1 מַשָּׂא נִינְוֵה סֵפֶר חֲזֹון נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי | 1 Oracle sur Ninive. Livre de la vision de Nahum, d'Elqosh. |
2 אֵל קַנֹּוא וְנֹקֵם יְהוָה נֹקֵם יְהוָה וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם יְהוָה לְצָרָיו וְנֹוטֵר הוּא לְאֹיְבָיו | 2 C'est un Dieu jaloux et vengeur que Yahvé! Il se venge, Yahvé, il est riche en colère! Il se venge,Yahvé, de ses adversaires, il garde rancune à ses ennemis. |
3 יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם [וּגְדֹול־ כ] (וּגְדָל־כֹּחַ ק) וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה יְהוָה בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכֹּו וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו | 3 Yahvé est lent à la colère, mais grand par sa puissance. L'impunité, jamais il ne l'accorde, Yahvé.Dans l'ouragan, dans la tempête il fait sa route, les nuées sont la poussière que soulèvent ses pas. |
4 גֹּועֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכָל־הַנְּהָרֹות הֶחֱרִיב אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל וּפֶרַח לְבָנֹון אֻמְלָל | 4 Il menace la mer, il la met à sec, il fait tarir tous les fleuves... flétris sont Bashân et le Carmel, flétriela verdure du Liban! |
5 הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ וְהַגְּבָעֹות הִתְמֹגָגוּ וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ מִפָּנָיו וְתֵבֵל וְכָל־יֹשְׁבֵי בָהּ | 5 Les montagnes tremblent à cause de lui, les collines chancellent, la terre s'effondre devant lui, lemonde et tous ceux qui l'habitent. |
6 לִפְנֵי זַעְמֹו מִי יַעֲמֹוד וּמִי יָקוּם בַּחֲרֹון אַפֹּו חֲמָתֹו נִתְּכָה כָאֵשׁ וְהַצֻּרִים נִתְּצוּ מִמֶּנּוּ | 6 Son courroux! qui pourrait le soutenir? Qui tiendrait devant son ardente colère? Sa fureur se déversecomme le feu et les rochers se brisent devant lui. |
7 טֹוב יְהוָה לְמָעֹוז בְּיֹום צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בֹו | 7 Yahvé est bon; il est une citadelle au jour de la détresse. Il connaît ceux qui se confient en lui, |
8 וּבְשֶׁטֶף עֹבֵר כָּלָה יַעֲשֶׂה מְקֹומָהּ וְאֹיְבָיו יְרַדֶּף־חֹשֶׁךְ | 8 même quand survient l'inondation. Il réduira à néant ceux qui se dressent contre lui, il poursuivra sesennemis jusque dans les ténèbres. |
9 מַה־תְּחַשְּׁבוּן אֶל־יְהוָה כָּלָה הוּא עֹשֶׂה לֹא־תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה | 9 Que méditez-vous sur Yahvé? C'est lui qui réduit à néant; l'oppression ne se lèvera pas deux fois. |
10 כִּי עַד־סִירִים סְבֻכִים וּכְסָבְאָם סְבוּאִים אֻכְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ מָלֵא | 10 Comme un fourré d'épines enchevêtrées ils seront dévorés, comme la paille sèche, entièrement. |
11 מִמֵּךְ יָצָא חֹשֵׁב עַל־יְהוָה רָעָה יֹעֵץ בְּלִיָּעַל׃ ס | 11 C'est de toi qu'est sorti celui qui médite contre Yahvé, l'homme aux desseins de Bélial. |
12 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה אִם־שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגֹזּוּ וְעָבָר וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עֹוד | 12 Ainsi parle Yahvé. Si intacts, si nombreux soient-ils, ils seront fauchés et ils passeront. Si je t'aihumiliée, je ne t'humilierai plus désormais. |
13 וְעַתָּה אֶשְׁבֹּר מֹטֵהוּ מֵעָלָיִךְ וּמֹוסְרֹתַיִךְ אֲנַתֵּק | 13 Et maintenant, je vais briser son joug qui pèse sur toi, rompre tes chaînes. |
14 וְצִוָּה עָלֶיךָ יְהוָה לֹא־יִזָּרַע מִשִּׁמְךָ עֹוד מִבֵּית אֱלֹהֶיךָ אַכְרִית פֶּסֶל וּמַסֵּכָה אָשִׂים קִבְרֶךָ כִּי קַלֹּותָ׃ פ | 14 Pour toi, voici l'ordre de Yahvé: Il n'y aura plus de race qui porte ton nom; du temple de tes dieuxj'enlèverai images sculptées et coulées; je dévasterai ta tombe car tu es maudit. |
15 מָלְאָה הָעֵת וְהִגִּיעָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים שׁוּבוּ וְהַאֲמִינוּ בַבְּשׂוֹרָה | |
16 וַיְהִי בְּהִתְהַלְּכוֹ עַל־יַד יַם־הַגָּלִיל וַיַּרְא אֶת־שִׁמְעוֹן וְאֶת־אַנְדְּרַי אֲחִי שִׁמְעוֹן פֹּרְשִׂים מְצוֹדָה בַּיָּם כִּי דַיָּגִים הָיוּ | |
