Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם אֶל־בֵּית־פַּגֵּי וּבֵית־הִינִי בְּהַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו	1 Comme déjà ils arrivent à Bethphagé et Béthanie, près du mont des Oliviers, et qu’ils sont proches de Jérusalem,
2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם וְהָיָה כְּבוֹאֲכֶם שָׁמָּה תִּמְצְאוּ עַיִר אָסוּר אֲשֶׁר לֹא־יָשַׁב עָלָיו אָדָם אוֹתוֹ הַתִּירוּ וְהָבִיאוּ	2 Jésus envoie deux de ses disciples et leur dit: "Allez jusqu’au village d’en face; juste à l’entrée, vous trouverez un ânon attaché, sur lequel personne n’est encore monté. Détachez-le et amenez-le.
3 וְכִי־יֹאמַר אֲלֵיכֶם אִישׁ לָמָּה תַעֲשֹוּ זֹאת וַאֲמַרְתֶּם הָאָדוֹן צָרִיךְ לוֹ וּבְרֶגַע יְשַׁלְּחֶנּוּ הֵנָּה	3 Si quelqu’un vous dit: ‘Pourquoi faites-vous cela?’ vous répondrez: ‘Le Seigneur en a besoin’, et aussitôt après il le renverra.”
4 וַיֵּלְכוּ וַיִּמְצְאוּ הָעַיִר אָסוּר אֶל־הַשַּׁעַר בַּחוּץ עַל־אֵם הַדָּרֶךְ וַיַּתִּירוּהוּ	4 Ils s’en vont donc et trouvent dans la rue un ânon attaché près d’une porte; ils le détachent.
5 וַאֲנָשִׁים מִן־הָעֹמְדִים שָׁם אָמְרוּ אֲלֵיהֶם מַה־זֹּאת תַּעֲשֹוּ לְהַתִּיר אֶת־הָעָיִר	5 Des gens qui sont là leur disent: "Pourquoi détachez-vous l’ânon?”
6 וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר צִוָּם יֵשׁוּעַ וַיַּנִּיחוּ לָהֶם	6 Ils leur répondent comme Jésus l’a dit et on les laisse faire.
7 וַיָּבִיאוּ אֶת־הָעַיִר אֶל־יֵשׁוּעַ וַיַּשְׁלִיכוּ עָלָיו אֶת־בִּגְדֵיהֶם וַיֵּשֶׁב עָלָיו	7 Ils amènent l’ânon à Jésus; ils jettent sur lui leurs manteaux et Jésus s’assoit dessus.
8 וְרַבִּים פָּרְשֹוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם עַל־הַדָּרֶךְ וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים מִן־הָעֵצִים וַיִּשְׁטְחוּ עַל־הַדָּרֶךְ	8 Beaucoup étendent leurs manteaux sur le chemin, et d’autres des feuillages qu’ils ont coupés dans les champs.
9 וְהַהֹלְכִים לְפָנָיו וְאַחֲרָיו צֹעֲקִים לֵאמֹר הוֹשַׁע־נָא בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה	9 Ceux qui vont devant et ceux qui suivent lancent des acclamations: "Hosanna! Béni soit celui qui vient au nom du Seigneur!
10 בְּרוּכָה מַלְכוּת דָּוִד אָבִינוּ הַבָּאָה בְּשֵׁם יְהוָֹה הוֹשַׁע־נָא בַּמְּרוֹמִים	10 Béni soit le Royaume qui vient, le règne de David, notre père! Hosanna dans les hauteurs du ciel!”
11 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ יְרוּשָׁלַיִם וְאֶל־בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַיַּרְא וַיִּתְבּוֹנֵן עַל־הַכֹּל וְהַיּוֹם רָפָה לַעֲרוֹב וַיֵּצֵא אֶל־בֵּית־הִינִי עִם־שְׁנֵים הֶעָשָׂר	11 Jésus entra dans Jérusalem, et jusque dans le Temple où il inspecta tout du regard. Il était déjà tard lorsqu’il repartit avec les Douze en direction de Béthanie.
12 וַיְהִי מִמָּחֳרָת בְּצֵאתָם מִבֵּית־הִינִי וַיִּרְעָב	12 Le lendemain, comme on sortait de Béthanie, Jésus eut faim.
13 וַיַּרְא תְּאֵנָה מֵרָחוֹק וְלָהּ עָלִים וַיָּבֹא לִרְאוֹת הֲיִמְצָא־בָהּ פֶּרִי וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא־מָצָא בָהּ כִּי אִם־עָלִים לְבַד כִּי לֹא הָיְתָה עֵת תְּאֵנִים	13 Voyant de loin un figuier couvert de feuilles, il s’approcha pour voir s’il y trouverait quelque chose. Mais en s’approchant il ne trouva rien; il n’y avait que des feuilles, car ce n’était pas la saison des figues.
14 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ מֵעַתָּה אִישׁ אַל־יֹאכַל פְּרִי מִמֵּךְ עַד־עוֹלָם וַיִּשְׁמְעוּ תַּלְמִידָיו	14 Jésus dit alors au figuier: "Que personne jamais plus ne mange de ton fruit!” Et ses disciples l’entendirent.
15 וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיָּחֶל לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֶת־הַמּוֹכְרִים וְאֶת־הַקּוֹנִים וַיַּהֲפֹךְ אֶת־שֻׁלְחֲנוֹת הַשֻּׁלְחָנִים וְאֶת־מוֹשְׁבוֹת מֹכְרֵי הַיּוֹנִים	15 Ils arrivèrent à Jérusalem. Jésus entra dans le Temple et commença à jeter dehors tous ceux qui vendaient et achetaient dans le Temple. Il retourna les tables des changeurs de monnaie et les sièges des vendeurs de colombes;
16 וְלֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לָשֵׂאת כְּלִי דֶּרֶךְ הַמִּקְדָּשׁ	16 il ne permettait pas qu’on transporte des paquets à travers les parvis du Temple.
17 וַיְלַמֵּד וַיֹּאמֶר לָהֶם הֲלֹא כָתוּב כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל־הָעַמִּים וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֹתוֹ מְעָרַת פָּרִיצִים	17 Jésus leur fit la leçon: "N’est-il pas écrit: Ma maison sera appelée Maison de Prière pour toutes les nations? Et vous, vous en avez fait une caverne de voleurs.”
18 וַיִּשְׁמְעוּ הַסּוֹפְרִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לְהַשְׁמִידוֹ כִּי יָרְאוּ מִפָּנָיו יַעַן אֲשֶׁר כָּל־הָעָם מִשְׁתּוֹמְמִים עַל־תּוֹרָתוֹ	18 Les chefs des prêtres et les maîtres de la Loi en furent informés, et dès lors ils voulaient sa perte. Ils le redoutaient, car tout le monde était impressionné par son enseignement.
19 וַיְהִי בָּעָרֶב וַיֵּצֵא אֶל־מִחוּץ לָעִיר	19 Quand arrivait le soir, ils sortaient de la ville.
20 וַיְהִי הֵם עֹבְרִים בַּבֹּקֶר וַיִּרְאוּ אֶת־הַתְּאֵנָה כִּי יָבְשָׁה עִם־שָׁרָשֶׁיהָ	20 Au matin, en repassant, ils voient le figuier desséché jusqu’aux racines.
21 וַיִּזְכֹּר פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי הִנֵּה הַתְּאֵנָה אֲשֶׁר אֵרַרְתָּהּ יָבֵשָׁה	21 Pierre alors se rappelle, et il dit à Jésus: "Rabbi, regarde! Le figuier que tu as maudit est tout desséché.”
22 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם תְּהִי־נָא בָכֶם אֱמוּנַת אֱלֹהִים	22 Jésus répond: - Ayez foi en Dieu!
23 כִּי־אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כָּל־אֲשֶׁר יֹאמַר אֶל־הָהָר הַזֶּה הִנָּשֵׂא וְהֵעָתֵק אֶל־תּוֹךְ הַיָּם וְאֵין סָפֵק בִּלְבָבוֹ כִּי אִם־יַאֲמִין כִּי יִהְיֶה כַּאֲשֶׁר אָמָר כֵּן גַּם־יִהְיֶה־לּוֹ	23 En vérité, je vous le dis, si quelqu’un dit à cette montagne: ‘Enlève-toi et jette-toi dans la mer!’ il ne faut pas qu’il hésite. S’il croit de tout son cœur que ce qu’il dit va se faire, eh bien oui, il l’aura.
24 עַל־כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כֹּל אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ בְּהִתְפַּלֶּלְכֶם הַאֲמִינוּ כִּי תִקָּחוּ וִיהִי לָכֶם	24 Aussi je vous dis: Tout ce que vous demandez dans la prière, croyez que vous l’avez reçu et vous le recevrez.
25 וְכִי תַעַמְדוּ לְהִתְפַּלֵּל תִּסְלְחוּ לְכָל־אִישׁ אֵת אֲשֶׁר בִּלְבַבְכֶם עָלָיו לְמַעַן יִסְלַח לָכֶם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַף־הוּא אֶת־פִּשְׁעֵיכֶם	25 “Quand vous êtes en train de prier, si vous avez quelque chose contre quelqu’un, pardonnez; et votre Père qui est dans les cieux vous pardonnera aussi vos fautes.”
26 וְאַתֶּם אִם־לֹא תִסְלְחוּ אַף־אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם לֹא־יִסְלַח לָכֶם אֶת־פִּשְׁעֵיכֶם	26 NO TEXT
27 וַיָּשׁוּבוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיְהִי הוּא מִתְהַלֵּךְ בַּמִּקְדָּשׁ וַיָּבֹאוּ אֵלָיו הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים	27 Ils revinrent à Jérusalem. Tandis qu’ils allaient et venaient dans le Temple, les chefs des prêtres, les maîtres de la Loi et les Anciens vinrent à lui
28 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אַתָּה עֹשֶׂה אֵלֶּה וּמִי נָתַן לְךָ אֶת־הָרְשׁוּת הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אֶת־אֵלֶּה	28 et lui dirent: "De quelle autorité fais-tu cela? Qui t’a chargé de le faire?”
29 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם גַּם־אֲנִי אֶשְׁאֲלָה אֶתְכֶם דָּבָר אֶחָד וְאַתֶּם הֲשִׁיבוּנִי וְאֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה	29 Jésus leur répond: "Je vous poserai une question, une seule. Répondez-moi et je vous dirai de quelle autorité je fais cela:
30 טְבִילַת יוֹחָנָן הֲמִן־הַשָּׁמַיִם הָיָתָה אִם־מִבְּנֵי אָדָם הֲשִׁיבוּנִי	30 Le baptême de Jean, était-ce une initiative du Ciel, ou simplement humaine? Répondez-moi.”
31 וַיַּחְשְׁבוּ כֹּה וָכֹה בְּקִרְבָּם לֵאמֹר אִם־נֹאמַר מִן־הַשָּׁמַיִם יֹאמַר מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ	31 Les autres commencent à se dire: "Si nous répondons que cela venait du Ciel, il nous dira: ‘Pourquoi n’avez-vous pas cru en lui?’
32 אוֹ הֲנֹאמַר מִבְּנֵי אָדָם וַיִּירְאוּ אֶת־הָעָם כִּי־כֻלָּם חָשְׁבוּ אֶת־יוֹחָנָן לְנָבִיא בֶּאֱמֶת	32 Mais comment dire que c’était chose humaine?” Ils ne le pouvaient par crainte du peuple, car tous considéraient Jean comme un vrai prophète.
33 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֶל־יֵשׁוּעַ לֹא יָדָעְנוּ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִם־כֵּן גַּם־אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה	33 Aussi répondent-ils à Jésus: "Nous ne savons pas.” Et Jésus leur dit: "Je ne vous dirai pas non plus de quel droit je fais tout cela.”