Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 17

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 וַיְהִי אַחֲרֵי עָבְרָם בְּאַמְפִפּוֹלִיס וּבְאַפֹּלוֹנְיָא וַיָּבֹאוּ אֶל־תַּסְלוֹנִיקִי אֲשֶׁר־שָׁם בֵּית כְּנֵסֶת הַיְּהוּדִים	1 Auf dem Weg über Amphipolis und Apollonia kamen sie nach Thessalonich. Dort hatten die Juden eine Synagoge.
2 וּפוֹלוֹס נִכְנַס אֲלֵיהֶם כְּמִשְׁפָּטוֹ וְשָׁלשׁ שַׁבָּתוֹת דִּבֶּר עִמָּהֶם בְּדִבְרֵי הַכְּתוּבִים	2 Nach seiner Gewohnheit ging Paulus zu ihnen und redete an drei Sabbaten zu ihnen, wobei er von den Schriften ausging.
3 פָּתוֹחַ וְהוֹכֵחַ לָהֶם כִּי־צָרִיךְ הָיָה אֲשֶׁר יְעֻנֶּה הַמָּשִׁיחַ וְיָקוּם מִן־הַמֵּתִים וְכִי־זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אֲנִי מַגִּיד לָכֶם	3 Er legte sie ihnen aus und erklärte, dass der Messias leiden und von den Toten auferstehen musste. Und er sagte: Jesus, den ich euch verkünde, ist dieser Messias.
4 וַיַּאֲמִינוּ מִקְצָתָם וַיִּסָּפְחוּ עַל־פּוֹלוֹס וְסִילָא וְגַם־יִרְאֵי אֱלֹהִים מִן־הַיְּוָנִים לָרֹב וְגַם־נָשִׁים חֲשׁוּבוֹת מִסְפָּר לֹא־מְעָט	4 Einige von ihnen ließen sich überzeugen und schlossen sich Paulus und Silas an, außerdem eine große Schar gottesfürchtiger Griechen, darunter nicht wenige Frauen aus vornehmen Kreisen.
5 וַיְקַנְאוּ הַסּוֹרְרִים שֶׁבַּיְּהוּדִים וַיִּקְחוּ לָהֶם אַנְשֵׁי בְלִיַּעַל מִבַּטְלָנֵי הַשּׁוּק וַיְקַבְּצוּ הָמוֹן וַיָּהֹמּוּ אֶת־הָעִיר וַיָּסֹבּוּ עַל־בֵּית יָסוֹן וַיְבַקְשׁוּ לַהֲבִיאָם חוּצָה אֶל־הָעָם	5 Die Juden wurden eifersüchtig, holten sich einige nichtsnutzige Männer, die sich auf dem Markt herumtrieben, wiegelten mit ihrer Hilfe das Volk auf und brachten die Stadt in Aufruhr. Sie zogen zum Haus des Jason und wollten die beiden vor das Volk führen.
6 וְכַאֲשֶׁר לֹא־מָצְאוּ אוֹתָם סָחֲבוּ אֶת־יָסוֹן וַאֲנָשִׁים מִן־הָאַחִים לִפְנֵי רָאשֵׁי הָעִיר וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר הִנֵּה הַמַּדִּיחִים אֶת־כָּל־ישְׁבֵי תֵבֵל בָּאוּ גַּם־הֲלוֹם	6 Sie fanden sie aber nicht. Daher schleppten sie den Jason und einige Brüder vor die Stadtpräfekten und schrien: Diese Leute, die die ganze Welt in Aufruhr gebracht haben, sind jetzt auch hier,
7 וְיָסוֹן אָסַף אֹתָם אֶל־בֵּיתוֹ וְהֵם כֻּלָּם עֹשִׂים נֶגֶד חֻקֵּי הַקֵּיסַר בְּאָמְרָם כִּי יֶשׁ־מֶלֶךְ אַחֵר וְהוּא יֵשׁוּעַ	7 und Jason hat sie aufgenommen. Sie alle verstoßen gegen die Gesetze des Kaisers; denn sie behaupten, ein anderer sei König, nämlich Jesus.
8 וַיַּחֲרִידוּ אֶת־הָעָם וְאֶת־רָאשֵׁי הָעִיר אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת־זֹאת	8 So brachten sie die Menge und die Stadtpräfekten, die das hörten, in Erregung.
