1 מִי־זֶה ׀ בָּא מֵאֱדֹום חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשֹׁו צֹעֶה בְּרֹב כֹּחֹו אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהֹושִׁיעַ | 1 מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע |
2 מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת | 2 מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת |
3 פּוּרָה ׀ דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין־אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל־בְּגָדַי וְכָל־מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי | 3 פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי |
4 כִּי יֹום נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה | 4 כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה |
5 וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתֹּומֵם וְאֵין סֹומֵךְ וַתֹּושַׁע לִי זְרֹעִי וַחֲמָתִי הִיא סְמָכָתְנִי | 5 ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני |
6 וְאָבוּס עַמִּים בְּאַפִּי וַאֲשַׁכְּרֵם בַּחֲמָתִי וְאֹורִיד לָאָרֶץ נִצְחָם׃ ס | 6 ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם |
7 חַסְדֵי יְהוָה ׀ אַזְכִּיר תְּהִלֹּת יְהוָה כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר־גְּמָלָנוּ יְהוָה וְרַב־טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו | 7 חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו |
8 וַיֹּאמֶר אַךְ־עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ וַיְהִי לָהֶם לְמֹושִׁיעַ | 8 ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע |
9 בְּכָל־צָרָתָם ׀ [לֹא כ] (לֹו ק) צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הֹושִׁיעָם בְּאַהֲבָתֹו וּבְחֶמְלָתֹו הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל־יְמֵי עֹולָם | 9 בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם |
10 וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת־רוּחַ קָדְשֹׁו וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאֹויֵב הוּא נִלְחַם־בָּם | 10 והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם |
11 וַיִּזְכֹּר יְמֵי־עֹולָם מֹשֶׁה עַמֹּו אַיֵּה ׀ הַמַּעֲלֵם מִיָּם אֵת רֹעֵי צֹאנֹו אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבֹּו אֶת־רוּחַ קָדְשֹׁו | 11 ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את רוח קדשו |
12 מֹולִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרֹועַ תִּפְאַרְתֹּו בֹּוקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם לַעֲשֹׂות לֹו שֵׁם עֹולָם | 12 מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם |
13 מֹולִיכָם בַּתְּהֹמֹות כַּסּוּס בַּמִּדְבָּר לֹא יִכָּשֵׁלוּ | 13 מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו |
14 כַּבְּהֵמָה בַּבִּקְעָה תֵרֵד רוּחַ יְהוָה תְּנִיחֶנּוּ כֵּן נִהַגְתָּ עַמְּךָ לַעֲשֹׂות לְךָ שֵׁם תִּפְאָרֶת | 14 כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת |
15 הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ הֲמֹון מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ | 15 הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו |
16 כִּי־אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעֹולָם שְׁמֶךָ | 16 כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך |
17 לָמָּה תַתְעֵנוּ יְהוָה מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ וּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ | 17 למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך |
18 לַמִּצְעָר יָרְשׁוּ עַם־קָדְשֶׁךָ צָרֵינוּ בֹּוסְסוּ מִקְדָּשֶׁךָ | 18 למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך |
19 הָיִינוּ מֵעֹולָם לֹא־מָשַׁלְתָּ בָּם לֹא־נִקְרָא שִׁמְךָ עֲלֵיהֶם לוּא־קָרַעְתָּ שָׁמַיִם יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ | 19 היינו מעולם לא משלת בם לא נקרא שמך עליהם |