Lettera a Tito - מכתב לטיטו 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 לָכֵן אַזְהִירְכֶם אֲנִי הָאָסוּר בָּאָדוֹן לְהִתְהַלֵּךְ כַּאֲשֶׁר יָאֲתָה לְמִשְׁמַרְתְּכֶם אֲשֶׁר נִקְרֵאתֶם לָהּ	1 לכן אזהירכם אני האסור באדון להתהלך כאשר יאתה למשמרתכם אשר נקראתם לה
2 בְּכָל־נְמִיכוּת וַעֲנָוָה וּבְאֹרֶךְ רוּחַ לָשֵׂאת אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ בְּאַהֲבָה	2 בכל נמיכות וענוה ובארך רוח לשאת איש את רעהו באהבה
3 וְשִׁקְדוּ לִשְׁמֹר אֶת־אַחְדוּת הָרוּחַ בַּאֲגֻדַּת הַשָּׁלוֹם	3 ושקדו לשמר את אחדות הרוח באגדת השלום
4 גּוּף אֶחָד וְרוּחַ אֶחָד כַּאֲשֶׁר גַּם־נִקְרֵאתֶם בְּתִקְוַת מִשְׁמַרְתְּכֶם הָאֶחָת	4 גוף אחד ורוח אחד כאשר גם נקראתם בתקות משמרתכם האחת
5 אָדוֹן אֶחָד אֱמוּנָה אַחַת טְבִילָה אֶחָת	5 אדון אחד אמונה אחת טבילה אחת
6 אֵל וְאָב אֶחָד לַכֹּל שֶׁהוּא עַל־כֹּל וּבַכֹּל וּבְתוֹךְ כֻּלְּכֶם	6 אל ואב אחד לכל שהוא על כל ובכל ובתוך כלכם
7 אֲבָל לְכָל־אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ נִתַּן הֶחָסֶד כְּמִדַּת מַתְּנַת הַמָּשִׁיחַ	7 אבל לכל אחד ואחד ממנו נתן החסד כמדת מתנת המשיח
8 עַל־כֵּן הוּא אוֹמֵר עָלָה לַמָּרוֹם שָׁבָה שֶׁבִי וַיִּתֵּן מַתָּנוֹת לָאָדָם	8 על כן הוא אומר עלה למרום שבה שבי ויתן מתנות לאדם
9 וְעָלָה שֶׁאָמַר מַה־הוּא אִם־לֹא שֶׁיָּרֹד יָרַד מִקֹּדֶם לְתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ	9 ועלה שאמר מה הוא אם לא שירד ירד מקדם לתחתיות ארץ
10 הַיֹּרֵד הוּא אֲשֶׁר גַּם־עָלָה לְמַעְלָה מִכָּל־הַשָּׁמָיִם לְמַעַן יְמַלֵּא אֶת־הַכֹּל	10 הירד הוא אשר גם עלה למעלה מכל השמים למען ימלא את הכל
11 וְהוּא נָתַן אֶת־אֵלֶּה שְׁלִיחִים וְאֶת־אֵלֶּה נְבִיאִים וְאֶת־אֵלֶּה מְבַשְּׂרִים וְאֶת־אֵלֶּה רֹעִים וּמְלַמְּדִים	11 והוא נתן את אלה שליחים ואת אלה נביאים ואת אלה מבשרים ואת אלה רעים ומלמדים
12 לְהַשְׁלִים אֶת־הַקְּדשִׁים לְמַעֲשֵׂה הָעֲבוֹדָה לְבִנְיַן גּוּף הַמָּשִׁיחַ	12 להשלים את הקדשים למעשה העבודה לבנין גוף המשיח
13 עַד כִּי־נַגִּיעַ כֻּלָּנוּ לְאַחְדוּת הָאֱמוּנָה וְדַעַת בֶּן־הָאֱלֹהִים כְּאִישׁ אֶחָד שָׁלֵם לְשִׁעוּר קוֹמַת מְלוֹא הַמָּשִׁיחַ	13 עד כי נגיע כלנו לאחדות האמונה ודעת בן האלהים כאיש אחד שלם לשעור קומת מלוא המשיח
14 וְלֹא־נִהְיֶה עוֹד יְלָדִים נִגְרָשִׁים וְנִדָּפִים בְּכָל־רוּחַ הַלִּמּוּד בְּתַרְמִית בְּנֵי אָדָם וּמֹקְשׁוֹתָם אֲשֶׁר שָׁתוּ לְהַתְעוֹת	14 ולא נהיה עוד ילדים נגרשים ונדפים בכל רוח הלמוד בתרמית בני אדם ומקשותם אשר שתו להתעות
15 כִּי אִם־נְדַבֵּר הָאֱמֶת בְּאַהֲבָה וְנִגְדְּלָה בְכָל־דָּבָר לוֹ לַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא הָרֹאשׁ	15 כי אם נדבר האמת באהבה ונגדלה בכל דבר לו למשיח שהוא הראש
16 אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ כָּל־הַגּוּף בִּהְיֹתוֹ מֻרְכָּב וּמְדֻבָּק בְּכָל־חִבּוּר הַשִּׁמּוּשׁ כְּפִי מִדַּת הַפְּעֻלָּה הַנְּתוּנָה לְכָל־אֵבָר וְאֵבָר יִרְבֶּה וְיִגְדַּל לְהַשְׁלָמַת בִּנְיָנוֹ בְּאַהֲבָה	16 אשר ממנו כל הגוף בהיותו מרכב ומדבק בכל חבור השמוש כפי מדת הפעלה הנתונה לכל אבר ואבר ירבה ויגדל להשלמת בנינו באהבה
