Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 6

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיְהִי בַּשַּׁבָּת הַשֵּׁנִית לִסְפִירַת הָעֹמֶר עָבַר בֵּין הַקָּמָה וַיִּקְטְפוּ תַלְמִידָיו מְלִילֹת וַיִּפְרְכוּ אֹתָן בִּידֵיהֶם וַיֹּאכֵלוּ	1 Factum est autem in sabbato secundo, primo, cum transiret per sata, vellebant discipuli ejus spicas, et manducabant confricantes manibus.
2 וְיֵשׁ מִן־הַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲלֵיהֶם לָמָה אַתֶּם עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בַּשַּׁבָּת	2 Quidam autem pharisæorum, dicebant illis : Quid facitis quod non licet in sabbatis ?
3 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלֹא קְרָאתֶם אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בִּהְיוֹתוֹ רָעֵב הוּא וַאֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ	3 Et respondens Jesus ad eos, dixit : Nec hoc legistis quod fecit David, cum esurisset ipse, et qui cum illo erant ?
4 כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶת־לֶחֶם הַפָּנִים וַיֹּאכַל וְגַם־נָתַן לַאֲשֶׁר אִתּוֹ אֵת אֲשֶׁר לֹא נָכוֹן לְאָכְלוֹ כִּי אִם־לַכֹּהֲנִים לְבַדָּם	4 quomodo intravit in domum Dei, et panes propositionis sumpsit, et manducavit, et dedit his qui cum ipso erant : quos non licet manducare nisi tantum sacerdotibus ?
5 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֶּן־הָאָדָם גַּם־אֲדוֹן הַשַּׁבָּת הוּא	5 Et dicebat illis : Quia dominus est Filius hominis etiam sabbati.
6 וַיְהִי בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת בָּא אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיְלַמֵּד וְשָׁם אִישׁ אֲשֶׁר יָבְשָׁה יָדוֹ הַיְמָנִית	6 Factum est autem in alio sabbato, ut intraret in synagogam, et doceret. Et erat ibi homo, et manus ejus dextra erat arida.
7 וַיֶּאֶרְבוּ־לוֹ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לִרְאוֹת אִם־יִרְפָּא בַּשַּׁבָּת לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו שִׂטְנָה	7 Observabant autem scribæ et pharisæi si in sabbato curaret, ut invenirent unde accusarent eum.
8 וְהוּא יָדַע אֶת־מַחְשְׁבוֹתָם וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה קוּם וַעֲמוֹד בַּתָּוֶךְ וַיָּקָם וַיַּעֲמֹד	8 Ipse vero sciebat cogitationes eorum : et ait homini qui habebat manum aridam : Surge, et sta in medium. Et surgens stetit.
9 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֶשְׁאֲלָה אֶתְכֶם דָּבָר הֲנָכוֹן בַּשַּׁבָּת לְהֵיטִיב אִם לְהָרֵעַ לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אִם־לְאַבֵּד	9 Ait autem ad illos Jesus : Interrogo vos si licet sabbatis benefacere, an male : animam salvam facere, an perdere ?
10 וַיַּבֵּט סָבִיב אֶל־כֻּלָּם וַיֹּאמֶר לָאִישׁ פְּשֹׁט אֶת־יָדֶךָ וַיַּעַשׂ כֵּן וַתֵּרָפֵא יָדוֹ וַתָּשָׁב כָּאַחֶרֶת	10 Et circumspectis omnibus dixit homini : Extende manum tuam. Et extendit : et restituta est manus ejus.
11 וְהֵמָּה נִמְלְאוּ חֵמָה וַיִּוָּסְדוּ יַחַד מַה־לַּעֲשׂוֹת לְיֵשׁוּעַ	11 Ipsi autem repleti sunt insipientia, et colloquebantur ad invicem, quidnam facerent Jesu.
12 וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיֵּצֵא הָהָרָה לְהִתְפַּלֵּל וַיַּעֲמֹד כָּל־הַלַּיְלָה בִּתְפִלָּה לֵאלֹהִים	12 Factum est autem in illis diebus, exiit in montem orare, et erat pernoctans in oratione Dei.
