Lettera di Giacomo - מכתבו של גיימס 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 כִּי אַתֶּם אַחַי הִנְּכֶם יֹדְעִים אֶת־מְבוֹאֵנוּ אֲלֵיכֶם כִּי לֹא־הָיָה לָרִיק	1 Nam ipsi scitis, fratres, introitum nostrum ad vos, quia non inanis fuit :
2 אַךְ אַחֲרֵי אֲשֶׁר עֻנִּינוּ וְלַחֲרָפוֹת הָיִינוּ בְּפִילִפִּי כַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם הִתְחַזַּקְנוּ בֵאלֹהֵינוּ לְהַגִּיד גַּם־לָכֶם אֶת־הַבְּשׂוֹרָה בְּנַפְתּוּלִים רַבִּים	2 sed ante passi, et contumeliis affecti (sicut scitis) in Philippis, fiduciam habuimus in Deo nostro, loqui ad vos Evangelium Dei in multa sollicitudine.
3 כִּי תוֹכַחְתֵּנוּ אֵינֶנָּה מִתּוֹךְ טָעוּת וְגַם־לֹא מִתּוֹךְ טֻמְאָה וְלֹא בִּרְמִיָּה	3 Exhortatio enim nostra non de errore, neque de immunditia, neque in dolo,
4 כִּי אִם־כַּאֲשֶׁר נֶחְשַׁבְנוּ נֶאֱמָנִים לֵאלֹהִים לְהַפְקִיד בְּיָדֵנוּ אֶת־הַבְּשׂוֹרָה כֵּן נְדַבֵּר וְלֹא כַּחֲפֵצִים לִהְיוֹת רְצוּיִם לִבְנֵי אָדָם כִּי אִם־לֵאלֹהִים הַבֹּחֵן לִבּוֹתֵינוּ	4 sed sicut probati sumus a Deo ut crederetur nobis Evangelium : ita loquimur non quasi hominibus placentes, sed Deo, qui probat corda nostra.
5 כִּי מֵעוֹלָם לֹא דִבַּרְנוּ בִּשְׂפַת חֲלָקוֹת כַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם וְגַם־לֹא לְמַעַן בְּצֹעַ בָּצַע הָאֱלֹהִים עֵד	5 Neque enim aliquando fuimus in sermone adulationis, sicut scitis : neque in occasione avaritiæ : Deus testis est :
6 גַּם לֹא־בִקַּשְׁנוּ מִן־הָאָדָם כָּבוֹד לֹא מִכֶּם וְלֹא מֵאֲחֵרִים אַף כִּי־הָיָה לָנוּ מָקוֹם לְהִתְכַּבֵּד כִּשְׁלִיחֵי הַמָּשִׁיחַ	6 nec quærentes ab hominibus gloriam, neque a vobis, neque ab aliis.
7 אֲבָל הָלַכְנוּ לְאַט בְּתוֹכְכֶם כְּאֹמֶנֶת מְפַנֶּקֶת אֶת־בָּנֶיהָ	7 Cum possemus vobis oneri esse ut Christi apostoli : sed facti sumus parvuli in medio vestrum, tamquam si nutrix foveat filios suos.
8 וּבְחַבְּבֵנוּ כָכָה אֶתְכֶם חָפַצְנוּ לָתֵת לָכֶם לֹא לְבַד אֶת־בְּשׂוֹרַת הָאֱלֹהִים כִּי־גַם אֶת־נַפְשֹׁתֵינוּ יַעַן כִּי־הֱיִיתֶם חֲבִיבִים עָלֵינוּ	8 Ita desiderantes vos, cupide volebamus tradere vobis non solum Evangelium Dei, sed etiam animas nostras : quoniam carissimi nobis facti estis.
9 הֲלֹא תִזְכְּרוּ אַחַי אֶת־יְגִיעָתֵנוּ וְאֶת־תְּלָאָתֵנוּ אֲשֶׁר הָיִינוּ עֲמֵלִים לַיְלָה וְיוֹמָם לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְמַשָּׂא לְאִישׁ בְּבַשְּׂרֵנוּ בְקִרְבְּכֶם אֶת־בְּשׂוֹרַת הָאֱלֹהִים	9 Memores enim estis, fratres, laboris nostri, et fatigationis : nocte ac die operantes, ne quem vestrum gravaremus, prædicavimus in vobis Evangelium Dei.
10 עֵדִים אַתֶּם וְעֵד הָאֱלֹהִים כִּי בְקֹדֶשׁ וּבְצֶדֶק וּבְתָמִים הָיִינוּ עִמָּכֶם הַמַּאֲמִינִים	10 Vos testes estis, et Deus, quam sancte, et juste, et sine querela, vobis, qui credidistis, fuimus :
11 וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי־כְאָב אֶת־בָּנָיו הִזְהַרְנוּ אֶת־כָּל־אֶחָד מִכֶּם וְדִבַּרְנוּ עַל־לִבּוֹ	11 sicut scitis, qualiter unumquemque vestrum (sicut pater filios suos)
12 וַנָּעַד בָּכֶם לָלֶכֶת כָּרָאוּי לִפְנֵי הָאֱלֹהִים הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם לְמַלְכוּתוֹ וְלִכְבוֹדוֹ	12 deprecantes vos, et consolantes, testificati sumus, ut ambularetis digne Deo, qui vocavit vos in suum regnum et gloriam.