17 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ לְכוּ אַחֲרַי וַאֲשִׂימְכֶם לְדַיָּגֵי אֲנָשִׁים | |
18 וַיַּעַזְבוּ מַהֵר אֶת־מִכְמְרֹתֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו | |
19 וַיְהִי כְּעָבְרוֹ מְעַט מִשָּׁם וַיַּרְא אֶת־יַעֲקֹב בֶּן־זַבְדַּי וְאֶת־יוֹחָנָן אָחִיו וְגַם־הֵמָּה בָאֳנִיָּה מְתַקְּנִים אֶת־הַמִּכְמֹרוֹת | |
20 וַיִּקְרָא מְהֵרָה אֲלֵיהֶם וַיַּעַזְבוּ אֶת־זַבְדַּי אֲבִיהֶם בָּאֳנִיָּה עִם־הַשְּׂכִירִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו | |
21 וַיָּבֹאוּ אֶל־כְּפַר נַחוּם וַיְמַהֵר לָבוֹא בַשַּׁבָּת לְבֵית הַכְּנֵסֶת וַיְלַמֵּד | |
22 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ עַל־תּוֹרָתוֹ כִּי־הָיָה מְלַמְּדָם כְּבַעַל גְּבוּרָה וְלֹא כַּסֹּפְרִים | |
23 וְאִישׁ הָיָה בְּבֵית כְּנִסְתָּם אֲשֶׁר־רוּחַ טֻמְאָה בּוֹ וַיִּצְעַק לֵאמֹר | |
24 אֲהָהּ מַה־לָּנוּ וָלָךְ יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי בָּאתָ לְהַאֲבִידֵנוּ יָדַעְתִּי מִי אַתָּה קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים | |
25 וַיִּגְעַר־בּוֹ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר הֵאָלֵם וְצֵא מִמֶּנּוּ | |
26 וַיִּסְחָבֵהוּ רוּחַ הַטֻּמְאָה וַיִּצְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וַיֵּצֵא מִמֶּנּוּ | |
27 וַיִּבָּהֲלוּ כֻלָּם וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ לֵאמֹר מַה־זֹּאת מַה־הִיא הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אַף־לְרוּחוֹת הַטֻּמְאָה בִּגְבוּרָה הוּא מְצַוֶּה וְהֵנָּה שֹׁמְעוֹת לוֹ | |
28 וַיֵּצֵא שָׁמְעוֹ מַהֵר בְּכָל־מְקוֹמוֹת אֶרֶץ הַגָּלִיל | |
29 וַיְהִי אַחֲרֵי צֵאתָם מִבֵּית הַכְּנֵסֶת וַיָּבֹאוּ בֵּיתָה שִׁמְעוֹן וְאַנְדְּרַי הֵמָּה וְיַעֲקֹב וְיוֹחָנָן עִמָּם | |
30 וַחֲמוֹת שִׁמְעוֹן שָׁכְבָה אֲחוּזַת הַקַּדָּחַת וַיְמַהֲרוּ לְדַבֵּר אֵלָיו עָלֶיהָ | |
31 וַיִּגַּשׁ וַיֹּאחֶז בְּיָדָהּ וַיְקִימֶהָ וַתִּרֶף מִמֶּנָּה הַקַּדַּחַת פִּתְאֹם וַתְּשָׁרֶת אוֹתָם | |
32 וַיְהִי בָעֶרֶב כְּבוֹא הַשָּׁמֶשׁ וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אֵת כָּל־הַחוֹלִים וְאֵת אֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים | |
33 וְכָל־הָעִיר נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו פֶּתַח הַבָּיִת | |
34 וַיְרַפֵּא רַבִּים אֲשֶׁר הָיוּ חוֹלִים חֳלָיִים שׁוֹנִים וַיְגָרֶשׁ שֵׁדִים הַרְבֵּה וְלֹא־נָתַן אֶת־הַשֵּׁדִים לְדַבֵּר כִּי יְדָעֻהוּ | |
35 וַיַּשְׁכֵּם מִמָּחֳרָת בְּעוֹד לָיְלָה וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ אֶל־מְקוֹם חָרְבָּה וַיִּתְפַּלֵּל שָׁם | |
36 וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו שִׁמְעוֹן וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ | |
37 וַיִּמְצָאֻהוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה כֻלָּם מְבַקְשִׁים אוֹתָךְ | |
38 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נַעְבְּרָה מִזֶּה אֶל־עָרֵי הַפְּרָזוֹת הַקְּרֹבוֹת וְאֶקְרָא גַם־שָׁם כִּי בַעֲבוּר־זֹאת יָצָאתִי | |
39 וַיְהִי קֹרֵא בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם בְּכָל־הַגָּלִיל וַיְגָרֶשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים | |
40 וַיָּבוֹא אֵלָיו אִישׁ מְצֹרָע וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיֹּאמֶר לוֹ אִם־תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֲרֵנִי | |
41 וַיְרַחֵם עָלָיו יֵשׁוּעַ וַיִּשְׁלַח אֶת־יָדוֹ וַיִּגַּע־בּוֹ וַיֹּאמַר רֹצֶה אָנֹכִי טְהָר | |
42 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהַצָּרַעַת סָרָה מִמֶּנּוּ וַיִּטְהָר | |
43 וַיִּגְעַר־בּוֹ וַיְמַהֵר לְהוֹצִיאוֹ הַחוּצָה | |
44 וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה אַל־תְּסַפֵּר דָּבָר לְאִישׁ כִּי אִם־לֵךְ הֵרָאֵה אֶל־הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב עַל־טָהֳרָתְךָ אֵת אֲשֶׁר־צִוָּה משֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם | |
45 אַךְ־הוּא בְּצֵאתוֹ הֵחֵל לִקְרֹא הַרְבֵּה וּלְהַשְׁמִיעַ הַדָּבָר עַד אֲשֶׁר לֹא־יָכֹל לָבוֹא עוֹד אֶל־עִיר בְּגָלוּי כִּי אִם־הָיָה ישֵׁב מִחוּץ לָעִיר בִּמְקֹמוֹת חָרְבָּה וַיָּבֹאוּ אֵלָיו מִכָּל־עֲבָרָיו | |