Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי יֵשׁ מִן־הָעֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא־יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי־יִרְאוּ מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָה בִגְבוּרָה	1 Et post dies sex assumit Jesus Petrum, et Jacobum, et Joannem, et ducit illos in montem excelsum seorsum solos, et transfiguratus est coram ipsis.
2 וְאַחֲרֵי שֵׁשֶׁת יָמִים לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־יוֹחָנָן וַיַּעֲלֵם עַל־הַר גָּבֹהַּ אִתּוֹ לְבַדָּם וַיִּשְׁתַּנֶּה לְעֵינֵיהֶם	2 Et vestimenta ejus facta sunt splendentia, et candida nimis velut nix, qualia fullo non potest super terram candida facere.
3 וּבְגָדָיו נִהְיוּ מַזְהִירִים לְבָנִים מְאֹד כַּשָּׁלֶג אֲשֶׁר לֹא יוּכַל כּוֹבֵס בָּאָרֶץ לְהַלְבִּין כְּמוֹהֶם	3 Et apparuit illis Elias cum Moyse : et erant loquentes cum Jesu.
4 וַיֵּרָא אֲלֵיהֶם אֵלִיָּהוּ וּמשֶׁה מִדַּבְּרִים עִם־יֵשׁוּעַ	4 Et respondens Petrus, ait Jesu : Rabbi, bonum est nos hic esse : et faciamus tria tabernacula, tibi unum, et Moysi unum, et Eliæ unum.
5 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ רַבִּי טוֹב הֱיוֹתֵנוּ פֹה נַעֲשֶׂה־נָא שָׁלשׁ סֻכּוֹת לְךָ אַחַת וּלְמשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אֶחָת	5 Non enim sciebat quid diceret : erant enim timore exterriti.
6 כִּי לֹא־יָדַע מַה־יְּדַבֵּר כִּי הָיוּ נִבְהָלִים	6 Et facta est nubes obumbrans eos : et venit vox de nube, dicens : Hic est Filius meus carissimus : audite illum.
7 וַיְהִי עָנָן סוֹכֵךְ עֲלֵיהֶם וַיֵּצֵא מִן־הֶעָנָן קוֹל אֹמֵר זֶה בְּנִי יְדִידִי אֵלָיו שְׁמָעוּ	7 Et statim circumspicientes, neminem amplius viderunt, nisi Jesum tantum secum.
8 וְהֵמָּה הִבִּיטוּ כֹה וָכֹה פִּתְאֹם וְלֹא־רָאוּ עוֹד אִישׁ בִּלְתִּי אֶת־יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ אִתָּם	8 Et descendentibus illis de monte, præcepit illis ne cuiquam quæ vidissent, narrarent : nisi cum Filius hominis a mortuis resurrexerit.
9 וַיֵּרְדוּ מִן־הָהָר וַיַּזְהִירֵם לְבִלְתִּי הַגִּיד לְאִישׁ אֶת־אֲשֶׁר רָאוּ עַד כִּי־יָקוּם בֶּן־הָאָדָם מִן־הַמֵּתִים	9 Et verbum continuerunt apud se : conquirentes quid esset, cum a mortuis resurrexerit.
10 וַיִּשְׁמְרוּ אֶת־הַדָּבָר בִּלְבָבָם וַיִּדְרְשׁוּ לָדַעַת מַה־הִיא הַתְּקוּמָה מִן־הַמֵּתִים	10 Et interrogabant eum, dicentes : Quid ergo dicunt pharisæi et scribæ, quia Eliam oportet venire primum ?
11 וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר מַה־זֶּה אֹמְרִים הַסּוֹפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ בּוֹא יָבוֹא בָּרִאשׁוֹנָה	11 Qui respondens, ait illis : Elias cum venerit primo, restituet omnia : et quomodo scriptum est in Filium hominis, ut multa patiatur et contemnatur.
12 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם הִנֵּה אֵלִיָּהוּ בָּא בָרִאשׁוֹנָה וְיָשִׁיב אֶת־הַכֹּל וּמַה־כָּתוּב עַל בֶּן־הָאָדָם הֲלֹא כִּי יְעֻנֶּה הַרְבֵּה וְיִמָּאֵס	12 Sed dico vobis quia et Elias venit (et fecerunt illi quæcumque voluerunt) sicut scriptum est de eo.
