Amos (עמוס) - Amos 52

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 בֶּן־עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכֹו וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמֹּו [חֲמִיטַל כ] (חֲמוּטַל ק) בַּת־יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה	1 Sédécias avait 21 ans à son avènement et il régna onze ans à Jérusalem. Sa mère s'appelaitHamital, fille de Yirmeyahu, et était de Libna.
2 וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהֹויָקִים	2 Il fit ce qui est mal aux yeux de Yahvé, tout comme avait fait Joiaqim.
3 כִּי ׀ עַל־אַף יְהוָה הָיְתָה בִּירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה עַד־הִשְׁלִיכֹו אֹותָם מֵעַל פָּנָיו וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל	3 Cela arriva à Jérusalem et en Juda à cause de la colère de Yahvé, tant qu'enfin il les rejeta dedevant sa face. Sédécias se révolta contre le roi de Babylone.
4 וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכֹו בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשֹׂור לַחֹדֶשׁ בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל הוּא וְכָל־חֵילֹו עַל־יְרוּשָׁלִַם וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב	4 En la neuvième année de son règne, au dixième mois le dix du mois, Nabuchodonosor, roi deBabylone, vint attaquer Jérusalem avec toute son armée, il campa devant la ville et la cerna d'un retranchement.
5 וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצֹור עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ	5 La ville fut investie jusqu'à la onzième année du roi Sédécias.
6 בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא־הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ	6 Au quatrième mois, le neuf du mois, alors que la famine sévissait dans la ville et que la populationn'avait plus rien à manger,
7 וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל־אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין־הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל־גַּן הַמֶּלֶךְ וְכַשְׂדִּים עַל־הָעִיר סָבִיב וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה	7 une brèche fut faite au rempart de la ville. Alors le roi et tous les hommes de guerre s'enfuirent denuit et s'échappèrent de la ville par la porte entre les deux murs, qui est près du jardin du roi -- les Chaldéenscernaient la ville -- et ils prirent le chemin de la Araba.
8 וַיִּרְדְּפוּ חֵיל־כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּשִּׂיגוּ אֶת־צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹת יְרֵחֹו וְכָל־חֵילֹו נָפֹצוּ מֵעָלָיו	8 Mais les troupes chaldéennes poursuivirent le roi et atteignirent Sédécias dans les plaines deJéricho, où tous ses soldats, l'abandonnant, se débandèrent.
9 וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלוּ אֹתֹו אֶל־מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיְדַבֵּר אִתֹּו מִשְׁפָּטִים	9 On fit prisonnier le roi qu'on emmena à Ribla, au pays de Hamat, auprès du roi de Babylone qui lefit passer en jugement.
10 וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶת־בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו וְגַם אֶת־כָּל־שָׂרֵי יְהוּדָה שָׁחַט בְּרִבְלָתָה	10 Il égorgea les fils de Sédécias sous ses yeux; de même tous les princes de Juda, il les égorgea àRibla.
11 וְאֶת־עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּבֶלָה וַיִּתְּנֵהוּ [בְבֵית־ כ] (בֵית־הַפְּקֻדֹּת ק) עַד־יֹום מֹותֹו	11 Puis il creva les yeux de Sédécias et le lia avec des chaînes de bronze. Alors, le roi de Babylonel'emmena à Babylone où il l'emprisonna jusqu'au jour de sa mort.
12 וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשֹׂור לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ־בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם	12 Au cinquième mois, le dix du mois -- c'était en la dix-neuvième année du règne deNabuchodonosor, roi de Babylone -- Nebuzaradân, commandant de la garde, un de l'entourage immédiat du roide Babylone, fit son entrée à Jérusalem.
13 וַיִּשְׂרֹף אֶת־בֵּית־יְהוָה וְאֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל־בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת־כָּל־בֵּית הַגָּדֹול שָׂרַף בָּאֵשׁ	13 Il incendia le Temple de Yahvé, le palais royal et toutes les maisons de Jérusalem.
14 וְאֶת־כָּל־חֹמֹות יְרוּשָׁלִַם סָבִיב נָתְצוּ כָּל־חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר אֶת־רַב־טַבָּחִים	14 Les troupes chaldéennes qui étaient avec le commandant de la garde abattirent tous les rempartsqui entouraient Jérusalem.