13 וּבִהְיוֹת הַבֹּקֶר אָסַף אֵלָיו אֶת־תַּלְמִידָיו וַיִּבְחַר מֵהֶם שְׁנֵים עָשָׂר אֲשֶׁר גַּם קָרָא לָהֶם שְׁלִיחִים	13 Et cum dies factus esset, vocavit discipulos suos : et elegit duodecim ex ipsis (quos et apostolos nominavit) :
14 אֶת־שִׁמְעוֹן אֲשֶׁר גַּם־קְרָאוֹ פֶּטְרוֹס וְאֶת־אַנְדְּרַי אָחִיו אֶת־יַעֲקֹב וְאֵת יוֹחָנָן אֵת פִילִפּוֹס וְאֵת בַּר־תַּלְמָי	14 Simonem, quem cognominavit Petrum, et Andream fratrem ejus, Jacobum, et Joannem, Philippum, et Bartholomæum,
15 אֵת מַתַּי וְאֶת־תּוֹמָא וְאֶת־יַעֲקֹב בֶּן־חַלְפַי וְאֶת־שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה הַקַּנָּא	15 Matthæum, et Thomam, Jacobum Alphæi, et Simonem, qui vocatur Zelotes,
16 אֶת־יְהוּדָה בֶּן־יַעֲקֹב וְאֶת־יְהוּדָה אִישׁ־קְרִיּוֹת אֲשֶׁר גַּם־הָיָה לְמוֹסֵר	16 et Judam Jacobi, et Judam Iscariotem, qui fuit proditor.
17 וַיֵּרֶד אִתָּם וַיַּעֲמֹד בִּמְקוֹם מִישׁוֹר וַהֲמוֹן תַּלְמִידָיו וּקְהַל עַם רָב מִכָּל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם וּמֵחוֹף יַם־צוֹר וְצִידוֹן אֲשֶׁר בָּאוּ לִשְׁמֹעַ אֹתוֹ וּלְהֵרָפֵא מֵחָלְיֵיהֶם	17 Et descendens cum illis, stetit in loco campestri, et turba discipulorum ejus, et multitudo copiosa plebis ab omni Judæa, et Jerusalem, et maritima, et Tyri, et Sidonis,
18 וְגַם־הַנִּלְחָצִים בְּרוּחוֹת טְמֵאוֹת וַיֵּרָפֵאוּ	18 qui venerant ut audirent eum, et sanarentur a languoribus suis. Et qui vexabantur a spiritibus immundis, curabantur.
19 וְכָל־הֶהָמוֹן מְבַקְשִׁים לָגַעַת בּוֹ כִּי גְבוּרָה יָצְאָה מֵאִתּוֹ וְרָפְאָה אֶת־כֻּלָּם	19 Et omnis turba quærebat eum tangere : quia virtus de illo exibat, et sanabat omnes.
20 וְהוּא נָשָׂא אֶת־עֵינָיו אֶל־תַּלְמִידָיו וַיֹּאמַר אַשְׁרֵיכֶם הָעֲנִיִּים כִּי־לָכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	20 Et ipse elevatis oculis in discipulis suis, dicebat : Beati pauperes, quia vestrum est regnum Dei.
21 אַשְׁרֵיכֶם הָרְעֵבִים כָּעֵת כִּי תִשְׂבָּעוּ אַשְׁרֵיכֶם הַבֹּכִים כָּעֵת כִּי תִשְׂחָקוּ	21 Beati qui nunc esuritis, quia saturabimini. Beati qui nunc fletis, quia ridebitis.
22 אַשְׁרֵיכֶם אִם־יִשְׂנְאוּ אֶתְכֶם הָאֲנָשִׁים וְאִם־יְנַדּוּ אֶתְכֶם וְחֵרְפוּ וְהִדִּיחוּ אֶת־שִׁמְכֶם כְּשֵׁם רָע בַּעֲבוּר בֶּן־הָאָדָם	22 Beati eritis cum vos oderint homines, et cum separaverint vos, et exprobraverint, et ejicerint nomen vestrum tamquam malum propter Filium hominis.
23 שִׂמְחוּ בַּיּוֹם הַהוּא וּרְקֹדוּ כִּי הִנֵּה שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָּׁמַיִם כִּי כָזֹאת עָשֹוּ אֲבוֹתֵיהֶם לַנְּבִיאִים	23 Gaudete in illa die, et exsultate : ecce enim merces vestra multa est in cælo : secundum hæc enim faciebant prophetis patres eorum.
24 אַךְ־אוֹי לָכֶם הָעֲשִׁירִים כִּי־כְבָר לְקַחְתֶּם אֵת נֶחָמַתְכֶם	24 Verumtamen væ vobis divitibus, quia habetis consolationem vestram.
25 אוֹי לָכֶם הַשְּׂבֵעִים כִּי תִרְעָבוּ אוֹי לָכֶם הַשּׂחֲקִים כָּעֵת כִּי תִתְאַבְּלוּ וְתִבְכּוּ	25 Væ vobis, qui saturati estis : quia esurietis. Væ vobis, qui ridetis nunc : quia lugebitis et flebitis.
26 אוֹי לָכֶם אִם כָּל־הָאֲנָשִׁים מְשַׁבְּחִים אֶתְכֶם כִּי־כָזֹאת עָשֹוּ אֲבוֹתֵיהֶם לִנְבִיאֵי הַשָּׁקֶר	26 Væ cum benedixerint vobis homines : secundum hæc enim faciebant pseudoprophetis patres eorum.