17 וְהִנֵּה זֹאת אֲנִי אֹמֵר וּמֵעִיד בָּאָדוֹן כִּי מֵעַתָּה לֹא־תֵלְכוּ עוֹד כְּיֶתֶר הַגּוֹיִם הַהֹלְכִים בְּהַבְלֵי שִׂכְלָם	17 והנה זאת אני אמר ומעיד באדון כי מעתה לא תלכו עוד כיתר הגוים ההלכים בהבלי שכלם
18 חֲשֻׁכֵי הַדַּעַת וּמוּזָרִים לְחַיֵּי אֱלֹהִים מִפְּנֵי אִוַּלְתָּם אֲשֶׁר בָּהֶם כִּי־טַח מֵהַשְׂכִּיל לְבָבָם	18 חשכי הדעת ומוזרים לחיי אלהים מפני אולתם אשר בהם כי טח מהשכיל לבבם
19 אֲשֶׁר הִשְׁמִינוּ לְבָבָם וַיִּתְנוּ אֶת־נַפְשָׁם לַזִּמָּה לַעֲשׂוֹת כָּל־תּוֹעֵבָה בְּאַהֲבַת הַבָּצַע	19 אשר השמינו ויתנו את נפשם לזמה לעשות כל תועבה באהבת הבצע
20 וְאַתֶּם לֹא כֵן לְמַדְתֶּם אֶת־הַמָּשִׁיחַ	20 ואתם לא כן למדתם את המשיח
21 אִם־אָמְנָם אֹתוֹ שְׁמַעְתֶּם וּבוֹ לֻמַּדְתֶּם כְּפִי הָאֱמֶת בְּיֵשׁוּעַ	21 אם אמנם אתו שמעתם ובו למדתם כפי האמת בישוע
22 אֲשֶׁר תָּסוּרוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים וְתִפְשְׁטוּ אֶת־הָאָדָם הַיָּשָׁן הַנִּשְׁחָת בְּתַאֲוֺת הַתַּרְמִית	22 אשר תסורו מדרכיכם הראשנים ותפשטו את האדם הישן הנשחת בתאות התרמית
23 וְתִתְחַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שִׂכְלְכֶם	23 ותתחדשו ברוח שכלכם
24 וְתִלְבְּשׁוּ אֶת־הָאָדָם הֶחָדָשׁ הַנִּבְרָא כִּדְמוּת אֱלֹהִים בִּצְדָקָה וּקְדֻשַּׁת הָאֱמֶת	24 ותלבשו את האדם החדש הנברא כדמות אלהים בצדקה וקדשת האמת
25 עַל־כֵּן הָסִירוּ מִכֶּם אֶת־הַשֶּׁקֶר וְדַבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ כִּי אֵבָרִים כֻּלָּנוּ יַחַד אִישׁ לְאִישׁ	25 על כן הסירו מכם את השקר ודברו אמת איש את רעהו כי אברים כלנו יחד איש לאיש
26 רִגְזוּ וְאַל־תֶּחֱטָאוּ אַל־תִּשְׁקַע הַחַמָּה עַל־רָגְזְכֶם	26 רגזו ואל תחטאו אל תשקע החמה על רגזכם
27 גַּם לֹא־תִתְּנוּ מָקוֹם לַשָּׂטָן	27 גם לא תתנו מקום לשטן
28 מִי שֶׁגָּנַב אַל־יֹסֶף לִגְנֹב כִּי אִם־יִיגַע וּבְיָדָיו יַעֲשֶׂה אֶת־הַטּוֹב לְמַעַן יִהְיֶה־לוֹ לָתֵת לְאִישׁ מַחְסוֹר	28 מי שגנב אל יסף לגנב כי אם ייגע ובידיו יעשה את הטוב למען יהיה לו לתת לאיש מחסור
29 כָּל־דְּבַר נִבּוּל לֹא־יֵצֵא מִפִּיכֶם כִּי אִם־הַטּוֹב וְהַמּוֹעִיל לִבְנוֹת לְפִי הַצֹּרֶךְ לְמַעַן יִתֵּן חֵן לְשֹׁמְעָיו	29 כל דבר נבול לא יצא מפיכם כי אם הטוב והמועיל לבנות לפי הצרך למען יתן חן לשמעיו
30 וְלֹא תְעַצְּבוּ אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל־אֱלֹהִים אֲשֶׁר נֶחְתַּמְתֶּם בּוֹ אֶל־יוֹם הַגְּאֻלָּה	30 ולא תעצבו את רוח הקדש של אלהים אשר נחתמתם בו אל יום הגאלה
31 כָּל־מְרִירוּת וְחֵמָה וָרֹגֶז וּצְעָקָה וְגִדּוּף תָּסִירוּ מִכֶּם עִם כָּל־הָרִשְׁעָה	31 כל מרירות וחמה ורגז וצעקה וגדוף תסירו מכם עם כל הרשעה
32 וִהְיוּ טוֹבִים אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ וְרַחֲמָנִים וְסֹלְחִים אִישׁ לְאָחִיו כַּאֲשֶׁר סָלַח לָכֶם הָאֱלֹהִים בַּמָּשִׁיחַ	32 והיו טובים איש אל רעהו ורחמנים וסלחים איש לאחיו כאשר סלח לכם האלהים במשיח