15 וּמִדַּלֹּות הָעָם וְאֶת־יֶתֶר הָעָם ׀ הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר וְאֶת־הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ אֶל־מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֵת יֶתֶר הָאָמֹון הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים	15 Nebuzaradân, commandant de la garde, déporta une partie des pauvres du peuple et le reste de lapopulation laissée dans la ville, les transfuges qui étaient passés au roi de Babylone et ce qui restait des artisans.
16 וּמִדַּלֹּות הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים	16 Mais Nebuzaradân, commandant de la garde, laissa une partie des pauvres du pays, commevignerons et laboureurs.
17 וְאֶת־עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לְבֵית־יְהוָה וְאֶת־הַמְּכֹנֹות וְאֶת־יָם הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּבֵית־יְהוָה שִׁבְּרוּ כַשְׂדִּים וַיִּשְׂאוּ אֶת־כָּל־נְחֻשְׁתָּם בָּבֶלָה	17 Les Chaldéens brisèrent les colonnes de bronze du Temple de Yahvé, les bases roulantes et laMer de bronze qui étaient dans le Temple de Yahvé; ils en emportèrent tout le bronze à Babylone.
18 וְאֶת־הַסִּרֹות וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמְזַמְּרֹות וְאֶת־הַמִּזְרָקֹת וְאֶת־הַכַּפֹּות וְאֵת כָּל־כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר־יְשָׁרְתוּ בָהֶם לָקָחוּ	18 Ils prirent aussi les vases à cendres, les pelles, les couteaux, les coupes d'aspersion, les navettes ettous les ustensiles de bronze qui servaient au culte.
19 וְאֶת־הַסִּפִּים וְאֶת־הַמַּחְתֹּות וְאֶת־הַמִּזְרָקֹות וְאֶת־הַסִּירֹות וְאֶת־הַמְּנֹרֹות וְאֶת־הַכַּפֹּות וְאֶת־הַמְּנַקִיֹות אֲשֶׁר זָהָב זָהָב וַאֲשֶׁר־כֶּסֶף כָּסֶף לָקַח רַב־טַבָּחִים	19 Le commandant de la garde prit encore les coupes, les encensoirs, les coupes d'aspersion, lesvases à cendres, les chandeliers, les bols et les patères, tout ce qui était en or et tout ce qui était en argent.
20 הָעַמּוּדִים ׀ שְׁנַיִם הַיָּם אֶחָד וְהַבָּקָר שְׁנֵים־עָשָׂר נְחֹשֶׁת אֲשֶׁר־תַּחַת הַמְּכֹנֹות אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה לֹא־הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֻשְׁתָּם כָּל־הַכֵּלִים הָאֵלֶּה	20 Quant aux deux colonnes, à la Mer unique, aux douze boeufs de bronze qui étaient sous la Mer etaux bases roulantes, que le roi Salomon avait fabriqués pour le Temple de Yahvé, on ne pouvait évaluer ce quepesait le bronze de tous ces objets.
21 וְהָעַמּוּדִים שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה [קֹומָה כ] (קֹומַת ק) הָעַמֻּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אַמָּה יְסֻבֶּנּוּ וְעָבְיֹו אַרְבַּע אַצְבָּעֹות נָבוּב	21 Quant aux colonnes, l'une avait dix-huit coudées de haut; un fil de douze coudées en mesurait letour; épaisse de quatre doigts, elle était creuse à l'intérieur;
22 וְכֹתֶרֶת עָלָיו נְחֹשֶׁת וְקֹומַת הַכֹּתֶרֶת הָאַחַת חָמֵשׁ אַמֹּות וּשְׂבָכָה וְרִמֹּונִים עַל־הַכֹּותֶרֶת סָבִיב הַכֹּל נְחֹשֶׁת וְכָאֵלֶּה לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי וְרִמֹּונִים	22 un chapiteau de bronze la surmontait, haut de cinq coudées, ayant tout autour un treillis et desgrenades, le tout en bronze. De même pour la deuxième colonne.
23 וַיִּהְיוּ הָרִמֹּנִים תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה רוּחָה כָּל־הָרִמֹּונִים מֵאָה עַל־הַשְּׂבָכָה סָבִיב	23 Il y avait 96 grenades sur les côtés. En tout, cela faisait cent grenades autour du treillis.