13 אֲבָל אֹמֵר אֲנִי לָכֶם גַּם־בָּא אֵלִיָּהוּ וְגַם־עָשֹוּ לוֹ כִּרְצוֹנָם כַּאֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו	13 Et veniens ad discipulos suos, vidit turbam magnam circa eos, et scribas conquirentes cum illis.
14 וַיְהִי כְּבוֹאוֹ אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיַּרְא עַם־רָב סְבִיבוֹתָם וְסוֹפְרִים מִתְוַכְּחִים אִתָּם	14 Et confestim omnis populus videns Jesum, stupefactus est, et expaverunt, et accurrentes salutabant eum.
15 וְכָל־הָעָם כִּרְאוֹתָם אֹתוֹ כֵּן תָּמָהוּ וַיָּרוּצוּ אֵלָיו וַיִּשְׁאֲלוּ־לוֹ לְשָׁלוֹם	15 Et interrogavit eos : Quid inter vos conquiritis ?
16 וַיִּשְׁאַל אֶת־הַסּוֹפְרִים מָה־אַתֶּם מִתְוַכְּחִים עִמָּהֶם	16 Et respondens unus de turba, dixit : Magister, attuli filium meum ad te habentem spiritum mutum :
17 וַיַּעַן אֶחָד מִן־הָעָם וַיֹּאמַר רַבִּי הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אֶת־בְּנִי אֲשֶׁר־רוּחַ אִלֵּם בְּקִרְבּוֹ	17 qui ubicumque eum apprehenderit, allidit illum, et spumat, et stridet dentibus, et arescit : et dixi discipulis tuis ut ejicerent illum, et non potuerunt.
18 וְהָיָה בְּכָל־מָקוֹם אֲשֶׁר יֹאחֲזֵהוּ הוּא מְרַצֵּץ אֹתוֹ וְיָרַד רִירוֹ וְחָרַק אֶת־שִׁנָּיו וְיָבֵשׁ גּוּפוֹ וָאֹמַר אֶל־תַּלְמִידֶיךָ לְגָרְשׁוֹ וְלֹא יָכֹלוּ	18 Qui respondens eis, dixit : O generatio incredula, quamdiu apud vos ero ? quamdiu vos patiar ? afferte illum ad me.
19 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם הוֹי דּוֹר בִּלְתִּי מַאֲמִין עַד־מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם עַד־מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם הָבִיאוּ אֹתוֹ לְפָנָי	19 Et attulerunt eum. Et cum vidisset eum, statim spiritus conturbavit illum : et elisus in terram, volutabatur spumans.
20 וַיְבִיאֻהוּ לְפָנָיו וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָהוּ הָרוּחַ וַיְרוֹצְצֶנּוּ פִתְאֹם וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּתְגּוֹלֵל וַיּוֹרֶד רִירוֹ	20 Et interrogavit patrem ejus : Quantum temporis est ex quo ei hoc accidit ? At ille ait : Ab infantia :
21 וַיִּשְׁאַל אֶת־אָבִיו כַּמָּה יָמִים הָיְתָה־לּוֹ זֹאת וַיֹּאמֶר מִימֵי נְעוּרָיו	21 et frequenter eum in ignem, et in aquas misit ut eum perderet : sed si quid potes, adjuva nos, misertus nostri.
22 וּפְעָמִים רַבּוֹת הִפִּיל אֹתוֹ גַּם־בָּאֵשׁ גַּם־בַּמַּיִם לְהַאֲבִידוֹ אַךְ אִם־יָכֹל תּוּכַל רַחֵם עָלֵינוּ וְעָזְרֵנוּ	22 Jesus autem ait illi : Si potes credere, omnia possibilia sunt credenti.
23 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵאמֹר אִם־תּוּכַל לְהַאֲמִין כֹּל יוּכַל הַמַּאֲמִין	23 Et continuo exclamans pater pueri, cum lacrimis aiebat : Credo, Domine ; adjuva incredulitatem meam.
24 וַיִּתֵּן אֲבִי הַיֶּלֶד אֶת־קֹלוֹ בִּבְכִי וַיֹּאמַר אֲנִי מַאֲמִין אֲדֹנִי עֲזָר־נָא לְחֶסְרוֹן אֱמוּנָתִי	24 Et cum videret Jesus concurrentem turbam, comminatus est spiritui immundo, dicens illi : Surde et mute spiritus, ego præcipio tibi, exi ab eo : et amplius ne introëas in eum.
25 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת־הָעָם מִתְקַבֵּץ אֵלָיו וַיִּגְעַר בָּרוּחַ הַטָּמֵא לֵאמֹר רוּחַ אִלֵּם וְחֵרֵשׁ אֲנִי מְצַוְּךָ צֵא מִמֶּנּוּ וְאַל־תֹּסֶף לָבוֹא־בוֹ עוֹד	25 Et exclamans, et multum discerpens eum, exiit ab eo, et factus est sicut mortuus, ita ut multi dicerent : Quia mortuus est.
26 וַיִּצְעַק וַיְרַצֵּץ אֹתוֹ מְאֹד וַיֵּצֵא וַיְהִי כַמֵּת עַד אֲשֶׁר־אָמְרוּ רַבִּים כִּי גָוָע	26 Jesus autem tenens manum ejus elevavit eum, et surrexit.
27 וַיַּחֲזֵק יֵשׁוּעַ בְּיָדוֹ וַיְנִיעֵהוּ וַיָּקֹם	27 Et cum introisset in domum, discipuli ejus secreto interrogabant eum : Quare nos non potuimus ejicere eum ?
28 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא הַבַּיְתָה וַיִּשְׁאָלֻהוּ תַלְמִידָיו בִּהְיוֹתָם לְבַדָּם אִתּוֹ מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לְגָרְשׁוֹ	28 Et dixit illis : Hoc genus in nullo potest exire, nisi in oratione et jejunio.
29 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמִּין הַזֶּה יָצֹא לֹא יֵצֵא כִּי אִם־בִּתְפִלָּה וּבְצוֹם	29 Et inde profecti prætergrediebantur Galilæam : nec volebat quemquam scire.
30 וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם וַיַּעַבְרוּ בַּגָּלִיל וְלֹא אָבָה לְהִוָּדַע לְאִישׁ	30 Docebat autem discipulos suos, et dicebat illis : Quoniam Filius hominis tradetur in manus hominum, et occident eum, et occisus tertia die resurget.
31 כִּי הָיָה מְלַמֵּד אֶת־תַּלְמִידָיו לֵאמֹר אֲלֵיהֶם כִּי עָתִיד בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר בִּידֵי בְנֵי־אָדָם וְיַהַרְגֻהוּ וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נֶהֱרַג יָקוּם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי	31 At illi ignorabant verbum : et timebant interrogare eum.
32 וְהֵם לֹא הֵבִינוּ אֵת הַדָּבָר וַיִּירְאוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ	32 Et venerunt Capharnaum. Qui cum domi essent, interrogabat eos : Quid in via tractabatis ?
33 וַיָּבֹא אֶל־כְּפַר־נַחוּם וּבִהְיוֹתוֹ בַבַּיִת וַיִּשְׁאַל אוֹתָם מָה הִתְוַכַּחְתֶּם אִישׁ עִם־רֵעֵהוּ בַּדָּרֶךְ	33 At illi tacebant : siquidem in via inter se disputaverunt : quis eorum major esset.
34 וַיַּחֲרִישׁוּ כִּי הִתְעַשְּׂקוּ בַדֶּרֶךְ מִי הוּא הַגָּדוֹל בָּהֶם	34 Et residens vocavit duodecim, et ait illis : Si quis vult primus esse, erit omnium novissimus, et omnium minister.
35 וַיֵּשֶׁב וַיִּקְרָא אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִישׁ כִּי־יַחְפֹּץ לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן הוּא יִהְיֶה הָאַחֲרוֹן לְכֻלָּם וּמְשָׁרֵת כֻּלָּם	35 Et accipiens puerum, statuit eum in medio eorum : quem cum complexus esset, ait illis :
36 וַיִּקַּח יֶלֶד וַיַּעֲמִידֵהוּ בְתוֹכָם וַיְחַבְּקֵהוּ וַיֹּאמֶר לָהֶם	36 Quisquis unum ex hujusmodi pueris receperit in nomine meo, me recipit : et quicumque me susceperit, non me suscipit, sed eum qui misit me.
37 כָּל־אֲשֶׁר יְקַבֵּל בִּשְׁמִי יֶלֶד אֶחָד כָּזֶה הוּא מְקַבֵּל אוֹתִי וְכָל־אֲשֶׁר אוֹתִי יְקַבֵּל אֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אוֹתִי כִּי אִם־אֶת־אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי	37 Respondit illi Joannes, dicens : Magister, vidimus quemdam in nomine tuo ejicientem dæmonia, qui non sequitur nos, et prohibuimus eum.
38 וַיַּעַן יוֹחָנָן וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בְּשִׁמְךָ וְאֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ וַנַּעֲצוֹר בַּעֲדוֹ יַעַן אֲשֶׁר לֹא־הָלַךְ אַחֲרֵינוּ	38 Jesus autem ait : Nolite prohibere eum : nemo est enim qui faciat virtutem in nomine meo, et possit cito male loqui de me :
39 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אַל־תַּעַצְרֻהוּ כִּי אֵין אִישׁ עֹשֶׂה גְבוּרָה בִּשְׁמִי וְיוּכַל בִּמְהֵרָה לְדַבֵּר־בִּי רָעָה	39 qui enim non est adversum vos, pro vobis est.
40 כִּי כֹל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נֶגְדֵּנוּ הוּא בַעֲדֵנוּ	40 Quisquis enim potum dederit vobis calicem aquæ in nomine meo, quia Christi estis : amen dico vobis, non perdet mercedem suam.
41 כִּי כָל־הַמַּשְׁקֶה אֶתְכֶם כּוֹס מַיִם בִּשְׁמִי עַל־אֲשֶׁר אַתֶּם לַמָּשִׁיחַ אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי לֹא־יֹאבַד שְׂכָרוֹ	41 Et quisquis scandalizaverit unum ex his pusillis credentibus in me : bonum est ei magis si circumdaretur mola asinaria collo ejus, et in mare mitteretur.
42 וְכָל־הַמַּכְשִׁיל אַחַד הַקְּטַנִּים הַמַּאֲמִינִים בִּי טוֹב לוֹ שֶׁיִּתָּלֶה פֶלַח־רֶכֶב עַל־צַוָּארוֹ וְהֻשְׁלַךְ בַּיָּם	42 Et si scandalizaverit te manus tua, abscide illam : bonum est tibi debilem introire in vitam, quam duas manus habentem ire in gehennam, in ignem inextinguibilem,
43 וְאִם־יָדְךָ תַכְשִׁילְךָ קַצֵּץ אֹתָהּ טוֹב לְךָ לָבוֹא קִטֵּעַ לַחַיִּים מִהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי יָדַיִם וְתֵלֵךְ אֶל־גֵּיהִנֹּם אֶל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִכְבֶּה	43 ubi vermis eorum non moritur, et ignis non extinguitur.
44 אֲשֶׁר־שָׁם תּוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה	44 Et si pes tuus te scandalizat, amputa illum : bonum est tibi claudum introire in vitam æternam, quam duos pedes habentem mitti in gehennam ignis inextinguibilis,
45 וְאִם־רַגְלְךָ תַכְשִׁילְךָ קַצֵּץ אֹתָהּ טוֹב לְךָ לָבוֹא פִסֵּחַ לַחַיִּים מִהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי רַגְלַיִם וְתֻשְׁלַךְ לְגֵיהִנֹּם אֶל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִכְבֶּה	45 ubi vermis eorum non moritur, et ignis non extinguitur.
46 אֲשֶׁר־שָׁם תּוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה	46 Quod si oculus tuus scandalizat te, ejice eum : bonum est tibi luscum introire in regnum Dei, quam duos oculos habentem mitti in gehennam ignis,
47 וְאִם־עֵינְךָ תַכְשִׁילְךָ עֲקֹר אֹתָהּ טוֹב לְךָ לָבוֹא אֶל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בְּעַיִן אַחַת מִהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי עֵינַיִם וְתֻשְׁלַךְ לְגֵיהִנֹּם	47 ubi vermis eorum non moritur, et ignis non extinguitur.
48 אֲשֶׁר־שָׁם תּוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה	48 Omnis enim igne salietur, et omnis victima sale salietur.
49 כִּי כָל־אִישׁ בָּאֵשׁ יָמְלָח וְכָל־קָרְבָּן בַּמֶּלַח יָמְלָח	49 Bonum est sal : quod si sal insulsum fuerit, in quo illud condietis ? Habete in vobis sal, et pacem habete inter vos.
50 טוֹב הַמֶּלַח וְאִם־הַמֶּלַח יִהְיֶה תָפֵל בַּמֶּה תְּתַקְּנוּ אוֹתוֹ יְהִי־לָכֶם מֶלַח בְּקִרְבְּכֶם וִיהִי שָׁלוֹם בֵּינֵיכֶם