Scrutatio

Lunedi, 3 giugno 2024 - San Carlo Lwanga ( Letture di oggi)

Prima lettera ai Corinzi (האיגרת הראשונה אל הקורינתים) 6


font
STUTTGARTENSIA-DELITZSCHBIBLIA
1 הֲיֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אֲשֶׁר בְּרִיבוֹ עִם־רֵעֵהוּ יָזִיד לְהָבִיא דְבַר־דִּינוֹ לִפְנֵי הָרְשָׁעִים וְלֹא לִפְנֵי הַקְּדשִׁים
2 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הַקְּדשִׁים יָדִינוּ אֶת־הָעוֹלָם וְאִם־הָעוֹלָם יִדּוֹן עַל־יֶדְכֶם הַאֵינְכֶם רְאוּיִם לָדִין דִּינִים קְטַנִּים
3 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי נָדִין אֶת־הַמַּלְאָכִים אַף כִּי־דִבְרֵי מָמוֹנוֹת
4 וְאַתֶּם כַּאֲשֶׁר יֵשׁ־לָכֶם דִּינֵי מָמוֹנוֹת מוֹשִׁיבִים אַתֶּם אֶת־הַנֶּחֱשָׁבִים לְאַיִן בַּקָּהָל לְשֹׁפְטֵיכֶם
5 לְבָשְׁתְּכֶם אֹמֵר אֲנִי אֶת־זֹאת הֲכִי אֵין בָּכֶם חָכָם אֶחָד שֶׁיּוּכַל לְהוֹכִיחַ בֵּין אִישׁ לְאָחִיו
6 כִּי אָח רָב עִם־אָחִיו וְזֹאת לִפְנֵי לֹא־מַאֲמִינִים
7 הֵן בַּכֹּל יְרִידָה הִיא לָכֶם שֶׁתָּרִיבוּ זֶה עִם־זֶה לָמָּה לֹא תִבְחֲרוּ לִסְבֹּל הוֹנָאָה וְלָמָּה לֹא תִבְחֲרוּ לִהְיוֹת עֲשׁוּקִים
8 אֲבָל תּוֹנוּ וְתַעַשְׁקוּ אַף אֶת־אֲחֵיכֶם
9 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הָרְשָׁעִים לֹא יִירְשׁוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אַל־תַּתְעוּ אֶת־נַפְשׁוֹתֵיכֶם לֹא הַזֹּנִים לֹא עֹבְדֵי אֱלִילִים לֹא הַמְנָאֲפִים וְלֹא הַקְּדֵשִׁים וְלֹא הַשֹּׁכְבִים אֶת־זָכָר
10 לֹא הַגַּנָּבִים וְלֹא־בֹצְעֵי בֶצַע לֹא הַסֹּבְאִים וְלֹא הַמְגַדְּפִים וְלֹא הַגַּזְלָנִים כָּל־אֵלֶּה לֹא יִירְשׁוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים
11 וְכָאֵלֶּה לְפָנִים הָיוּ מִקְצַתְכֶם אֲבָל רֻחַצְתֶּם אֲבָל קֻדַּשְׁתֶּם אֲבָל הָצְדַקְתֶּם בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וּבְרוּחַ אֱלֹהֵינוּ
12 הַכֹּל הוּא בִרְשׁוּתִי אַךְ לֹא כָל־דָּבָר יוֹעִיל הַכֹּל הוּא בִרְשׁוּתִי אַךְ לֹא יְשַׁעְבְּדֵנִי דָּבָר
13 הַמַּאֲכָל לַבֶּטֶן וְהַבֶּטֶן לַמַּאֲכָל וְהָאֱלֹהִים אֶת־זֶה וְאֶת־זֶה יְכַלֶּה וְהַגּוּף אַל־יְהִי לַזְּנוּת כִּי אִם־לָאָדוֹן וְהָאָדוֹן לַגּוּף
14 וְהָאֱלֹהִים הֵעִיר גַּם אֶת־אֲדֹנֵינוּ וְיָעִיר גַּם־אֶתְכֶם בִּגְבוּרָתוֹ
15 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי גּוּפֹתֵיכֶם אֵבָרֵי הַמָּשִׁיחַ הֵנָּה הֲכִי אֶקַּח אֶת־אֵבָרֵי הַמָּשִׁיחַ וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם לְאֵבָרֵי זוֹנָה חָלִילָה
16 אוֹ הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הַדָּבֵק בַּזּוֹנָה גּוּף אֶחָד הוּא עִמָּהּ כִּי הַכָּתוּב אֹמֵר וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד
17 אֲבָל הַדָּבֵק בָּאָדוֹן רוּחַ אֶחָד הוּא עִמּוֹ
18 נוּסוּ מִן־הַזְּנוּת כָּל־חֵטְא אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הָאָדָם מִחוּץ לְגוּפוֹ הוּא וְהַזּוֹנֶה חֹטֵא בְּעֶצֶם גּוּפוֹ
19 אוֹ הֲלֹא־יְדַעְתֶּם כִּי גוּפְכֶם הוּא הֵיכַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְכִי לֹא־לְעַצְמְכֶם אַתֶּם
20 כִּי בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם עַל־כֵּן כַּבְּדוּ אֶת־הָאֱלֹהִים בְּגוּפְכֶם וּבְרוּחֲכֶם אֲשֶׁר לֵאלֹהִים הֵמָּה