1 וַיֹּאמֶר גַּם אֶל־תַּלְמִידָיו אִישׁ עָשִׁיר הָיָה וְלוֹ פָקִיד עַל־בֵּיתוֹ וַיַּלְשִׁינֻהוּ אֵלָיו בְּאָמְרָם כִּי־מְפַזֵּר הוּא אֶת־קִנְיָנֶיךָ | 1 ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך |
2 וַיִּקְרָא אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה־זֹּאת שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ תֵּן חֶשְׁבּוֹן פְּקִידוּתְךָ כִּי לֹא תוּכַל לִהְיוֹת עוֹד פָּקִיד | 2 ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד |
3 וַיֹּאמֶר הַפָּקִיד בְּלִבּוֹ מָה אֶעֱשֶׂה כִּי־יִקַּח אֲדֹנִי מִמֶּנִּי אֶת־הַפְּקִידוּת לַעֲדֹר לֹא־אוּכַל וְלִשְׁאֹל עַל־הַפְּתָחִים אֲנִי בוֹשׁ | 3 ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש |
4 יָדַעְתִּי מָה אֶעֱשֶׂה לְמַעַן יַאַסְפוּנִי אֶל־בָּתֵּיהֶם בְּעֵת אוּסַר מִפְּקִידוּתִי | 4 ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי |
5 וַיִּקְרָא אֶל־כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־נָשָׁה בָהֶם אֲדֹנָיו וַיִּשְׁאַל אֶת־הָרִאשׁוֹן כַּמָּה אַתָּה חַיָּב לַאדֹנִי | 5 ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני |
6 וַיֹּאמֶר מְאַת בַּתֵּי שָׁמֶן וַיֹּאמֶר אֵלָיו קַח אֶת־שְׁטָרְךָ וּמַהֵר שֵׁב וְכָתַבְתָּ חֲמִשִּׁים | 6 ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים |
7 וְאֶל־אַחֵר אָמַר כַּמָּה אַתָּה חַיָּב וַיֹּאמֶר מְאַת כֹּר חִטִּים וַיֹּאמֶר קַח אֶת־שְׁטָרְךָ וּכְתֹב שְׁמֹנִים | 7 ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים |
8 וַיְשַׁבַּח הָאָדוֹן אֶת־פְּקִיד הָעַוְלָה עַל־אֲשֶׁר הֶעֱרִים לַעֲשׂוֹת כִּי בְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה עֲרוּמִים הֵם בְּדוֹרָם מִבְּנֵי הָאוֹר | 8 וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור |
9 וְגַם־אֲנִי אֹמֵר לָכֶם עֲשֹוּ לָכֶם אֹהֲבִים בִּמְמוֹן הָעַוְלָה לְמַעַן בְּעֵת כְּלֹתוֹ יַאַסְפוּ אֶתְכֶם אֶל־מִשְׁכְּנוֹת עוֹלָם | 9 וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם |
10 הַנֶּאֱמָן בִּמְעַט מִזְעָר נֶאֱמָן גַּם־בְּהַרְבֵּה וְהַמְעַוֵּל בִּמְעַט מִזְעָר מְעַוֵּל גַּם־בְּהַרְבֵּה | 10 הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה |
11 לָכֵן אִם־בִּמְמוֹן הָעַוְלָה לֹא הֱיִיתֶם נֶאֱמָנִים אֵת הָאֲמִתִּי מִי יַפְקִיד בְּיֶדְכֶם | 11 לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם |
12 וְאִם־בַּדָּבָר אֲשֶׁר לַאֲחֵרִים לֹא הֱיִיתֶם נֶאֱמָנִים אֵת אֲשֶׁר לָכֶם מִי יִתֵּן לָכֶם | 12 ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם |
13 אֵין עֶבֶד אֲשֶׁר יוּכַל לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדֹנִים כִּי יִשְׂנָא אֶת־הָאֶחָד וְיֶאֱהַב אֶת־הָאַחֵר אוֹ יִדְבַּק בָּאֶחָד וְאֶת־הָאַחֵר יִבְזֶה לֹא תוּכְלוּ עֲבֹד אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֵת הַמָּמוֹן | 13 אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון |
14 וַיִּשְׁמְעוּ כָל־זֹאת גַּם־הַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר הֵם אֹהֲבֵי כָסֶף וַיִּלְעֲגוּ לוֹ | 14 וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו |
15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם הֵם הַמִּצְטַדְּקִים לִפְנֵי הָאָדָם וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת־לְבַבְכֶם כִּי הַגָּבֹהַּ בָּאָדָם תּוֹעֵבָה הוּא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים | 15 ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים |
16 הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים עַד־יוֹחָנָן וּמִן־אָז וָהָלְאָה בְּשׂוֹרַת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְכָל־אִישׁ בְּחָזְקָה יָבוֹא בָהּ | 16 התורה והנביאים עד יוחנן ומן אז והלאה בשורת מלכות האלהים וכל איש בחזקה יבוא בה |
17 אֲבָל נָקֵל כִּי יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ מֵאֲשֶׁר יִפֹּל קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה | 17 אבל נקל כי יעברו השמים והארץ מאשר יפל קוץ אחד מן התורה |
18 כָּל־אִישׁ הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ וְלֹקֵחַ אַחֶרֶת נֹאֵף הוּא וְכָל־הַלֹּקֵחַ אֶת־הַגְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ נֹאֵף הוּא | 18 כל איש המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא וכל הלקח את הגרושה מאישה נאף הוא |
19 אִישׁ עָשִׁיר הָיָה וְהוּא לָבוּשׁ אַרְגָּמָן וָשֵׁשׁ וַיִּתְעַנֵּג וַיִּשְׂמַח יוֹם יוֹם | 19 איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום |
20 וְאִישׁ אֶבְיוֹן וּשְׁמוֹ לַעְזָר מֻשְׁכָּב פֶּתַח שַׁעַר בֵּיתוֹ וְהוּא מָלֵא אֲבַעְבֻּעוֹת | 20 ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות |
21 וַיִּתְאַו לִשְׂבֹּעַ מִן־הַפֵּרוּרִים הַנֹּפְלִים מֵעַל שֻׁלְחַן הֶעָשִׁיר וְגַם־הַכְּלָבִים בָּאוּ וַיָּלֹקּוּ אֲבַעְבֻּעוֹתָיו | 21 ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו |
22 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מֵת הָאֶבְיוֹן וַיּוּבַל עַל־יְדֵי הַמַּלְאָכִים אֶל־חֵיק אַבְרָהָם וַיָּמָת גַּם־הֶעָשִׁיר וַיִּקָּבֵר | 22 ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר |
23 וּבִהְיוֹתוֹ בְּמַכְאֹבוֹת בִּשְׁאוֹל וַיִּשָּׂא אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־אַבְרָהָם מֵרָחוֹק וְאֶת־לַעְזָר בְּחֵיקוֹ | 23 ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו |
24 וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר אָבִי אַבְרָהָם חָנֵּנִי וּשְׁלַח־נָא אֶת־לַעְזָר וְיִטְבֹּל אֶת־קְצֵה אֶצְבָּעוֹ בַּמַּיִם לְמַעַן קָרֵר אֶת־לְשׁוֹנִי כִּי עֻנֵּיתִי בַּמּוֹקֵד הַזֶּה | 24 ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה |
25 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם בְּנִי זְכֹר כִּי־לָקַחְתָּ טוּבְךָ בְּחַיֶּיךָ וְגַם לַעְזָר לָקַח אֶת־הָרָעוֹת וְעַתָּה הוּא יְנֻחַם וְאַתָּה תִּצְטָעָר | 25 ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער |
26 וּמִלְּבַד כָּל־זֹאת שׁוּחָה גְדוֹלָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם לְבִלְתִּי יוּכְלוּ עֲבוֹר הַחֲפֵצִים לָלֶכֶת מִפֹּה אֲלֵיכֶם וּלְבִלְתִּי יַעַבְרוּ מִשָּׁם אֵלֵינוּ | 26 ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו |
27 וַיֹּאמֶר אִם־כֵּן אָבִי שֹׁאֵל אֲנִי מֵאִתְּךָ כִּי־תִשְׁלַח אֹתוֹ אֶל־בֵּית אָבִי | 27 ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי |
28 כִּי יֶשׁ־לִי חֲמִשָּׁה אַחִים לְמַעַן יָעִיד בָּהֶם פֶּן־יָבֹאוּ גַם־הֵם אֶל־מְקוֹם הַמַּעֲצֵבָה הַזֶּה | 28 כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה |
29 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם יֵשׁ לָהֶם משֶׁה וְהַנְּבִיאִים אֲלֵיהֶם יִשְׁמָעוּן | 29 ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון |
30 וַיֹּאמֶר לֹא־כֵן אָבִי אַבְרָהָם אַךְ אִם־יֵלֵךְ אֲלֵיהֶם אֶחָד מִן־הַמֵּתִים אָז יָשׁוּבוּ | 30 ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו |
31 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם־לֹא יִשְׁמְעוּ אֶל־משֶׁה וְאֶל־הַנְּבִיאִים גַּם כִּי־יָקוּם אֶחָד מִן־הַמֵּתִים לֹא יַאֲמִינוּ | 31 ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו |