1 וְנֶפֶשׁ כִּי־תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קֹול אָלָה וְהוּא עֵד אֹו רָאָה אֹו יָדָע אִם־לֹוא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנֹו | 1 ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו |
2 אֹו נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל־דָּבָר טָמֵא אֹו בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אֹו בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אֹו בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם | 2 או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם |
3 אֹו כִי יִגַּע בְּטֻמְאַת אָדָם לְכֹל טֻמְאָתֹו אֲשֶׁר יִטְמָא בָּהּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם | 3 או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם |
4 אֹו נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע ׀ אֹו לְהֵיטִיב לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא־יָדַע וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה | 4 או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה |
5 וְהָיָה כִי־יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ | 5 והיה כי יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה |
6 וְהֵבִיא אֶת־אֲשָׁמֹו לַיהוָה עַל חַטָּאתֹו אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן־הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אֹו־שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתֹו | 6 והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו |
7 וְאִם־לֹא תַגִּיע יָדֹו דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת־אֲשָׁמֹו אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אֹו־שְׁנֵי בְנֵי־יֹונָה לַיהוָה אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה | 7 ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה |
8 וְהֵבִיא אֹתָם אֶל־הַכֹּהֵן וְהִקְרִיב אֶת־אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשֹׁונָה וּמָלַק אֶת־רֹאשֹׁו מִמּוּל עָרְפֹּו וְלֹא יַבְדִּיל | 8 והביא אתם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת ראשונה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל |
9 וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת עַל־קִיר הַמִּזְבֵּחַ וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל־יְסֹוד הַמִּזְבֵּחַ חַטָּאת הוּא | 9 והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח חטאת הוא |
10 וְאֶת־הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתֹו אֲשֶׁר־חָטָא וְנִסְלַח לֹו׃ ס | 10 ואת השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו |
11 וְאִם־לֹא תַשִּׂיג יָדֹו לִשְׁתֵּי תֹרִים אֹו לִשְׁנֵי בְנֵי־יֹונָה וְהֵבִיא אֶת־קָרְבָּנֹו אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת לְחַטָּאת לֹא־יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא־יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא | 11 ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירת האפה סלת לחטאת לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה כי חטאת היא |
12 וֶהֱבִיאָהּ אֶל־הַכֹּהֵן וְקָמַץ הַכֹּהֵן ׀ מִמֶּנָּה מְלֹוא קֻמְצֹו אֶת־אַזְכָּרָתָה וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה עַל אִשֵּׁי יְהוָה חַטָּאת הִוא | 12 והביאה אל הכהן וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי יהוה חטאת הוא |
13 וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל־חַטָּאתֹו אֲשֶׁר־חָטָא מֵאַחַת מֵאֵלֶּה וְנִסְלַח לֹו וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה׃ ס | 13 וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה |
14 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר | 14 וידבר יהוה אל משה לאמר |
15 נֶפֶשׁ כִּי־תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי יְהוָה וְהֵבִיא אֶת־אֲשָׁמֹו לַיהוָה אַיִל תָּמִים מִן־הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף־שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל־הַקֹּדֶשׁ לְאָשָׁם | 15 נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את אשמו ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם |
16 וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן־הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם וְאֶת־חֲמִישִׁתֹו יֹוסֵף עָלָיו וְנָתַן אֹתֹו לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן יְכַפֵּר עָלָיו בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לֹו׃ פ | 16 ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו |
17 וְאִם־נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל־מִצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְלֹא־יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנֹו | 17 ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו |
18 וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן־הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל־הַכֹּהֵן וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתֹו אֲשֶׁר־שָׁגָג וְהוּא לֹא־יָדַע וְנִסְלַח לֹו | 18 והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ונסלח לו |
19 אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַיהוָה׃ פ | 19 אשם הוא אשם אשם ליהוה |
20 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר | |
21 נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּיהוָה וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתֹו בְּפִקָּדֹון אֹו־בִתְשׂוּמֶת יָד אֹו בְגָזֵל אֹו עָשַׁק אֶת־עֲמִיתֹו | |
22 אֹו־מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל־שָׁקֶר עַל־אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵנָּה | |
23 וְהָיָה כִּי־יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת־הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אֹו אֶת־הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אֹו אֶת־הַפִּקָּדֹון אֲשֶׁר הָפְקַד אִתֹּו אֹו אֶת־הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא | |
24 אֹו מִכֹּל אֲשֶׁר־יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר וְשִׁלַּם אֹתֹו בְּרֹאשֹׁו וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו לַאֲשֶׁר הוּא לֹו יִתְּנֶנּוּ בְּיֹום אַשְׁמָתֹו | |
25 וְאֶת־אֲשָׁמֹו יָבִיא לַיהוָה אַיִל תָּמִים מִן־הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל־הַכֹּהֵן | |
26 וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה וְנִסְלַח לֹו עַל־אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ׃ פ | |