27 אֲבָל אֲלֵיכֶם הַשֹּׁמְעִים אֲנִי אֹמֵר אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם	27 Sed vobis dico, qui auditis : diligite inimicos vestros, benefacite his qui oderunt vos.
28 בָּרְכוּ אֶת־מְקַלְלֵיכֶם וְהִתְפַּלְלוּ בְּעַד מַכְלִימֵיכֶם	28 Benedicite maledicentibus vobis, et orate pro calumniantibus vos.
29 הַמַּכֶּה אֹתְךָ עַל־הַלְּחִי הַטֵּה־לוֹ גַּם אֶת־הָאַחֶרֶת וְהַלֹּקֵחַ אֶת־מְעִילְךָ אַל־תִּמְנַע מִמֶּנּוּ גַּם אֶת־כֻּתָּנְתֶּךָ	29 Et qui te percutit in maxillam, præbe et alteram. Et ab eo qui aufert tibi vestimentum, etiam tunicam noli prohibere.
30 וְכָל־הַשֹּׁאֵל מִמְּךָ תֶּן־לוֹ וְהַלֹּקֵחַ אֵת אֲשֶׁר לָךְ אַל־תִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ	30 Omni autem petenti te, tribue : et qui aufert quæ tua sunt, ne repetas.
31 וְכַאֲשֶׁר תַּחְפְּצוּ כִּי־יַעֲשֹוּ לָכֶם בְּנֵי הָאָדָם כֵּן תַּעֲשֹוּ־לָהֶם גַּם־אַתֶּם	31 Et prout vultis ut faciant vobis homines, et vos facite illis similiter.
32 וְאִם תְּאֵהֲבוּ אֶת־אֹהֲבֵיכֶם מַה־הוּא חַסְדְּכֶם כִּי גַם־הַחַטָּאִים אֹהֲבִים אֶת־אֹהֲבֵיהֶם	32 Et si diligitis eos qui vos diligunt, quæ vobis est gratia ? nam et peccatores diligentes se diligunt.
33 וְאִם־תֵּיטִיבוּ לְמֵטִיבֵיכֶם מַה־הוּא חַסְדְּכֶם גַּם־הַחַטָּאִים יַעֲשֹוּ־כֵן	33 Et si benefeceritis his qui vobis benefaciunt, quæ vobis est gratia ? siquidem et peccatores hoc faciunt.
34 וְאִם־תַּלְווּ אֶת־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר תְּקַוּוּ לְקַבֵּל מֵהֶם מַה־הוּא חַסְדְּכֶם גַּם הַחַטָּאִים מַלְוִים אֶת־הַחַטָּאִים לְמַעַן יוּשַׁב לָהֶם בְּשָׁוֶה	34 Et si mutuum dederitis his a quibus speratis recipere, quæ gratia est vobis ? nam et peccatores peccatoribus fœnerantur, ut recipiant æqualia.
35 אֲבָל אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ וְהַלְווּ מִבְּלִי תוֹחֶלֶת וִיהִי שְׂכַרְכֶם רַב וִהְיִיתֶם בְּנֵי עֶלְיוֹן כִּי טוֹב הוּא גַּם־לְשֹׁכְחֵי טוֹבָה וְלָרָעִים	35 Verumtamen diligite inimicos vestros : benefacite, et mutuum date, nihil inde sperantes : et erit merces vestra multa, et eritis filii Altissimi, quia ipse benignus est super ingratos et malos.
36 לָכֵן הֱיוּ רַחֲמָנִים כַּאֲשֶׁר גַּם־אֲבִיכֶם רַחוּם הוּא	36 Estote ergo misericordes sicut et Pater vester misericors est.
37 וְאַל־תִּשְׁפְּטוּ וְלֹא תִשָּׁפֵטוּ אַל־תְּחַיְּבוּ וְלֹא תְחֻיָּבוּ נַקּוּ וְתִנָּקוּ	37 Nolite judicare, et non judicabimini : nolite condemnare, et non condemnabimini. Dimittite, et dimittemini.
38 תְּנוּ וְתִנָּתֵן לָכֶם מִדָּה טוֹבָה דְּחוּקָה וּגְדוּשָׁה וּמֻשְׁפָּעָה יִתְּנוּ אֶל־חֵיקְכֶם כִּי בַמִּדָּה אֲשֶׁר אַתֶּם מוֹדְדִים בָּהּ יִמַּד לָכֶם	38 Date, et dabitur vobis : mensuram bonam, et confertam, et coagitatam, et supereffluentem dabunt in sinum vestrum. Eadem quippe mensura, qua mensi fueritis, remetietur vobis.
39 וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲיוּכַל עִוֵּר לְנַהֵל אֶת־הָעִוֵּר הֲלֹא יִפְּלוּ שְׁנֵיהֶם אֶל־הַפָּחַת	39 Dicebat autem illis et similitudinem : Numquid potest cæcus cæcum ducere ? nonne ambo in foveam cadunt ?
40 אֵין תַּלְמִיד נַעֲלֶה עַל־רַבּוֹ וְדַי לְכָל־תַּלְמִיד שָׁלֵם לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ	40 Non est discipulus super magistrum : perfectus autem omnis erit, si sit sicut magister ejus.
41 וְלָמָּה זֶּה אַתָּה רֹאֶה אֶת־הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ וְאֶת־הַקּוֹרָה בְּעֵינְךָ לֹא תַבִּיט	41 Quid autem vides festucam in oculo fratris tui, trabem autem, quæ in oculo tuo est, non consideras ?
42 וְאֵיךְ תֹּאמַר אֶל־אָחִיךָ אָחִי הַנִּיחָה לִּי וְאָסִירָה אֶת־הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵינֶךָ וְאֵינְךָ רֹאֶה אֶת־הַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינֶךָ הֶחָנֵף הָסֵר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־הַקּוֹרָה מֵעֵינְךָ וְאַחַר רָאֹה תִרְאֶה לְהָסִיר אֶת־הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ	42 aut quomodo potes dicere fratri tuo : Frater, sine ejiciam festucam de oculo tuo : ipse in oculo tuo trabem non videns ? Hypocrita, ejice primum trabem de oculo tuo : et tunc perspicies ut educas festucam de oculo fratris tui.
43 כִּי־עֵץ טוֹב אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה פְּרִי מָשְׁחָת וְגַם־עֵץ מָשְׁחָת אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה פְּרִי טוֹב	43 Non est enim arbor bona, quæ facit fructus malos : neque arbor mala, faciens fructum bonum.
44 כִּי כָל־עֵץ נִכַּר בְּפִרְיוֹ כִּי אֵין אֹסְפִים תְּאֵנִים מִן־הַקֹּצִים אַף אֵין־בֹּצְרִים עֵנָב מִן־הַסְּנֶה	44 Unaquæque enim arbor de fructu suo cognoscitur. Neque enim de spinis colligunt ficus : neque de rubo vindemiant uvam.
45 הָאִישׁ הַטּוֹב מֵאוֹצַר לְבָבוֹ הַטּוֹב מֵפִיק אֶת־הַטּוֹב וְהָאִישׁ הָרַע מֵאוֹצַר לְבָבוֹ הָרַע מֵפִיק אֶת־הָרָע כִּי־מִשִּׁפְעַת הַלֵּב יְמַלֵּל פִּיהוּ	45 Bonus homo de bono thesauro cordis sui profert bonum : et malus homo de malo thesauro profert malum. Ex abundantia enim cordis os loquitur.
46 וְלָמָּה זֶּה אַתֶּם קֹרְאִים לִי אֲדֹנִי אֲדֹנִי וְאֵינְכֶם עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי אֹמֵר	46 Quid autem vocatis me Domine, Domine : et non facitis quæ dico ?
47 כָּל־הַבָּא אֵלַי וְשׁוֹמֵעַ אֶת־דְּבָרַי וְעֹשֶׂה אֹתָם אוֹרֶה אֶתְכֶם לְמִי הוּא דוֹמֶה	47 Omnis qui venit ad me, et audit sermones meos, et facit eos, ostendam vobis cui similis sit :
48 דּוֹמֶה הוּא לְאִישׁ בֹּנֶה־בַּיִת אֲשֶׁר הֶעְמִיק לַחְפֹּר וַיְיַסְּדוֹ עַל־הַסָּלַע וּכְבוֹא הַשֶּׁטֶף פָּרַץ הַנָּהָר בַּבַּיִת הַהוּא וְלֹא יָכֹל לַהֲנִיעוֹ כִּי עַל־הַסֶּלַע יְסוֹדוֹ וְטוֹב מִבְנֵהוּ	48 similis est homini ædificanti domum, qui fodit in altum, et posuit fundamentum super petram : inundatione autem facta, illisum est flumen domui illi, et non potuit eam movere : fundata enim erat super petram.
49 וַאֲשֶׁר שָׁמַע וְלֹא עָשָׂה דּוֹמֶה לְאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת עַל־הַקַּרְקַע בְּלִי יְסוֹד וַיִּפְרָץ־בּוֹ הַנָּהָר וַיִּפֹּל פִּתְאֹם וַיִּגְדַּל שֶׁבֶר הַבַּיִת הַהוּא	49 Qui autem audit, et non facit, similis est homini ædificanti domum suam super terram sine fundamento : in quam illisus est fluvius, et continuo cecidit : et facta est ruina domus illius magna.