Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 6

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 אִם־כֵּן מַה־נֹּאמַר הֲנַעֲמֹד בַּחֵטְא לְמַעַן יִרְבֶּה הֶחָסֶד	1 Quid ergo dicemus ? permanebimus in peccato ut gratia abundet ?
2 חָלִילָה לָּנוּ כִּי מַתְנוּ לַחֵטְא וְאֵיךְ נוֹסִיף לִחְיוֹת בּוֹ	2 Absit. Qui enim mortui sumus peccato, quomodo adhuc vivemus in illo ?
3 אוֹ הַאֵינְכֶם יֹדְעִים כִּי כֻלָּנוּ הַנִּטְבָּלִים לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ לְמוֹתוֹ נִטְבָּלְנוּ	3 an ignoratis quia quicumque baptizati sumus in Christo Jesu, in morte ipsius baptizati sumus ?
4 לָכֵן נִקְבַּרְנוּ אִתּוֹ בַּטְּבִילָה לַמָּוֶת לְמַעַן כַּאֲשֶׁר נֵעוֹר הַמָּשִׁיחַ מִן־הַמֵּתִים בִּכְבוֹד הָאָב כֵּן נִתְהַלֵּךְ גַּם־אֲנַחְנוּ בְּחַיִּים מְחֻדָּשִׁים	4 Consepulti enim sumus cum illo per baptismum in mortem : ut quomodo Christus surrexit a mortuis per gloriam Patris, ita et nos in novitate vitæ ambulemus.
5 כִּי אִם־נִדְבַּקְנוּ בְּדִמְיוֹן מוֹתוֹ אָכֵן גַּם־נִהְיֶה דְבוּקִים לִתְחִיָּתוֹ	5 Si enim complantati facti sumus similitudini mortis ejus : simul et resurrectionis erimus.
6 בַּאֲשֶׁר יֹדְעִים אֲנַחְנוּ כִּי־נִצְלַב אִתּוֹ הָאָדָם הַיָּשָׁן אֲשֶׁר בָּנוּ לְמַעַן תְּבֻטַּל גְּוִיַּת הַחֵטְא לְבִלְתִּי הֱיוֹתֵנוּ עוֹד עֲבָדִים לַחֵטְא	6 Hoc scientes, quia vetus homo noster simul crucifixus est, ut destruatur corpus peccati, et ultra non serviamus peccato.
7 כִּי אֲשֶׁר מֵת הוּא נִקָּה מִן־הַחֵטְא	7 Qui enim mortuus est, justificatus est a peccato.
8 וְהִנֵּה אִם־מַתְנוּ עִם־הַמָּשִׁיחַ נַאֲמִין כִּי גַם־נִחְיֶה עִמּוֹ	8 Si autem mortui sumus cum Christo, credimus quia simul etiam vivemus cum Christo,
9 בַּאֲשֶׁר יָדַעְנוּ כִּי הַמָּשִׁיחַ אַחֲרֵי אֲשֶׁר נֵעוֹר מִן־הַמֵּתִים לֹא יָמוּת עוֹד וְהַמָּוֶת לֹא יִשְׁלֹט בּוֹ עוֹד	9 scientes quod Christus resurgens ex mortuis jam non moritur : mors illi ultra non dominabitur.
10 כִּי אֲשֶׁר מֵת מֵת לַחֵטְא פַּעַם אֶחָת וַאֲשֶׁר חַי חַי הוּא לֵאלֹהִים	10 Quod enim mortuus est peccato, mortuus est semel : quod autem vivit, vivit Deo.
11 וְכֵן גַּם־אַתֶּם חִשְׁבוּ אֶתְכֶם מֵתִים לַחֵטְא וְחַיִּים לֵאלֹהִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ	11 Ita et vos existimate vos mortuos quidem esse peccato, viventes autem Deo, in Christo Jesu Domino nostro.
12 אִם־כֵּן אֵפוֹא אַל־תִּמְלֹךְ הַחַטָּאת בְּגוּפְכֶם אֲשֶׁר יָמוּת לִנְטוֹת אַחֲרֶיהָ בְּתַאֲוֺתָיו	12 Non ergo regnet peccatum in vestro mortali corpore ut obediatis concupiscentiis ejus.
13 גַּם אַל־תָּכִינוּ אֶת־אֵבָרֵיכֶם לִהְיוֹת כְּלֵי־עָוֶל לַחֵטְא אַךְ תָּכִינוּ אֶת־נַפְשְׁכֶם לֵאלֹהִים כַּחַיִּים מֵעִם הַמֵּתִים וְאֵבָרֵיכֶם כְּלֵי צְדָקָה לֵאלֹהִים	13 Sed neque exhibeatis membra vestra arma iniquitatis peccato : sed exhibete vos Deo, tamquam ex mortuis viventes : et membra vestra arma justitiæ Deo.