13 בַּעֲבוּר זֹאת גַּם־נוֹדֶה תָמִיד לֵאלֹהִים כִּי אַתֶּם בְּקַבֶּלְכֶם מֵאִתָּנוּ דְּבַר שְׁמוּעַת הָאֱלֹהִים לֹא־קִבַּלְתֶּם אוֹתוֹ כִּדְבַר בְּנֵי־אָדָם כִּי אִם־כְּמוֹ־שֶׁהוּא בֶאֱמֶת כִּדְבַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הוּא גַּם־פֹּעֵל בָּכֶם הַמַּאֲמִינִים	13 Ideo et nos gratias agimus Deo sine intermissione : quoniam cum accepissetis a nobis verbum auditus Dei, accepistis illud, non ut verbum hominum, sed (sicut est vere) verbum Dei, qui operatur in vobis, qui credidistis :
14 כִּי־אַתֶּם אַחַי הֲלַכְתֶּם בְּעִקְּבֵי קְהִלּוֹת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בְּאֶרֶץ יְהוּדָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ כִּי סְבַלְתֶּם גַּם־אַתֶּם כָּאֵלֶּה עַל־יְדֵי בְנֵי־שִׁבְטְכֶם כַּאֲשֶׁר סָבְלוּ גַם־הֵמָּה עַל־יְדֵי הַיְּהוּדִים	14 vos enim imitatores facti estis, fratres, ecclesiarum Dei, quæ sunt in Judæa in Christo Jesu : quia eadem passi estis et vos a contribulibus vestris, sicut et ipsi a Judæis :
15 אֲשֶׁר אַף־הֵמִיתוּ אֶת־הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְאֶת־נְבִיאֵיהֶם וְאוֹתָנוּ רָדָפוּ וְאֵינָם טוֹבִים בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאֹיְבִים לְכָל־אָדָם	15 qui et Dominum occiderunt Jesum, et prophetas, et nos persecuti sunt, et Deo non placent, et omnibus hominibus adversantur,
16 הַמֹּנְעִים אֹתָנוּ מִדַּבֵּר אֶל־הַגּוֹיִם כִּי יִוָּשֵׁעוּ לְמַעַן אֲשֶׁר־יְמַלְאוּ אֶת־חַטֹּאתֵיהֶם בְּכָל־עֵת וַיַּשִּׂיגֵם הֶחָרוֹן עַד־לְכַלֵּה	16 prohibentes nos gentibus loqui ut salvæ fiant, ut impleant peccata sua semper : pervenit enim ira Dei super illos usque in finem.
17 וַאֲנַחְנוּ אַחַי אַחֲרֵי אֲשֶׁר־שָׁכֹלְנוּ אֶתְכֶם לִזְמַן מְעַט בְּפָנִים וְלֹא בְלֵב הִשְׁתַּדַּלְנוּ בְיוֹתֵר לִרְאוֹת פְּנֵיכֶם בִּכְמִיהָה רַבָּה	17 Nos autem fratres desolati a vobis ad tempus horæ, aspectu, non corde, abundantius festinavimus faciem vestram videre cum multo desiderio :
18 וְעַל־כֵּן חָפַצְנוּ לָבוֹא אֲלֵיכֶם אֲנִי פוֹלוֹס פַּעַם וּשְׁתָּיִם וְהַשָּׂטָן עֲצָרָנוּ	18 quoniam voluimus venire ad vos, ego quidem Paulus, et semel, et iterum : sed impedivit nos Satanas.
19 כִּי מִי תִקְוָתֵנוּ וּמִי שִׂמְחָתֵנוּ וַעֲטֶרֶת תִּפְאַרְתֵּנוּ הֲלֹא גַם־אַתֶּם לִפְנֵי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּבוֹאוֹ	19 Quæ est enim nostra spes aut gaudium, aut corona gloriæ ? nonne vos ante Dominum nostrum Jesum Christum estis in adventu ejus ?
20 אָמְנָם אַתֶּם כְּבוֹדֵנוּ וְשִׂמְחָתֵנוּ	20 vos enim estis gloria nostra et gaudium.
21 אַבְרָהָם אָבִינוּ הֲלֹא בְּמַעֲשָׂיו נִצְדָּק בְּהַעֲלֹתוֹ אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ עַל־הַמִּזְבֵּחַ
22 הִנְּךָ רֹאֶה כִּי־הָיְתָה הָאֱמוּנָה עֹזֶרֶת לְמַעֲשָׂיו וּמִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים הָשְׁלְמָה הָאֱמוּנָה
23 וַיִּמָּלֵא הַכָּתוּב הָאֹמֵר וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהוָֹה וַתֵּחָשֵׁב־לוֹ לִצְדָקָה וַיִּקָּרֵא אֹהֵב יְהוָֹה
24 הִנְּכֶם רֹאִים כִּי בְּמַעֲשִׂים יִצְדַּק הָאִישׁ וְלֹא בֶאֱמוּנָה לְבַדָּהּ
25 וְכֵן גַּם־רָחָב הַזּוֹנָה הֲלֹא נִצְדְּקָה בְּמַעֲשִׂים בְּאָסְפָהּ אֶת־הַמַּלְאָכִים אֶל־בֵּיתָהּ וַתְּשַׁלְּחֵם בְּדֶרֶךְ אַחֵר
26 כִּי כַּאֲשֶׁר הַגּוּף בְּלִי נְשָׁמָה מֵת הוּא כֵּן גַּם־הָאֱמוּנָה בְלִי־מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא