Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 10

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וְלֹא אֲכַחֵד מִכֶּם אֶחָי אֲשֶׁר אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ כֻלָּם תַּחַת הֶעָנָן וְכֻלָּם עָבְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם	1 Nolo enim vos ignorare, fra tres, quoniam patres nostri omnes sub nubefuerunt et omnes mare transierunt
2 וְכֻלָּם נִטְבְּלוּ לְמשֶׁה בֶּעָנָן וּבַיָּם	2 et omnes in Moyse baptizati sunt in nube etin mari
3 וְכֻלָּם אָכְלוּ מַאֲכָל אֶחָד רוּחָנִי	3 et omnes eandem escam spiritalem manducaverunt
4 וְכֻלָּם שָׁתוּ מַשְׁקֶה אֶחָד רוּחָנִי כִּי שָׁתוּ מִן־הַצּוּר הָרוּחָנִי הַהֹלֵךְ עִמָּהֶם וְהַצּוּר הַהוּא הָיָה הַמָּשִׁיחַ	4 et omnes eundem potumspiritalem biberunt; bibebant autem de spiritali, consequente eos, petra; petraautem erat Christus.
5 אֲבָל בְּרֻבָּם לֹא רָצָה הָאֱלֹהִים וּפִגְרֵיהֶם נָפְלוּ בַמִּדְבָּר	5 Sed non in pluribus eorum complacuit sibi Deus, namprostrati sunt in deserto.
6 וְכָל־זֹאת הָיְתָה־לָּנוּ לְמָשָׁל לְבִלְתִּי הִתְאַוֹּת לְרָעָה כַּאֲשֶׁר הִתְאַוּוּ גַּם־הֵמָּה	6 Haec autem figurae fuerunt nostrae, ut non simus concupiscentes malorum, sicutet illi concupierunt.
7 וְלֹא תִהְיוּ עֹבְדֵי אֱלִילִים כַּאֲשֶׁר הָיוּ מִקְצָתָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק	7 Neque idolorum cultores efficiamini, sicut quidam exipsis; quemadmodum scriptum est: “ Sedit populus manducare et bibere, etsurrexerunt ludere ”.
8 וְלֹא־נִהְיֶה זֹנִים כַּאֲשֶׁר זָנוּ מִקְצָתָם וַיִּפְּלוּ בְּיוֹם אֶחָד שְׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ	8 Neque fornicemur, sicut quidam ex ipsis fornicatisunt, et ceciderunt una die viginti tria milia.
9 וְלֹא־נְנַסֶּה אֶת־הַמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר נִסּוּהוּ מִקְצָתָם וַיְאַבְּדוּם הַנְּחָשִׁים	9 Neque tentemus Christum, sicutquidam eorum tentaverunt et a serpentibus perierunt.
10 גַּם־לֹא תַלִּינוּ כַּאֲשֶׁר הִלִּינוּ מִקְצָתָם וַיָּמוּתוּ בְּיַד הַמַּשְׁחִית	10 Neque murmuraveritis,sicut quidam eorum murmuraverunt et perierunt ab exterminatore.
11 כָּל־זֹאת מְצָאָתַם לִהְיוֹת לְמָשָׁל וַתִּכָּתֵב לְמוּסָר לָנוּ אֲשֶׁר־הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ קִצֵּי הָעוֹלָמִים	11 Haec autem infigura contingebant illis; scripta sunt autem ad correptionem nostram, in quosfines saeculorum devenerunt.
12 לָכֵן הַחשֵׁב שֶׁהוּא נִצָּב יֵרֶא פֶּן־יִפּוֹל	12 Itaque, qui se existimat stare, videat, necadat.
13 עֲדַיִן לֹא־בָא עֲלֵיכֶם נִסָּיוֹן אַחֵר בִּלְתִּי אִם־נִסְיוֹן בְּנֵי אָדָם כִּי־נֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יַנִּיחַ לְנַסּוֹת אֶתְכֶם לְמַעְלָה מִיכָלְתְּכֶם כִּי אִם־יִתֵּן עִם־הַנִּסָּיוֹן גַּם־תוֹצְאֹתָיו כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ שְׂאֵת	13 Tentatio vos non apprehendit nisi humana; fidelis autem Deus, qui nonpatietur vos tentari super id quod potestis, sed faciet cum tentatione etiamproventum, ut possitis sustinere.
14 עַל־כֵּן חֲבִיבָי נוּסוּ מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים	14 Propter quod, carissimi mihi, fugite ab idolorum cultura.
15 כְּמוֹ אֶל־נְבוֹנִים מְדַבֵּר אָנֹכִי וְשִׁפְטוּ אַתֶּם אֵת אֲשֶׁר אֹמַר	15 Ut prudentibusloquor; vos iudicate, quod dico:
16 כּוֹס הַבְּרָכָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים הֲלֹא הִיא הִתְחַבְּרוּת דַּם הַמָּשִׁיחַ וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בֹצְעִים הֲלֹא הוּא הִתְחַבְּרוּת גּוּף הַמָּשִׁיחַ	16 Calix benedictionis, cui benedicimus, nonnecommunicatio sanguinis Christi est? Et panis, quem frangimus, nonne communicatiocorporis Christi est?
17 כִּי־לֶחֶם אֶחָד הוּא לָכֵן גַּם־גּוּף אֶחָד אֲנַחְנוּ הָרַבִּים בַּאֲשֶׁר לְכֻלָּנוּ חֵלֶק בַּלֶּחֶם הָאֶחָד	17 Quoniam unus panis, unum corpus multi sumus, omnes enimde uno pane participamur.
18 רְאוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל לְפִי הַבָּשָׂר הֲלֹא אֹכְלֵי הַזְּבָחִים חַבְרֵי הַמִּזְבֵּחַ הֵמָּה	18 Videte Israel secundum carnem: nonne, qui edunthostias, communicantes sunt altari?
19 וְעַתָּה מָה אֹמַר הֲיֵשׁ מַמָּשׁ בָּאֱלִיל אִם־יֵשׁ מַמָּשׁ בְּזִבְחֵי אֱלִילִים	19 Quid ergo dico? Quod idolothytum sit aliquid? Aut quod idolum sit aliquid?
20 אֶלָּא אֵת אֲשֶׁר־יִזְבְּחוּ הַגּוֹיִם לַשֵּׁדִים הֵם זֹבְחִים וְלֹא לֵאלֹהִים וַאֲנִי לֹא אֶחְפֹּץ הֱיֹתְכֶם חֲבֵרִים לַשֵּׁדִים	20 Sed, quae immolant, daemoniis immolant et non Deo; nolo autem vos communicantesfieri daemoniis.
21 לֹא תוּכְלוּ לִשְׁתּוֹת יַחַד כּוֹס אֲדֹנֵינוּ וְגַם־כּוֹס הַשֵּׁדִים וְלֹא תוּכְלוּ לְהִתְחַבֵּר אֶל־שֻׁלְחַן אֲדֹנֵינוּ וְגַם אֶל־שֻׁלְחַן הַשֵּׁדִים	21 Non potestis calicem Domini bibere et calicem daemoniorum;non potestis mensae Domini participes esse et mensae daemoniorum.
22 הֲנָעֵז לְהַקְנִיא אֶת־אֲדֹנֵינוּ הֲכִי חֲזָקִים אֲנַחְנוּ מִמֶּנּוּ	22 Anaemulamur Dominum? Numquid fortiores illo sumus?
23 הַכֹּל בִּרְשׁוּתִי אֲבָל אֵין הַכֹּל מוֹעִיל הַכֹּל בִּרְשׁוּתִי אֲבָל אֵין הַכֹּל בֹּנֶה	23 “ Omnia licent! ”. Sed non omnia expediunt. “ Omnia licent! ”. Sednon omnia aedificant.
24 אִישׁ אִישׁ אַל־יְבַקֵּשׁ אֶת־תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ כִּי אִם־אֶת־תּוֹעֶלֶת רֵעֵהוּ	24 Nemo, quod suum est, quaerat, sed quod alterius.
25 כָּל־הַנִּמְכָּר בַּמַּקּוֹלִין אֹתוֹ תֹאכֵלוּ וְאַל־תַּחְקְרוּ מִפְּנֵי מִכְשֹׁל הַלֵּב	25 Omne, quod in macello venit, manducate, nihil interrogantes propterconscientiam;
26 כִּי לַיהוָֹה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ	26 Domini enim est terra, et plenitudo eius.
27 וְאִם־יִקְרָא אֶתְכֶם אִישׁ מֵאֲשֶׁר אֵינָם מַאֲמִינִים וְתִרְצוּ לָלֶכֶת אֵלָיו אָכוֹל תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר־יָשִׂימוּ לִפְנֵיכֶם וְאַל־תַּחְקְרוּ מִפְּנֵי מִכְשׁוֹל הַלֵּב	27 Si quis vocat vos infidelium, et vultis ire, omne, quod vobis apponitur,manducate, nihil interrogantes propter conscientiam.
28 וְאִישׁ כִּי־יֹאמַר אֲלֵיכֶם זֶה הוּא זֶבַח אֱלִילִים אַל־תֹּאכְלוּ בַּעֲבוּר הַמּוֹדִיעַ וּמִפְּנֵי מִכְשׁוֹל הַלֵּב כִּי לַיהוָֹה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ	28 Si quis autem vobisdixerit: “ Hoc immolaticium est idolis ”, nolite manducare, propter illum,qui indicavit, et propter conscientiam;
29 וְהַלֵּב אֲשֶׁר־אֲנִי אֹמֵר לֹא לִבְּךָ כִּי אִם־לֵב רֵעֶךָ כִּי לָמָּה־זֶּה תִּשָּׁפֵט חֵרוּתִי עַל־יְדֵי לֵב הָאַחֵר	29 conscientiam autem dico non tuamipsius sed alterius. Ut quid enim libertas mea iudicatur ab alia conscientia?
30 וְאִם־אֹכֵל אֲנִי בְּתוֹדָה לָמָה אֶהְיֶה מְגֻדָּף עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲנִי מוֹדֶה עָלָיו	30 Si ego cum gratia participo, quid blasphemor pro eo, quod gratias ago?
31 לָכֵן אִם תֹּאכְלוּ אוֹ אִם־תִּשְׁתּוּ אוֹ־כֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֹוּ אֶת־הַכֹּל עֲשֹוּ לִכְבוֹד אֱלֹהִים	31 Sive ergo manducatis sive bibitis sive aliud quid facitis, omnia in gloriamDei facite.
32 וְאַל־תִּתְּנוּ מִכְשׁוֹל לֹא לַיְּהוּדִים וְלֹא לַיְּוָנִים וְלֹא לִקְהִלַּת אֱלֹהִים	32 Sine offensione estote Iudaeis et Graecis et ecclesiae Dei,
33 כַּאֲשֶׁר גַּם־אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת רָצוּי לַכֹּל בַּכֹּל וְלֹא אֲבַקֵּשׁ תּוֹעֶלֶת עַצְמִי כִּי־אִם שֶׁל־הָרַבִּים לְמַעַן יִוָּשֵׁעוּ	33 sicut et ego per omnia omnibus placeo, non quaerens, quod mihi utile est, sedquod multis, ut salvi fiant.