9 וַיִּקְחוּ עֵרָבוֹן מִידֵי יָסוֹן וּמִידֵי הָאֲחֵרִים וְאַחֲרֵי־כֵן פְּטָרוּם	9 Diese nahmen von Jason und den anderen eine Bürgschaft und ließen sie frei.
10 וְהָאַחִים מִהֲרוּ לְשַׁלֵּחַ אֶת־פּוֹלוֹס וְאֶת־סִילָא לַיְלָה לִבְרוֹאָה וְהֵם בְּבֹאָם שָׁמָּה הָלְכוּ לְבֵית־כְּנֵסֶת הַיְּהוּדִים	10 Die Brüder schickten noch in der Nacht Paulus und Silas weiter nach Beröa. Nach ihrer Ankunft gingen sie in die Synagoge der Juden.
11 וְאֵלֶּה הָיוּ נְדִיבִים מֵאַנְשֵׁי תַסְלוֹנִיקִי וַיְקַבְּלוּ אֶת־הַדָּבָר בְּכָל־לֵב וַיִּדְרְשׁוּ בַכְּתוּבִים יוֹם יוֹם לָדַעַת אִם־כֵּן הוּא הַדָּבָר	11 Diese waren freundlicher als die in Thessalonich; mit großer Bereitschaft nahmen sie das Wort auf und forschten Tag für Tag in den Schriften nach, ob sich dies wirklich so verhielte.
12 וַיַּאֲמִינוּ הַרְבֵּה מֵהֶם וְגַם מִן־הַנָּשִׁים הַחֲשׁוּבוֹת הַיְּוָנִיּוֹת וּמִן־הָאֲנָשִׁים לֹא־מְעָט	12 Viele von ihnen wurden gläubig, und ebenso nicht wenige der vornehmen griechischen Frauen und Männer.
13 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר מִתַּסְלוֹנִיקִי כִּי־מַגִּיד פּוֹלוֹס אֶת־דְּבַר אֱלֹהִים גַּם־בִּבְרוֹאָה וַיָּבֹאוּ וַיְעֹרְרוּ אֶת־הָעָם גַּם־שָׁמָּה	13 Als aber die Juden von Thessalonich erfuhren, dass Paulus auch in Beröa das Wort Gottes verkündete, kamen sie dorthin, um das Volk aufzuwiegeln und aufzuhetzen.
14 וַיְמַהֲרוּ הָאַחִים וַיְשַׁלְּחוּ אֶת־פּוֹלוֹס לָלֶכֶת עַד־הַיָּם וְסִילָא וְטִימוֹתִיּוֹס נִשְׁאֲרוּ שָׁם	14 Da schickten die Brüder Paulus sogleich weg zum Meer hinunter. Silas und Timotheus aber blieben zurück.
15 וְהַמְלַוִּים אֶת־פּוֹלוֹס הוֹלִיכֻהוּ עַד־אַתִּינַס וַיְקַבְּלוּ מִצְוָתוֹ אֶל־סִילָא וְטִימוֹתִיּוֹס כִּי־בוֹא יָבֹאוּ אֵלָיו בִּמְהֵרָה וַיֵּלֵכוּ	15 Die Begleiter des Paulus brachten ihn nach Athen. Mit dem Auftrag an Silas und Timotheus, Paulus möglichst rasch nachzukommen, kehrten sie zurück.
16 וַיְהִי בְּאַתִּינַס וּפוֹלוֹס מְחַכֶּה לָהֶם וַתִּתְחַמֵּץ רוּחוֹ בְּקִרְבּוֹ בִּרְאֹתוֹ אֶת־הָעִיר מְלֵאָה אֱלִילִים	16 Während Paulus in Athen auf sie wartete, erfasste ihn heftiger Zorn; denn er sah die Stadt voll von Götzenbildern.
17 עַל־כֵּן בְּבֵית הַכְּנֵסֶת דִּבֶּר עִם־הַיְּהוּדִים וְעִם־יִרְאֵי אֱלֹהִים וּבַשּׁוּק יוֹם יוֹם עִם־הַנִּקְרִים אֵלָיו	17 Er redete in der Synagoge mit den Juden und Gottesfürchtigen und auf dem Markt sprach er täglich mit denen, die er gerade antraf.
