲשֶׁר חֶפְצוֹ שֶׁיִּוָּשְׁעוּ כָּל־בְּנֵי הָאָדָם וְיַגִּיעוּ לְהַכָּרַת הָאֱמֶת	4 car il veut que tous les hommes soient sauvés et parviennent à la connaissance de la vérité.
5 כִּי אֶחָד הוּא הָאֱלֹהִים וְאֶחָד הוּא הָעֹמֵד בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין בְּנֵי אָדָם הוּא בֶן־אָדָם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	5 Dieu est unique, unique aussi le médiateur entre Dieu et les hommes, le Christ Jésus, homme,
6 אֲשֶׁר נָתַן אֶת־נַפְשׁוֹ כֹּפֶר בְּעַד כֹּל וְזֹאת הָעֵדוּת הַבָּאָה בְעִתָּהּ	6 qui s’est livré en rançon pour tous; et c’est là le témoignage (de Dieu) qui devait être donné au temps fixé.
7 אֲשֶׁר אֲנִי הָפְקַדְתִּי לָהּ לְכָרוֹז וּלְשָׁלִיחַ אֱמֶת אֲנִי אֹמֵר בַּמָּשִׁיחַ וְלֹא אֲשַׁקֵּר מוֹרֵה הַגּוֹיִם בֶּאֱמוּנָה וּבֶאֱמֶת	7 C’est de cela même que j’ai été fait prédicateur et apôtre, - je dis la vérité et ne mens pas - j’enseigne les païens de façon vraie et digne de foi.
8 לָכֵן רְצוֹנִי שֶׁיִּתְפַּלְלוּ הָאֲנָשִׁים בְּכָל־מָקוֹם וְיִשְׂאוּ יְדֵיהֶם קֹדֶשׁ בְּלִי־כַעַס וּמָדוֹן	8 Donc je voudrais que partout où les hommes sont en prière, leurs mains s’élèvent vers le ciel, pures de toute colère et dispute.
9 וְכֵן גַּם־הַנָּשִׁים תִּתְיַפֶּינָה בְּתִלְבּשֶׁת נָאָה עִם־בּשֶׁת פָּנִים וּצְנִיעוּת לֹא בְּמַחְלְפוֹת הָרֹאשׁ לֹא בְזָהָב לֹא בִפְנִינִים וְלֹא בְּמַלְבּוּשִׁים יְקָרִים	9 Et de même, que les femmes sachent se revêtir et se parer de grâce et de bon sens, plutôt que de coiffures, d’or, de perles et de vêtements de prix.
10 אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁהוּא הָגוּן לַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶן יִרְאַת אֱלֹהִים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים	10 Pour une femme qui a reçu une éducation religieuse, les bonnes œuvres sont la vraie parure.
11 הָאִשָּׁה תִּלְמַד דּוּמָם בְּכָל־הַכְנָעָה	11 Que la femme sache se taire et être docile quand on l’instruit.
12 וְאֵינֶנִּי נֹתֵן רְשׁוּת לָאִשָּׁה לְלַמֵּד אַף לֹא־לְהִתְנַשֵּׂא עַל־הָאִישׁ אֶלָּא תִדּוֹם	12 Je n’accepte pas qu’une femme enseigne ou qu’elle en remontre aux hommes: qu’elle reste tranquille.
13 כִּי אָדָם נוֹצַר בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחֲרָיו חַוָּה	13 C’est bien Adam qui a été créé le premier, et ensuite seulement Ève.
14 וְאָדָם לֹא נִפְתָּה כִּי הָאִשָּׁה שָׁמְעָה לְקוֹל הַמַּשִּׁיא וַתָּבֹא לִידֵי עֲבֵרָה	14 Et ce n’est pas Adam qui s’est laissé séduire. C’est la femme qui a été séduite et ensuite a fauté,
15 אֲבָל תִּוָּשַׁע בְּלִדְתָּהּ בָּנִים אִם תַּעֲמֹד בָּאֱמוּנָה וּבָאַהֲבָה וּבַקְּדֻשָּׁה עִם־הַצְּנִיעוּת	15 mais elle sera sauvée par sa maternité… pourvu qu’elles persévèrent dans la foi, la charité et la sainteté et qu’elles gardent une retenue.
16 וַתְּהִי־לוֹ תוֹכַחַת עַל־חַטָּאתוֹ כִּי הַבְּהֵמָה הָאִלֶּמֶת דִּבְּרָה בְקוֹל־אָדָם וַתַּעְצֹר בְּאִוֶּלֶת הַקֹּסֵם
17 בְּאֵרוֹת בְּלִי־מַיִם הֵמָּה עָבִים נִדָּפִים בִּסְעָרָה אֲשֶׁר שָׁמוּר לָהֶם חשֶׁךְ־אֲפֵלָה לְעוֹלָם
18 כִּי בְּדַבְּרָם בְּגֵאוּת דִּבְרֵי שָׁוְא יָצוּדוּ בְּתַאֲוֺת הַבָּשָׂר עַל־יְדֵי זִמָּתָם אֵת אֲשֶׁר אַךְ־נִמְלְטוּ מִידֵי הַהֹלְכִים בְּדֶרֶךְ תּוֹעָה
19 חֵרוּת יַבְטִיחוּ לָהֶם וְהֵם בְּעַצְמָם עֲבָדִים לַשָּׁחַת כִּי הָאִישׁ עֶבֶד לַאֲשֶׁר נִכְבַּשׁ מִמֶּנּוּ
20 כִּי אַחֲרֵי הִמָּלְטָם מִטֻּמְאֹת הָעוֹלָם בְּדַעַת אֲדֹנֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אִם־שָׁבוּ וְהָטְבְּעוּ בְתוֹכָן וְנִכְבָּשׁוּ אַחֲרִיתָם תִּהְיֶה רָעָה מֵרֵאשִׁיתָם
21 טוֹב הָיָה לָהֶם לֹא לָדַעַת אֶת־דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה מֵאֲשֶׁר יְדָעֻהוּ וְנָסֹגוּ אָחוֹר מִן־הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַמְּסוּרָה לָהֶם
22 וַיִּקֶר לָהֶם כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הָאֱמֶת הַכֶּלֶב שָׁב עַל־קֵאוֹ וְהַחֲזִיר עֹלֶה מִן־הָרַחְצָה לְהִתְגֹּלֵל בָּרָפֶשׁ