14 כִּי הַחֵטְא לֹא יוּכַל לִמְשֹׁל עוֹד בָּכֶם יַעַן אֵינְכֶם תַּחַת יַד־הַתּוֹרָה כִּי אִם־תַּחַת יַד־הֶחָסֶד	14 Peccatum enim vobis non dominabitur : non enim sub lege estis, sed sub gratia.
15 וְעַתָּה מָה הֲנֶחֱטָא יַעַן אֵינֶנּוּ תַּחַת יַד־הַתּוֹרָה כִּי אִם־תַּחַת יַד־הֶחָסֶד חָלִילָה	15 Quid ergo ? peccabimus, quoniam non sumus sub lege, sed sub gratia ? Absit.
16 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי לַאֲשֶׁר תִּתְּנוּ אֶת־נַפְשְׁכֶם לִהְיוֹת עֲבָדָיו לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ הֵן עֲבָדִים אַתֶּם לַאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ־לוֹ אִם־לַחֵטְא אֱלֵי־מָוֶת אִם־לַמִּשְׁמַעַת אֱלֵי־צְדָקָה	16 Nescitis quoniam cui exhibetis vos servos ad obediendum, servi estis ejus, cui obeditis, sive peccati ad mortem, sive obeditionis ad justitiam ?
17 אֲבָל תּוֹדֹת לֵאלֹהִים כִּי־הֱיִיתֶם עַבְדֵי הַחֵטְא וְאַחַר שְׁמַעְתֶּם בְּכָל־לְבַבְכֶם אֶל־תְּכוּנַת הַלֶּקַח אֲשֶׁר נִמְסַרְתֶּם לוֹ	17 Gratias autem Deo quod fuistis servi peccati, obedistis autem ex corde in eam formam doctrinæ, in quam traditi estis.
18 שֻׁחְרַרְתֶּם מִידֵי הַחֵטְא לָכֵן הִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם לַצְּדָקָה	18 Liberati autem a peccato, servi facti estis justitiæ.
19 כְּדֶרֶךְ בְּנֵי־אָדָם אֲנִי מְדַבֵּר מִפְּנֵי רִפְיוֹן בְּשַׂרְכֶם כִּי כַּאֲשֶׁר לְפָנִים הֲכִינוֹתֶם אֶת־אֵבָרֵיכֶם לַעֲבוֹדַת הַטֻּמְאָה וְהָרֶשַׁע לְהַרְשִׁיעַ כֵּן עַתָּה הָכִינוּ אֶת־אֵבָרֵיכֶם לַעֲבוֹדַת הַצְּדָקָה לְהִתְקַדֵּשׁ	19 Humanum dico, propter infirmitatem carnis vestræ : sicut enim exhibuistis membra vestra servire immunditiæ, et iniquitati ad iniquitatem, ita nunc exhibete membra vestra servire justitiæ in sanctificationem.
20 כִּי־בְעֵת הֱיוֹתְכֶם עַבְדֵי הַחֵטְא חָפְשִׁים הֱיִיתֶם מִן־הַצְּדָקָה	20 Cum enim servi essetis peccati, liberi fuistis justitiæ.
21 וּמָה אֵפוֹא הַפְּרִי שֶׁהָיָה לָכֶם אָז מִן־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עַתָּה תֵבשׁוּ מֵהֶם כִּי אַחֲרִיתָם הַמָּוֶת	21 Quem ergo fructum habuistis tunc in illis, in quibus nunc erubescitis ? nam finis illorum mors est.
22 אָכֵן עַתָּה בִּהְיוֹתְכֶם מְשֻׁחְרָרִים מִידֵי הַחֵטְא וּמְשֻׁעְבָּדִים לֵאלֹהִים יֵשׁ לָכֶם פֶּרְיְכֶם לִקְדֻשָּׁה וְאַחֲרִיתוֹ חַיֵּי עוֹלָם	22 Nunc vero liberati a peccato, servi autem facti Deo, habetis fructum vestrum in sanctificationem, finem vero vitam æternam.
23 כִּי־שְׂכַר הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת וּמַתְּנַת חֶסֶד אֱלֹהִים הִיא חַיֵּי הָעוֹלָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ	23 Stipendia enim peccati, mors. Gratia autem Dei, vita æterna, in Christo Jesu Domino nostro.