Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיְהִי כְּכַלּוֹת יֵשׁוּעַ לְצַוֹּת אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם לְלַמֵּד וּלְבַשֵּר בְּעָרֵיהֶם	1 Et factum est, cum consummasset Jesus, præcipiens duodecim discipulis suis, transiit inde ut doceret, et prædicaret in civitatibus eorum.
2 וְיוֹחָנָן שָׁמַע בְּבֵית הַסֹּהַר אֶת־מַעֲשֵׂי הַמָּשִׁיחַ וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו	2 Joannes autem cum audisset in vinculis opera Christi, mittens duos de discipulis suis,
3 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה הוּא הַבָּא אִם־נְחַכֶּה לְאַחֵר	3 ait illi : Tu es, qui venturus es, an alium exspectamus ?
4 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ הַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֶת־אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם וּרְאִיתֶם	4 Et respondens Jesus ait illis : Euntes renuntiate Joanni quæ audistis, et vidistis.
5 עִוְרִים רֹאִים וּפִסְּחִים מִתְהַלְּכִים מְצֹרָעִים מְטֹהָרִים וְחֵרְשִׁים שֹׁמְעִים וּמֵתִים קָמִים וַעֲנִיִּים מִתְבַּשְּׂרֵי יְשׁוּעָה הֵם	5 Cæci vident, claudi ambulant, leprosi mundantur, surdi audiunt, mortui resurgunt, pauperes evangelizantur :
6 וְאַשְׁרֵי אֲשֶׁר לֹא־יִכָּשֵׁל בִּי	6 et beatus est, qui non fuerit scandalizatus in me.
7 הֵמָּה הָלְכוּ לָהֶם וְיֵשׁוּעַ הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל־הֲמוֹן הָעָם עַל־אֹדוֹת יוֹחָנָן וַיֹּאמַר מַה־זֶּה יְצָאתֶם הַמִּדְבָּרָה לִרְאוֹת הֲקָנֶה אֲשֶׁר יִנּוֹעַ בָּרוּחַ	7 Illis autem abeuntibus, cœpit Jesus dicere ad turbas de Joanne : Quid existis in desertum videre ? arundinem vento agitatam ?
8 וְאִם־לֹא מַה־זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֹת הַאִישׁ לָבוּשׁ בִּגְדֵי עֲדָנִים הִנֵּה הַלֹּבְשִׁים עֲדָנִים בְּבָתֵּי הַמְּלָכִים הֵמָּה	8 Sed quid existis videre ? hominem mollibus vestitum ? Ecce qui mollibus vestiuntur, in domibus regum sunt.
9 וְאִם־לֹא מַה־זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֹת אִם־אִישׁ נָבִיא הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי גַם־גָּדוֹל הוּא מִנָּבִיא	9 Sed quid existis videre ? prophetam ? Etiam dico vobis, et plus quam prophetam.
10 כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה־דַרְכְּךָ לְפָנֶיךָ	10 Hic est enim de quo scriptum est : Ecce ego mitto angelum meum ante faciem tuam, qui præparabit viam tuam ante te.
11 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא קָם בִּילוּדֵי אִשָּׁה אִישׁ גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל אַךְ הַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם גָּדוֹל הוּא מִמֶּנּוּ	11 Amen dico vobis, non surrexit inter natos mulierum major Joanne Baptista : qui autem minor est in regno cælorum, major est illo.
12 וּמִימֵי יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל עַד־הֵנָּה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם נִתְפְּשָׂה בְּחָזְקָה וְהַחֲזָקִים יַחֲזִיקוּ בָהּ	12 A diebus autem Joannis Baptistæ usque nunc, regnum cælorum vim patitur, et violenti rapiunt illud.
13 כִּי כָל־הַנְּבִיאִים וְהַתּוֹרָה עֲדֵי יוֹחָנָן נִבָּאוּ	13 Omnes enim prophetæ et lex usque ad Joannem prophetaverunt :
14 וְאִם־תִּרְצוּ לְקַבֵּל הִנֵּה הוּא אֵלִיָּה הֶעָתִיד לָבוֹא	14 et si vultis recipere, ipse est Elias, qui venturus est.
15 מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע	15 Qui habet aures audiendi, audiat.
16 וְאֶל־מִי אֲדַמֶּה אֶת־הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹמֶה הוּא לַיְלָדִים הַיּשְׁבִים בַּשְּׁוָקִים וְקֹרְאִים לְחַבְרֵיהֶם לֵאמֹר	16 Cui autem similem æstimabo generationem istam ? Similis est pueris sedentibus in foro : qui clamantes coæqualibus
17 חִלַּלְנוּ לָכֶם בַּחֲלִילִים וְלֹא רִקַּדְתֶּם קוֹנַנּוּ לָכֶם קִינָה וְלֹא סְפַדְתֶּם	17 dicunt : Cecinimus vobis, et non saltastis : lamentavimus, et non planxistis.
18 כִּי־בָא־יוֹחָנָן לֹא אֹכֵל וְלֹא שֹׁתֶה וַיֹּאמְרוּ שֵׁד בּוֹ	18 Venit enim Joannes neque manducans, neque bibens, et dicunt : Dæmonium habet.
19 וַיָּבֹא בֶן־הָאָדָם וְהוּא אֹכֵל וְשֹׁתֶה וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה אִישׁ זוֹלֵל וְסֹבֵא וְאֹהֵב מוֹכְסִים וְחַטָּאִים וְנִצְדְּקָה הַחָכְמָה מֵאֵת בָּנֶיהָ	19 Venit Filius hominis manducans, et bibens, et dicunt : Ecce homo vorax, et potator vini, publicanorum et peccatorum amicus. Et justificata est sapientia a filiis suis.
20 אָז הֵחֵל לִגְעֹר בֶּעָרִים אֲשֶׁר־רֹב גְּבוּרוֹתָיו נַעֲשׂוּ בְתוֹכָן וְלֹא שָׁבוּ	20 Tunc cœpit exprobrare civitatibus, in quibus factæ sunt plurimæ virtutes ejus, quia non egissent pœnitentiam :
21 אוֹי לָךְ כּוֹרָזִין אוֹי לָךְ בֵּית־צַיְדָה כִּי הַגְּבוּרוֹת אֲשֶׁר נַעֲשֹוּ בְקִרְבְּכֶן לוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן נַעֲשֹוּ הֲלֹא־כְבָר שָׁבוּ בְּשַׂק וָאֵפֶר	21 Væ tibi Corozain, væ tibi Bethsaida : quia, si in Tyro et Sidone factæ essent virtutes quæ factæ sunt in vobis, olim in cilicio et cinere pœnitentiam egissent.
22 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי בְּיוֹם הַדִּין יֵקַל לְצוֹר וְצִידוֹן יוֹתֵר מִכֶּם	22 Verumtamen dico vobis : Tyro et Sidoni remissius erit in die judicii, quam vobis.
23 וְאַתְּ כְּפַר־נַחוּם הַמְרוֹמָמָה עַד־הַשָּׁמַיִם עַד־שְׁאוֹל תּוּרָדִי כִּי הַגְּבוּרוֹת אֲשֶׁר נַעֲשֹוּ בְתוֹכֵךְ לוּ בִסְדוֹם נַעֲשֹוּ כִּי עַתָּה עָמְדָה עַל־תִּלָּהּ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה	23 Et tu Capharnaum, numquid usque in cælum exaltaberis ? usque in infernum descendes, quia si in Sodomis factæ fuissent virtutes quæ factæ sunt in te, forte mansissent usque in hanc diem.
24 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי בְּיוֹם הַדִּין יֵקַל לְאַדְמַת סְדוֹם מִמֵּךְ	24 Verumtamen dico vobis, quia terræ Sodomorum remissius erit in die judicii, quam tibi.
25 בָּעֵת הַהִיא עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר אוֹדְךָ אָבִי אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת־אֵלֶּה מִן־הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים וְגִלִּיתָם לָעוֹלָלִים	25 In illo tempore respondens Jesus dixit : Confiteor tibi, Pater, Domine cæli et terræ, quia abscondisti hæc a sapientibus, et prudentibus, et revelasti ea parvulis.
26 הֵן אָבִי כִּי כֵן הָיָה רָצוֹן לְפָנֶיךָ	26 Ita Pater : quoniam sic fuit placitum ante te.
27 הַכֹּל נִמְסַר־לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין מַכִּיר אֶת־הַבֵּן בִּלְתִּי הָאָב וְאֵין מַכִּיר אֶת־הָאָב בִּלְתִּי הַבֵּן וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ הַבֵּן לְגַלּוֹתוֹ לוֹ	27 Omnia mihi tradita sunt a Patre meo. Et nemo novit Filium, nisi Pater : neque Patrem quis novit, nisi Filius, et cui voluerit Filius revelare.
28 בֹּאוּ אֵלַי כָּל־הָעֲמֵלִים וְהַטְּעוּנִים וַאֲנִי אָנִיחַ לָכֶם	28 Venite ad me omnes qui laboratis, et onerati estis, et ego reficiam vos.
29 קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם אֶת־עֻלִּי וְלִמְדוּ מִמֶּנִּי כִּי־עָנָו וּשְׁפַל רוּחַ אָנֹכִי וְתִמְצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשֹׁתֵיכֶם	29 Tollite jugum meum super vos, et discite a me, quia mitis sum, et humilis corde : et invenietis requiem animabus vestris.
30 כִּי עֻלִּי נָעִים הוּא וְקַל מַשָּׂאִי	30 Jugum enim meum suave est, et onus meum leve.
31 הָאֱלֹהִים אֲבִי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים הוּא יֹדֵעַ כִּי לֹא אֲשַׁקֵּר
32 בְּדַמֶּשֶׂק שָׁמַר הַנִּצָּב שֶׁל־הַמֶּלֶךְ אֲרֵטַס אֶת־עִיר הַדַּמַּשְׂקִיִּים וַיְבַקֵּשׁ לְתָפְשֵׂנִי
33 וּבְעַד הַחַלּוֹן הוֹרִידוּ אֹתִי בְּסַל מֵעַל הַחוֹמָה וַאִמָּלֵט מִיָּדָיו