18 וְגַם־מִקְצָת הַפִילוֹסוֹפִים מִתַּלְמִידֵי אַפִּיקוֹרוֹס וּמֵחֶבְרַת הָאִסְטְוָא הִתְגָּרוּ בוֹ וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ מַה־יֹּאמַר הַמְפַטְפֵּט הַלָּז וַאֲחֵרִים אֹמְרִים כְּפִי הַנִּרְאֶה הוּא מַגִּיד אֱלֹהֵי נֵכָר יַעַן כִּי־בִשַּׂר אֹתָם אֶת־יֵשׁוּעַ וְאֵת הַתְּחִיָּה	18 Einige von den epikureischen und stoischen Philosophen diskutierten mit ihm und manche sagten: Was will denn dieser Schwätzer? Andere aber: Es scheint ein Verkünder fremder Gottheiten zu sein. Er verkündete nämlich das Evangelium von Jesus und von der Auferstehung.
19 וַיֹּאחֲזוּהוּ וַיְבִיאֻהוּ אֶל־גִּבְעַת הַמִּשְׁפָּט הַנִּקְרָאָה בְּשֵׁם אַרְיוֹפָגוֹס וַיֹּאמְרוּ הֲנוּכַל לָדַעַת מַה־הִיא זוֹ הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אַתָּה מַשְׁמִיעַ	19 Sie nahmen ihn mit, führten ihn zum Areopag und fragten: Können wir erfahren, was das für eine neue Lehre ist, die du vorträgst?
20 כִּי־דְבָרִים זָרִים אַתָּה מֵבִיא בְאָזְנֵינוּ וְהִנְנוּ חֲפֵצִים לָדַעַת מָה עִנְיָנָם	20 Du bringst uns recht befremdliche Dinge zu Gehör. Wir wüssten gern, worum es sich handelt.
21 כִּי הָאַתִּינִיִּים כֻּלָּם וְגַם הַנָּכְרִים הַגָּרִים שָׁם לֹא חָשׁוּ לְדָבָר אַחֵר כִּי אִם־לְסַפֵּר אוֹ לִשְׁמֹעַ חֲדָשׁוֹת	21 Alle Athener und die Fremden dort taten nichts lieber, als die letzten Neuigkeiten zu erzählen oder zu hören.
22 וַיַּעֲמֹד פּוֹלוֹס בְּתוֹךְ וַעַד הַשֹּׁפְטִים וַיֹּאמַר אַנְשֵׁי אַתִּינַס הִנְנִי רֹאֶה בַכֹּל כִּי יִרְאֵי אֵלִים אַתֶּם מְאֹד	22 Da stellte sich Paulus in die Mitte des Areopags und sagte: Athener, nach allem, was ich sehe, seid ihr besonders fromme Menschen.
23 כִּי אֲנִי עֹבֵר וּמִתְבּוֹנֵן אֶל־עֲבֹדוֹת אֱלֹהֵיכֶם וָאֶמְצָא מִזְבֵּחַ אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לָאֵל הַנֶּעְלָם וְעַתָּה אֶת־אֲשֶׁר עֲבַדְתֶּם וְאֵינְכֶם יֹדְעִים אֹתוֹ אֲנִי מַגִּיד לָכֶם	23 Denn als ich umherging und mir eure Heiligtümer ansah, fand ich auch einen Altar mit der Aufschrift: EINEM UNBEKANNTEN GOTT. Was ihr verehrt, ohne es zu kennen, das verkünde ich euch.
24 הָאֵל אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר־בּוֹ לֹא יִשְׁכֹּן בְּהֵיכָלוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיִם כִּי הוּא אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ	24 Gott, der die Welt erschaffen hat und alles in ihr, er, der Herr über Himmel und Erde, wohnt nicht in Tempeln, die von Menschenhand gemacht sind.
25 גַּם־לֹא יְשָׁרְתוּהוּ יְדֵי בְנֵי אָדָם כְּאִלּוּ יִצְטָרֵךְ לְדָבָר כִּי הוּא הַנֹּתֵן לַכֹּל חַיִּים וּנְשָׁמָה וְכָל־דָּבָר	25 Er lässt sich auch nicht von Menschen bedienen, als brauche er etwas: er, der allen das Leben, den Atem und alles gibt.
26 וַיּוֹשֶׁב כָּל־עַמְמֵי בְנֵי אָדָם עַל־כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה מִדָּם אֶחָד וַיַּצֵּב מוֹעֲדִים קְבוּעִים וּגְבוּלֹת מוֹשָׁבָם	26 Er hat aus einem einzigen Menschen das ganze Menschengeschlecht erschaffen, damit es die ganze Erde bewohne. Er hat für sie bestimmte Zeiten und die Grenzen ihrer Wohnsitze festgesetzt.
27 לְמַעַן יְבַקְשׁוּ אֶת־הָאֱלֹהִים אוּלַי יְמַשְּׁשֻׁהוּ וְיִמְצָאֻהוּ אַף כִּי־אֵינֶנּוּ רָחוֹק מִכָּל־אֶחָד מִמֶּנּוּ	27 Sie sollten Gott suchen, ob sie ihn ertasten und finden könnten; denn keinem von uns ist er fern.
28 כִּי־בוֹ אֲנַחְנוּ חַיִּים וּמִתְנוֹעֲעִים וְקַיָּמִים כַּאֲשֶׁר גַּם־מִקְצָת מְשׁוֹרְרֵיכֶם אָמְרוּ אַף־יְלִידָיו אֲנָחְנוּ	28 Denn in ihm leben wir, bewegen wir uns und sind wir, wie auch einige von euren Dichtern gesagt haben: Wir sind von seiner Art.
29 וְהִנֵּה בִּהְיוֹתֵנוּ יְלִידֵי הָאֱלֹהִים לֹא־נָכוֹן לָנוּ לַחֲשֹׁב כִּי הָאֱלָהוּת תִּדְמֶה לַזָּהָב אוֹ לַכֶּסֶף אוֹ לָאָבֶן מַעֲשֵׂה חָרָשׁ וּמַחֲשֶׁבֶת בְּנֵי אָדָם	29 Da wir also von Gottes Art sind, dürfen wir nicht meinen, das Göttliche sei wie ein goldenes oder silbernes oder steinernes Gebilde menschlicher Kunst und Erfindung.
30 לָכֵן עַתָּה אַחֲרֵי עֲבֹר אֱלֹהִים עַל־יְמוֹת הַסִּכְלוּת מְצַוֶּה הוּא אֶת־כָּל־בְּנֵי הָאָדָם בְּכָל־אַפְסֵי־אֶרֶץ כִּי שׁוֹב יָשׁוּבוּ	30 Gott, der über die Zeiten der Unwissenheit hinweggesehen hat, lässt jetzt den Menschen verkünden, dass überall alle umkehren sollen.
31 יַעַן אֲשֶׁר שָׁת־יוֹם לִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק עַל־יְדֵי אִישׁ אֲשֶׁר הִפְקִידוֹ וַיִּתֵּן עֵדוּת נֶאֱמָנָה לְכֻלָּם בַּהֲקִימוֹ אֹתוֹ מִן־הַמֵּתִים	31 Denn er hat einen Tag festgesetzt, an dem er den Erdkreis in Gerechtigkeit richten wird, durch einen Mann, den er dazu bestimmt und vor allen Menschen dadurch ausgewiesen hat, dass er ihn von den Toten auferweckte.
32 וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ תְּחִיַּת מֵתִים אֵלֶּה הִלְעִיגוּ לוֹ וְאֵלֶּה אָמְרוּ עַל־זֹאת נִשְׁמָעֲךָ בְּעֵת אַחֶרֶת	32 Als sie von der Auferstehung der Toten hörten, spotteten die einen, andere aber sagten: Darüber wollen wir dich ein andermal hören.
33 וּבְכֵן יָצָא פוֹלוֹס מִתּוֹכָם	33 So ging Paulus aus ihrer Mitte weg.
34 וּמִקְצָתָם דָּבְקוּ בוֹ וַיַּאֲמִינוּ וּבָהֶם דִּיּוֹנוּסְיוֹס מִן־הַשֹּׁפְטִים שֶׁל־אַרְיוֹפָגוֹס וְאִשָּׁה אַחַת שְׁמָהּ דָּמָרִיס וְעוֹד אֲחֵרִים עִמָּהֶם	34 Einige Männer aber schlossen sich ihm an und wurden gläubig, unter ihnen auch Dionysius, der Areopagit, außerdem eine Frau namens Damaris und noch andere mit ihnen.