24 וַיִּקַּח רַב־טַבָּחִים אֶת־שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת־צְפַנְיָה כֹּהֵן הַמִּשְׁנֶה וְאֶת־שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף	24 Le commandant de la garde fit prisonniers Seraya, le prêtre en chef, Cephanya, le prêtre ensecond, et les trois gardiens du seuil.
25 וּמִן־הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲ‍שֶׁר־הָיָה פָקִיד ׀ עַל־אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וְשִׁבְעָה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר וְאֵת סֹפֵר שַׂר הַצָּבָא הַמַּצְבִּא אֶת־עַם הָאָרֶץ וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בְּתֹוךְ הָעִיר	25 De la ville, il fit prisonniers un eunuque, préposé aux hommes de guerre, sept des familiers du roiqui furent trouvés dans la ville, le secrétaire du chef de l'armée, chargé de la conscription, ainsi que 60 hommesde condition qui furent trouvés dans la ville.
26 וַיִּקַּח אֹותָם נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים וַיֹּלֶךְ אֹותָם אֶל־מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה	26 Nebuzaradân, commandant de la garde, les prit et les mena auprès du roi de Babylone, à Ribla,
27 וַיַּכֶּה אֹותָם מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְמִתֵם בְּרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתֹו	27 et le roi de Babylone les fit mettre à mort à Ribla, au pays de Hamat. Ainsi Juda fut-il déportéloin de sa terre.
28 זֶה הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְרֶאצַּר בִּשְׁנַת־שֶׁבַע יְהוּדִים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה	28 Voici le nombre des gens déportés par Nabuchodonosor. La septième année: 3.023 Judéens;
29 בִּשְׁנַת שְׁמֹונֶה עֶשְׂרֵה לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מִירוּשָׁלִַם נֶפֶשׁ שְׁמֹנֶה מֵאֹות שְׁלֹשִׁים וּשְׁנָיִם	29 la dix-huitième année de Nabuchodonosor, furent emmenées de Jérusalem 832 personnes;
30 בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים לִנְבוּכַדְרֶאצַּר הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים יְהוּדִים נֶפֶשׁ שְׁבַע מֵאֹות אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה כָּל־נֶפֶשׁ אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאֹות׃ פ	30 la vingt-troisième année de Nabuchodonosor, Nebuzaradân, commandant de la garde, déporta745 Judéens. En tout: 4.600 personnes.
31 וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהֹויָכִן מֶלֶךְ־יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מַלְכֻתֹו אֶת־רֹאשׁ יְהֹויָכִין מֶלֶךְ־יְהוּדָה וַיֹּצֵא אֹותֹו מִבֵּית [הַכְּלִיא כ] (הַכְּלוּא׃ ק)	31 Mais la trente-septième année de la déportation de Joiakîn, roi de Juda, au douzième mois, le 25du mois, Evil-Mérodak, roi de Babylone, en l'année de son avènement, fit grâce à Joiakîn, roi de Juda, et le tirade prison.
32 וַיְדַבֵּר אִתֹּו טֹבֹות וַיִּתֵּן אֶת־כִּסְאֹו מִמַּעַל לְכִסֵּא [מְלָכִים כ] (הַמְּלָכִים ק) אֲשֶׁר אִתֹּו בְּבָבֶל	32 Il lui parla avec bonté et lui accorda un siège supérieur à ceux des autres rois qui étaient avec luià Babylone.
33 וְשִׁנָּה אֵת בִּגְדֵי כִלְאֹו וְאָכַל לֶחֶם לְפָנָיו תָּמִיד כָּל־יְמֵי חַיָּו	33 Joiakîn quitta ses vêtements de captif et mangea toujours à la table du roi, sa vie durant.
34 וַאֲרֻחָתֹו אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה־לֹּו מֵאֵת מֶלֶךְ־בָּבֶל דְּבַר־יֹום בְּיֹומֹו עַד־יֹום מֹותֹו כֹּל יְמֵי חַיָּיו	34 Son entretien fut assuré constamment par le roi de Babylone, jour après jour, jusqu'au jour de samort, sa vie durant.