Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LA SACRA BIBBIA
1 שְׁמוּעָה נִשְׁמַעַת בָּאָרֶץ כִּי־נִמְצְאָה זְנוּת בֵּינֵיכֶם וְאַף־זְנוּת אֲשֶׁר בַּגּוֹיִם לֹא־סֻפַּר כָּמוֹהָ כִּי־יִקַּח אִישׁ אֶת־אֵשֶׁת אָבִיו	1 Si sente parlare niente di meno che di un'impudicizia tra voi, e di una impudicizia tale, che non capita neanche tra i pagani, al punto che uno conviva con la moglie di suo padre.
2 וְאַתֶּם עוֹד גְּבֹהֵי רוּחַ תַּחַת אֲשֶׁר הָיָה לָכֶם לְהִתְאַבֵּל לְמַעַן יוּסַר מִקִּרְבְּכֶם עֹשֵׂה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה	2 E voi siete ricolmi di orgoglio e non vi siete rammaricati, affinché si togliesse da voi chi ha compiuto una tale azione!
3 הֵן אָנֹכִי הָרָחוֹק מִכֶּם בְּגוּפִי וְקָרוֹב בְּרוּחִי כְּבָר דַּנְתִּי כְּאִלּוּ הָיִיתִי אֶצְלְכֶם עַל־הָאִישׁ אֲשֶׁר־עָשָׂה כַּדָּבָר הַזֶּה	3 Orbene, io, assente nel corpo ma presente nello spirito, ho già giudicato, come se fossi presente, l'autore di tale misfatto:
4 בְּשֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּהִקָּהֶלְכֶם יַחַד וְרוּחִי אִתְּכֶם עִם־גְּבוּרַת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	4 nel nome del Signore nostro Gesù, convocati insieme voi, il mio spirito e la potenza del Signore nostro Gesù,
5 לִמְסֹר אֶת־הָאִישׁ הַהוּא לְשָׂטָן לְאָבְדַן הַבָּשָׂר לְמַעַן יִוָּשַׁע הָרוּחַ בְּיוֹם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ	5 questo individuo sia abbandonato a Satana, per la rovina della sua carne, affinché lo spirito possa ottenere la salvezza nel giorno del Signore.
6 לֹא־טוֹב הִתְהַלֶּלְכֶם הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי מְעַט שְׂאֹר מְחַמֵּץ אֶת־כָּל־הָעִסָּה	6 Non è bello il vostro vanto. Non sapete che un po' di lievito fermenta tutta la pasta?
7 בַּעֲרוּ אֶת־הַשְּׂאוֹר הַיָּשָׁן לְמַעַן תִּהְיוּ עִסָּה חֲדָשָׁה הֲלֹא לֶחֶם מַצּוֹת אַתֶּם כִּי גַם־לָנוּ פִסְחֵנוּ הַנִּזְבָּח בַּעֲדֵנוּ הוּא הַמָּשִׁיחַ	7 Togliete via il lievito vecchio, per essere pasta nuova, poiché siete azzimi. E' stata immolata la nostra Pasqua, Cristo!
8 עַל־כֵּן נָחֹגָּה־נָּא הֶחָג לֹא־בִשְׂאֹר יָשָׁן וְלֹא־בִשְׂאֹר הָרֹעַ וְהָרֶשַׁע כִּי אִם־בְּמַצּוֹת הַיּשֶׁר וְהָאֱמֶת	8 Celebriamo dunque la festa non tra lievito vecchio, né in lievito di malizia e perversità, ma con azzimi di purezza e di verità.
9 כָּתַבְתִּי לָכֶם בָּאִגֶּרֶת שֶׁלֹּא תִתְעָרְבוּ עִם־הַזֹּנִים	9 Vi ho scritto nella lettera di non immischiarvi con gli impudichi.
10 וְאֵין־דַּעְתִּי בָזֹאת עַל־הַזֹּנִים שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ עַל־בֹּצְעֵי בֶצַע וְגַזְלָנִים וְעֹבְדֵי אֱלִילִים כִּי אָז יִהְיֶה לָכֶם לָצֵאת מִן־הָעוֹלָם	10 Non mi riferivo agli impudichi di questo mondo o ai cupidi, ai rapaci o agli idolatri; altrimenti dovreste uscire dal mondo.
11 אַךְ־זֹאת כָּתַבְתִּי לָכֶם לְבִלְתִּי הִתְעָרֵב עִם־אִישׁ אֲשֶׁר־אָח יִקָּרֵא וְהוּא זֹנֶה אוֹ־בֹצֵעַ בֶּצַע אוֹ־עֹבֵד אֱלִילִים אוֹ מְגַדֵּף אוֹ סֹבֵא אוֹ גַזְלָן עִם־הָאִישׁ אֲשֶׁר כָּזֶה גַּם לֹא תֹאכֵלוּ	11 Ma ora vi scrivo di non immischiarvi con chi si dice fratello, ed è impudico, o cupido, o idolatra, o blasfemo, o ubriacone, o ladro: con questi tali non dovete neanche mettervi a mensa.
12 כִּי מַה־לִּי לִשְׁפֹּט אֶת־אֲשֶׁר בַּחוּץ הֲלֹא תִשְׁפְּטוּ אֵת אֲשֶׁר בַּבָּיִת	12 Tocca forse a me giudicare quelli di fuori? Non sono quelli di dentro che voi giudicate?
13 וַאֲשֶׁר בַּחוּץ הָאֱלֹהִים יִשְׁפְּטֵם וְאַתֶּם תְּבַעֲרוּ אֶת־הָרָע מִקִּרְבְּכֶם	13 Quelli di fuori li giudicherà Dio. Togliete quel perverso di mezzo a voi!